בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה נזעקו האדריכלים על התחרות לתכנון הספרייה הלאומית?

במקום לצאת נגד עצם ההחלטה להקים בניין חדש ונוצץ לספרייה הלאומית, קהילת האדריכלים בארץ הקימה קול צעקה בגלל כל הסיבות הלא נכונות

26תגובות

עולם האדריכלות בישראל כמרקחה. "בושה", "עוול", "שפלות", "רשעות", "חרפה", "קלון", "חוסר צדק", "כיעור", "שחיתות", "מדיניות האפרטהייד של הממשלה זולגת גם לענף האדריכלות", מטיחים חברים בקהילת האדריכלים בפוסטים ובמיילים ברשת. את מחול השדים התחיל האדריכל ארד שרון, האחראי לניסוחים חריפים יותר שצונזרו כאן - אולי ילדים ייקלעו למדור בטעות - וקוראים במלוא גרון ל"התגייס למען האדריכלות השפויה בארץ", ל"מהפכה", ל"מלחמה".

מה יכול להסעיר כל כך את הקהילה המנומנמת והאדישה בדרך כלל? מה פשר הגעוואלד הזה, הזעם הקדוש והחרון הלוהט? אם היה אולי נדמה שהחברים גילו לפתע את שותפותם לעוולות התכנון וכיעורה של האדריכלות והחליטו לקיים טקס פומבי של הלקאה עצמית ולצאת לדרך חדשה, עד מהרה התברר שלא מירוק חטאים היה בראש מעיניהם. מה שהעלה אותם על בריקדות היה בסך הכל מה שנדמה בעיניהם כזלזול בכבודם ופגיעה באגו. מדובר בתחרות לתכנון הבניין החדש של הספרייה הלאומית בירושלים, שתנאיה אינם מושלמים בעיניהם ושיטתה היא "נדבך נוסף בהשפלת מקצוע האדריכלות", כפי שזועקת עצומה ברשת הקוראת להחרים את התחרות "כי הגיעו מים עד רפש", ולקיים במקומה תחרות חדשה, דמוקרטית ו"נקייה".

דניאל בר און

התחרות הנדונה, שהחברים נכנסו בה כמו עם פטיש חמישה קילו כדי להרוג זבוב טורדני, נחלקת לשני שלבים. השלב הראשון אנונימי ופתוח לכלל האדריכלים ובשלב השני יתמודדו הזוכים מול מועמדים מוזמנים, שיוזנקו היישר לשלב המתקדם במסלול. נכון שהתחרות לא מושלמת, אבל הבושה, העוול והאפרטהייד האמיתיים הם במקום אחר: בחלוקת משאבי קרקע, בתכנון ובמתן דיור הולם לכלל אזרחי המדינה, כולל ערבים ובדואים, בפינוי בכוח של חסרי הבית ממאהלי המחאה, במפעל ההתנחלויות בשטחים שאדריכלים שותפים להקמתן במעשה או בשתיקה רועמת - ולא באיזו תחרות תכנון לעוד מבנה ראווה מפונק במימון הברון.

אם מחפשים נדבכים בהשפלת מקצוע האדריכלות, אין צורך להרחיק לכת לתחרויות תכנון. די למנות את מחדליו ביום-יום, ברחוב, בשכונה, בעיר. בעטיים הידרדר מעמדו של המקצוע, ולא בגלל איזו עקמומיות בשיטת התחרויות. תחרויות תכנון נחשבות למנוע של מקצוע האדריכלות, אבל הן אינן מבטיחות פתרון קסם לעוולות התכנון והאדריכלות. תחרויות תכנון והשותפים להן אינם פועלים בחלל ריק, אלא משקפים נאמנה את פניה של הסביבה התרבותית, החברתית והפוליטית שבה הן מתקיימות. וזו רחוקה משלמות.

כדי לשנות את כיוון הרוח ואת המצע שעליו צומחות תחרויות תכנון בישראל, צריך להתחיל הרבה לפני התחרויות עצמן (שגם בחברות מתוקנות אינן בהכרח תפורות על פי הדגם הנכסף של האדריכלים המתוסכלים). התיקון מתחיל בחינוך, במודעות, בחשיבה ביקורתית, בפיתוח חושי הצדק החברתי והמרחבי; וגם במקצוענות, בחוש למידה הנכונה והטעם הטוב, בירידה לפרטים הקטנים ובעבודה אדריכלית יום-יומית, ולא רק באיפור והתייפיפות של הרגע האחרון לקראת טקס בחירת מלכת היופי האדריכלית בתחרויות תכנון.

מקצוע האדריכלות היה מציל מעט מכבודו לו יצא כנגד עצם ההחלטה להקים בניין חדש ונוצץ לספרייה הלאומית, ולא נטפל דווקא לשיטת התחרות. משכנה הנוכחי של הספרייה בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם הוא בניין מצוין ונאה, שלא הרבה מבנים בני זמננו משתווים לו. הדבר הנכון לעשות היה לגאול אותו מהזנחה, לארגן אותו מחדש, להרחיב את שטחו ולהתאים אותו לחידושים האחרונים בענף הספרנות, מבלי לפגוע בדמותו ובמעלותיו. אפשר אפילו היה להכריז לשם כך על תחרות תכנון ולחכות ולראות אם מישהו בכלל ייענה למבצע צנוע מעין זה, שהיה יכול לתרום רבות לחיזוק מעמד האדריכלות בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו