בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמוד השדרה של תל אביב

לפני כשבוע הושלמו העבודות בחוליה הלא משופצת האחרונה של שדרות ח"ן בת"א. הזדמנות טובה לברר לאן מועדות פני עמודי השדרה העירוניים הללו

20תגובות

לפעמים קשה להאמין באיזו מהירות מצליחה תל אביב להסתגל למרחבים חדשים ולהטמיע אותם בתוכה כאילו היו שם מאז ומעולם. לפני כשבוע הוסרו גדרות המתכת שהקיפו את החוליה הלא משופצת האחרונה של שדרות ח"ן, הצמודה לכיכר רבין, ואתמול אחרי הצהריים היא כבר התמלאה ברוכבי אופניים, פנסיונרים שמצאו מנוחה על ספסלי רחוב, וכמה הולכי רגל סקרנים שניגשו לבדוק מקרוב את המדרכה החדשה.

השיפוץ הזה הוא חלק מרנסנס מתמשך של השדרות התל-אביביות, שהחל עם כניסתו של רון חולדאי ללשכת ראש העיר בשנת 1998. בזמן כהונתו החלה העירייה להזרים משאבים גדולים לשיפוץ השדרות, ולחידוש והחלפת התשתיות הסובבות אותן: אדמת הכורכר הוחלפה בחלקה במדשאות, שבילי האופניים הראשונים נסללו במרכזן והקיוסקים נפתחו מחדש ונהפכו למשהו שבין פרלמנט חברתי לבין פיק-אפ בר שפועל 24 שעות ביממה. זהו אחד מהמהלכים החשובים והמשפיעים ביותר של חולדאי וכנראה היחיד שזוכה לתמיכה מתומכיו ומתנגדיו כאחד.

ברוך בן יצחק

המקטע הצפוני ביותר של שדרות ח"ן תמיד היה מעין אח חורג ברצף של השדרות, משהו שבין אי תנועה גדול לבין גינת נוי. כשאדריכל הנוף חיים כהנוביץ התבקש להציע תכנון מחודש, הוא התבסס על הניסיון שצבר לפני יותר מעשר שנים כשתיכנן את שיקום שדרות בן גוריון הסמוכות (ולאחר מכן גם את שדרות יהודית בשכונת מונטיפיורי ושדרות יד לבנים והחי"ל ביד אליהו). הוא מסביר שיש שני קונצפטים מובילים לשיקום שדרות בתל אביב: תכנון מופנם שמנסה ליצור חציצה בין הכביש לבין הפעילות שבשדרה עצמה; ותכנון מוחצן יותר, שמתייחס אל חלל הרחוב כיחידה אחת מקצה לקצה והופך את השדרה לחלק בלתי נפרד ממנו.

"כשתיכננו את השיפוץ בשדרות בן גוריון חשבנו איך ליצור מקום שקט ומנותק מהכבישים ולכן החלטנו לשים גדר חיה משני הצדדים", אומר כהנוביץ. "בצמתים הצבנו גינות משחקים ושולחנות פיקניק שנותנים אפשרות לפעילויות שונות, ובמרכז השדרה השארנו חלקים של הכורכר כזיכרון לאיך שזה היה נראה פעם". כשהסתיימו העבודות כתב הפזמונאי והעיתונאי עלי מוהר, שהתגורר ברחוב סמוך, מאמר מלא שבחים על השיפוץ בעיתון "העיר".

אבל בשונה משדרות בן גוריון, למקטע המשופץ של שדרות ח"ן אין הפריבילגיה להסתגר בתוך עצמו משום שהוא ממוקם בין כיכר עירונית לבין דופן רחוב עם פעילות רבה. לכן כהנוביץ בחר להסיר את כל המכשולים שניצבו בדרך ולאפשר להולכי הרגל לחצות אותו בכל נקודה. לצד עצי הדקל הוותיקים ניטעו עצי סיגלון שייצבעו בפריחה סגולה בתקופת האביב.

תצלום: עיריית תל אביב

החלק המרכזי של השדרה נסלל בשני גוונים שונים - אחד להולכי רגל ואחד לרוכבי אופניים - בהסתמך על הניסיון המצטבר ממקומות אחרים בעיר, ובהיקף השדרה הונחו מרבדים קטנים של דשא וספסלי רחוב זוגיים.

החלק השני של הפרויקט, שנמצא בימים אלה באישורים אחרונים, יהפוך את המקטע המזרחי ביותר של שדרות בן גוריון ל"שדרתי" יותר ויחבר אותו לשדרות ח"ן. המקטע הזה מעולם לא תיפקד כשדרה, למרות המיקום האסטרטגי שלו. בעבר הוא אף היה צר באופן משמעותי מכיוון שהגדר של גן החיות של תל אביב, שפעל בשטח בניין העירייה, גלשה פנימה לתוך שטח הרחוב. התכנון של המקטע, שמתעכב בגלל סוגיות תחבורתיות, ישלים מסלול רציף משדרות רוטשילד בואכה נוה צדק ועד לכיכר אתרים שעל חוף הים.

תפקיד אקולוגי

השדרות הן חלק מהותי מהשלד העירוני של תל אביב ומשמשות יחד ולחוד כחלל הציבורי החשוב ביותר במרכז העיר. את הקרדיט להקמתן צריך לזקוף לזכותו של מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס שהכין את תוכנית המתאר של תל אביב בסוף שנות ה-20 של המאה הקודמת.

שדרות רוטשילד פותחו אמנם כבר עם הקמתה של שכונת אחוזת בית ב-1909, ושדרות ירושלים נבנו ב-1915 כתגובה של השליט היפואי חסן בק לשדרות רוטשילד; אבל לחיבורים המתבקשים עם הרחובות הראשיים ולתכנון של שדרות נוספות אחראי גדס, שהיה ביולוג במקצועו וראה חשיבות בהחדרה של תשתיות טבע לתוך קרביה של העיר. גדס תיכנן את השדרות באוריינטציה של מזרח-מערב ויצר נקודת חיתוך עם הרחובות המסחריים האורכיים. גם הרחובות ז'בוטינסקי ופרישמן תוכננו כשדרות אבל לבסוף נסללו כרחובות רגילים עם שדרות עצים בצדי המדרכה אך ללא שטחי גינון במרכזם.

ברוך בן יצחק

לעצים הנטועים בשדרות - פיקוסים, צאלונים, סיגלונים - יש תפקיד אקולוגי חשוב, הן כמחוללי צל למרחב העירוני והן כמסתור לציפורים ובעלי חיים קטנים. מאוחר יותר הועתק רעיון השדרה הגדסית למקומות נוספים בעיר, כמו שכונת פלורנטין (שדרות וושינגטון) והצפון הישן של תל אביב (שדרות הציונות ושדרות סמאטס).

גם שכונת ביצרון במזרח העיר זכתה לאחרונה בשדרות ההשכלה, ששידרגו לפני כשנתיים חורשה עזובה לציר עירוני ירוק. כמה מהשדרות שינו את שמן במשך השנים: שדרות קק"ל נהפכו לבן גוריון, שדרות ג'מאל פשה נהפכו לשדרות קינג ג'ורג' ולבסוף לשדרות ירושלים.

אתנחתא עירונית

במשך השנים, התפקיד העירוני של השדרות רק הועצם. "השדרות הן עמוד השדרה של תל אביב", אומרת אורלי אראל, סגנית מנהל אגף תכנון העיר ומנהלת מחלקת תכנון מרכז בעיריית תל אביב-יפו. "קח את שדרות רוטשילד, למשל: זה לא רק גינה ירוקה אלא מקום שמשמש את העיר לכל אורך שעות היום. מוקדם בבוקר רואים את האנשים שנוסעים על אופניים לעבודה או את קבוצות הטאי-צ'י שמתאמנות על המדשאות, בשעות הבוקר המאוחרות יורדות המטפלות עם העגלות, בצהריים אנשי העסקים שרוצים לאכול משהו, בערב פוקדים את השדרה תושבים ומבקרים שבאים למסעדות ולבתי הקפה, ובלילה הבליינים. זאת אתנחתא עירונית שמאפשרת מפגש של כל מגוון האוכלוסייה שמשתמש בתל אביב הזאת".

לדעת אראל, המרכיבים ההכרחיים לשדרה טובה הם "קנה מידה קומפקטי ואינטימי" ו"עירוב שימושים מסוים". כהנוביץ מסכים, ומוסיף כי לעצים עם נוף גדול יש חשיבות אקלימית ואקולוגית רבה. לכך אפשר להוסיף את התכנון הדמוקרטי והגמיש של השדרות שמאפשר פעילות חברתית וציבורית ענפה - ממפגש אקראי עד למחאה חברתית סוערת.

ברוך בן יצחק

אראל מספרת כי לאחרונה התקבל במחלקת התכנון מכתב, חתום על ידי עורך דין, של תושב שעבר לאחרונה לשדרות רוטשילד וביקש להפסיק את הפעילות של הקיוסק בפינת רחוב מזא"ה מכיוון שהוא מהווה מטרד של רעש. "התלבטנו איך לענות, ובסוף כתבנו ‘מרשך עבר לשדרה בגלל מה שהיא ועכשיו הוא רוצה להפסיק את הפעילות במרחב הציבורי'". לדבריה זה קוריוז נדיר, "האנשים מתים על השדרות".

נדמה שמצבן של השדרות מעולם לא היה טוב יותר. בקרוב יושלם הרצף של רוטשילד ח"ן ובן גוריון ובעתיד מתכננת תל אביב להקים שדרות חדשות במסגרת תוכנית 3,700 ("הגוש הגדול") בצפון מערב תל אביב, שיחקו את העקרונות העירוניים והאקולוגיים שטבע גדס.

כיום מתלבטים בעירייה אם ניתן לחזק את הפעילות בשדרות באמצעות עידוד מסחר בחזיתות הבניינים לאורכן. "זאת שאלה ללא תשובה חד משמעית. בשדרות רוטשילד זה תהליך טבעי, את שדרות בן גוריון היינו רוצים לשמור כרחוב מגורים", מוסיפה אראל. "אנחנו חושבים שיש מקום להקים עוד קיוסקים בשדרות אבל בוודאי לא להפוך אותן למאסה מסחרית". השדרות האהובות עליה הן שדרות ח"ן, "האיכותיות ביותר מבחינה אורבנית. זאת שדרת מגורים ולא הייתי משנה בה כלום, אולי רק מטמינה את קו החשמל מתחת לאדמה".

זולוטוב באלחריזי

בבית האמנים בתל אביב (אלחריזי 9) יערך הערב כנס לרגל השקת הספר "נחום זולוטוב - אדריכל ומתכנן ערים" שכתבה טולה עמיר. האירוע, שמתקיים בשיתוף המחלקה לשימור בעיריית תל אביב, יכלול שני מושבים שיעסקו במורשת המודרנית בכלל ובגוף העבודה העשיר של זולוטוב בפרט. בין השאר ישוחחו האורחים על יצירות בתחומי נוף, קרמיקה ואופנה בשנות ה-50, ועל העשייה האדריכלית הפורייה של התקופה. האדריכל דן איתן ידבר על החדשנות הצורנית שאפיינה את האדריכלות הישראלית המודרניסטית, ואילו רם כרמי ישוחח על דמותו של הצבר בהקשר לעשייה העיצובית והאמנותית בארץ. הכניסה חינם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו