בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיכום 2011

הפתעת השנה באדריכלות

התחרויות חוזרות אל סדר היום של האדריכלים. בשנה החולפת עלה באופן ניכר מספרן בארץ, ושתיים מתוכן הן מהחשובות שהוכרזו בעשורים האחרונים

6תגובות

על האיכות של הבניין החדש של מוזיאון תל אביב, בתכנונו של האמריקני פרסטון סקוט כהן, אפשר בוודאי להתווכח. הביקורות תוקפות את גנדרנות היתר שלו והקשיים האוצרותיים שהוא מציב. המצדדים מציינים לטובה את הצורניות החדשנית, את החללים המרהיבים ואת התרומה הכוללת של הבניין לרמה האדריכלית בישראל.

כהן נבחר במסגרת תחרות תכנון בינלאומית שבמהלכה נחשפה הנהלת המוזיאון לשורה של רעיונות מקוריים - הן מבחינת העיצוב והן מבחינת התפקוד של האגף העתידי, וגם אם יש חילוקי דעות על התוצאה, הרי שבשורה התחתונה התחרות רק הועילה למוזיאון. לשם השוואה אפשר להתבונן על שני מוסדות תרבות תל-אביביים שנחנכו לאחרונה ונמסרו למתכנניהם ללא תחרות פתוחה - בניין הבימה של רם כרמי והאגף החדש של הסינמטק של סלו הרשמן.

עמית גרון

אפשר רק לפנטז על החלופות המרעננות שהיו עשויות לעלות במסגרת התמודדות שיוויונית שכוללת אדריכלים צעירים ומנוסים כאחד. הבניינים הטובים ביותר בהיסטוריה הקצרה של האדריכלות הישראלית נבנו במסגרת תחרות: הספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית (זיוה ארמוני, חנן הברון, אמנון אלכסנדרוני, אברהם יסקי, מיכאל ושולמית נדלר ושמעון פובזנר), בניין מוזיאון תל אביב (יצחק ישר ודן איתן), מוזיאון ישראל (אל מנספלד ודורה גד), בניין עיריית תל אביב (מנחם כהן) ואפילו מעונות עובדים "הוד" ברחוב פרישמן בתל אביב (אריה שרון).

אולם מאז תחילת שנות ה-70, עם הליברליזציה המתמשכת של המשק הישראלי, חלה ירידה ניכרת במספר ובאיכות התחרויות. הגופים הציבוריים שהיו היוזמים המובילים של התחרויות צברו כוח והחליטו לשמור את התכנון (והמתכננים) שלהם קרוב לחזה. המשמעות הישירה היתה פגיעה בפלורליזם של התכנון בארץ והדרה של אדריכלים צעירים שאינם מצליחים לקבל פרויקטים משמעותיים למרות כשרונם.

אביעד בר נס

ההפתעה של השנה האחרונה היא עלייה ניכרת במספר התחרויות בארץ. אם ב-2006 התקיימו רק שלוש תחרויות (שתיים מהן במסגרת פרס עזריאלי ופרס רכטר), הרי שלפי נתוני עמותת האדריכלים, ב-2010 וב-2011 יצאו לדרך לפחות 10 תחרויות, מגוונות יותר מבחינת פרוגרמה, היקף והמיקום הגיאוגרפי שלהן: תחרות לתכנון בית ספר בנצרת עילית, תחרויות לתכנון כיכרות מרכזיות בירושלים, תחרות לבניין עיריות חולון ונתניה, תחרות למרכז מבקרים באתר השימור בראש פינה ועוד.

מעבר לכך, שתי תחרויות שהוכרזו בחודש האחרון הן מהחשובות שהוכרזו בעשורים האחרונים בישראל - תחרות להקמת המשכן החדש של הספרייה הלאומית ותחרות לתכנון מוזיאון הטבע הלאומי. שני המבנים העתידיים ממוקמים אגב זה לצד זה בקריית הלאום בירושלים. התחרות של הספרייה כבר מעוררת עניין רב בארץ ובחו"ל. אדריכל זר שהשלים לאחרונה פרויקט ציבורי גדול בישראל אמר ל"הארץ" כי מדובר ב"פרויקט נדיר בחשיבותו ובהיקפו" ואכן מבחינת התקציב והסמליות (וגם הגוף המממן - קרן יד הנדיב), הספרייה מזכירה מאוד את ההמולה שהיתה בזמנו סביב תחרות התכנון של בית המשפט העליון.

מוטי מילרוד

לדעתו של אוסוולדו סתיו, יושב ראש ועדת תחרויות בעמותת האדריכלים, הפריחה המחודשת של התחרויות קשורה לכמה בניינים בולטים שהוקמו בשנים האחרונות במסגרת הזאת ומשכו את תשומת הלב הציבורית. "התחרות הפתוחה מאפשרת למזמין לקבל בבת אחת הרבה רעיונות, חלקם לא צפויים לחלוטין, מאדריכלים שהוא לא היה חולם לפנות אליהם", הוא מסביר, "המצב הזה עושה טוב גם לאדריכלים המשתתפים, ברגע שהם צריכים להתחרות על רעיון ולא להתעסק בפתרונות טכניים נוצרת אצלם פתיחות מחשבתית".

האדריכל דוד זרחי, שמשתתף בימים אלה בתחרות לתכנון עיריית נתניה וצבר ותק ארוך בהתמודדויות דומות, סבור כי התחרותיות מוציאה את הטוב ביותר מהאדריכלים. "בשונה מפרויקט רגיל שבו לאדריכל יש קשר ישיר עם הלקוח, התחרות מייצרת התמודדות שונה לטובה ולרעה. האדריכל שמחליט להשתתף בתחרות פועל במסגרת סטרילית יותר, שבה הוא נדרש להתמודד עם דרישות של הפרוגרמה והאתר, בלי לקוח שאומר מה מתאים לו ומה לא. העבודה על תחרות מצריכה בהירות מחשבתית שנדרשת כדי להעביר את הקונספט לשופטים בצורה הבהירה ביותר". הוא מציין עוד כי תחרויות היו מצע פורה לפיתוח רעיונות רדיקליים וחדשניים בעולם. מרכז פומפידו בפאריס בתכנונם של ריצ'ארד רוג'רס ורנצו פיאנו הוא רק דוגמה אחת לכך.

יש כמובן צדדים פחות חיוביים לתהליך התחרות, כמו למשל זכייה של הצעה מופרכת שאינה ניתנת לביצוע. זה היה המקרה בתחרות התכנון של הקמפוס החדש של בצלאל בספטמבר 2006, שבה ניצח משרד גרמני-טורקי חסר ניסיון ששמו studyo. שורה של שופטים בעלי שם עולמי בחרו במשרד בזכות הצעה מקורית, אבל כשהאדריכלים נדרשו להוציא את הבניין לפועל הם התקשו אפילו בפתרונות פשוטים. לבסוף החליטו בבצלאל לבטל את התחרות, לקיים תחרות סגורה חדשה, ולבחור בצמד האדריכלים היפאני קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה לתכנון.

התחרות האדריכלית היא חלק בלתי נפרד מהשיח האדריכלי ובכמה מדינות באירופה כגון צרפת, גרמניה וספרד, היא אף קבועה בחוק. בישראל ניסתה עמותת האדריכלים לקדם חוק דומה, בינתיים ללא הרבה הצלחה. משום כך הפריחה של התחרויות תלויה במקרים רבים ברצונו הטוב של הלקוח. סתיו מסביר כי תהליך השכנוע של לקוח פרטי או ציבורי לקיים תחרות דומה לשיחה בין רופא לפציינט לפני ניתוח. "אנחנו מנסים להפיג את החששות ולהגדיר במדויק כל שלב בתהליך הזה. מצד שני יש גם לקוחות שיודעים שהתהליך הזה ייתן להם תוצאה טובה יותר ועושים אותו ללא חשש". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו