בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם בניין עיריית נתניה החדש ישנה את היחס לאזרח?

בניין עיריית נתניה העתידי מנסה לנסח מחדש את היחסים בין האזרח לשלטון, ומתכתב עם מגמה המאפיינת מבני עירייה נוספים המתוכננים כיום בארץ

10תגובות

עוד לפני שמותגה כבירת הספורט של ישראל וצברה מוניטין כבירת התיירות של יהודי צרפת, נתניה נודעה בזכות תעשיית יהלומים משגשגת שהעניקה לה את הכינוי "עיר היהלומים". המלטשות והיהלומנים נטשו מזמן ועמם התפוגגו גם החלומות על תעשיית אבני חן משגשגת, אבל בקרוב נתניה תוכל להתנחם ביהלום חדש: מגדל עירייה בצורת גביש שייבנה במרכז העיר.

החודש הכריזה עיריית נתניה על תוצאות תחרות התכנון של בניין העירייה החדש שלה. הזוכים הם האדריכלים ניצן קלוש ולירן צ'צ'יק, בני זוג במשרד ובחיים, שהתמודדו בשיתוף משרד האדריכלים התל-אביבי קימל-אשכולות. הבחירה בהם היא הבעת אמון ביכולתם ובכישרונם של אדריכלים צעירים שאינם קשורים לשושלת אדריכלית כזאת או אחרת אף שהגיבוי שקיבלו ממשרד ותיק בוודאי לא הזיק. צוות השופטים ציין לטובה את העיצוב המקורי והפרופורציות של ההצעה ושיבח את התוכנית להקים שתי כיכרות ציבוריות שיחברו את בניין העירייה למרקם העירוני ולבנייני הציבור הסמוכים.

התחרות בנתניה מצטרפת לעוד שתי תחרויות דומות שהתקיימו בשנתיים האחרונות: תחרות לתכנון עיריית אילת (2010) שבה זכה משרד קיסלוב קיי מיפו ותחרות לתכנון עיריית חולון (2011) שבה זכתה האדריכלית הישראלית-הולנדית ורה ינובשצ'ינסקי בשיתוף האדריכל מרדכי סתר. שלוש התחרויות מסמלות מפנה בעיצוב של בתי עירייה בישראל ובאופן שבו מתחייחסו העיריות לתושביהן. האם הערים בישראל מתקדמות לעבר מרחב אזרחי מסוג חדש?

בראיון עמם מספרים הזוכים בהרחבה על הצעתם ועל הכוונה לחולל באמצעות בניין העירייה מהפך במרכז נתניה. האתר העתידי של העירייה שוכן במיקום מרכזי, בצומת הרחובות הרצל ורזיאל בסמוך למבני ציבור כמו בית המשפט, היכל התרבות, קניון השרון והקונסרבטוריון העירוני. אבל באופן טיפוסי לעיר ישראלית הוא דווקא מאכלס חניונים מאולתרים ו"אינסוף בעיות אורבניות של הזנחה רבת שנים", כהגדרתה של האדריכלית מיכל אשכולות. "חשבנו שעם הפרויקט הזה אפשר לעשות גם בניין עירייה וגם לתקן ולחבר כמה דברים ביחד במפלס הרחוב. אנחנו רוצים שהמקום הזה יחיה ויהיה פעיל כמה שיותר שעות ביממה. לא רק מאנשים שבאים למחלקת הארנונה אלא כחלק ממהלך עירוני נרחב יותר".

הדמיה: קלוש צ'צ'יק אדריכלים ומשרד קימל אשכולות אדריכלים

ההצעה כוללת חמישה מרכיבים: מגדל בן 27 קומות שישמש את משרדי העירייה ובצמרתו תוקם תצפית פתוחה לקהל ("זאת אמירה שהציבור הוא למעלה", מעיר צ'צ'יק), שני בנייני עירייה נמוכים יותר שיכילו בין השאר את אולם מועצת העיר וגלריה עירונית ושתי כיכרות ציבוריות - הכיכר "התרבותית" והכיכר "השלטונית" שמחברות את העירייה לבנייני הציבור הסמוכים. המגדל היה כלול ברשימת הדרישות של העירייה, אף שכמה מהמשתתפים בתחרות התכנון ניסו לחפש מוצא אחר.

לדעת הזוכים, הבחירה במגדל מפנה שטחים גדולים למרחב ציבורי במפלס הקרקע ואינה זרה לאדריכלות הקיימת בעיר. "נתניה היא עיר צפופה יחסית. הקרקע לא זולה ויש היגיון להמשיך ולצופף את הבניינים, בוודאי במרכז העיר", אומרת קלוש. צורתו הגבישית של המגדל נגזרה מחישובים אקלימיים שונים ולא פחות מכך מהניסיון להעניק לו דמות איקונית. אם העירייה תאמץ את ההצעה של צ'צ'יק-קלוש וקימל-אשכולות במלואה הוא יחופה בחזית כפולה שתצמצם את צריכת החשמל ותאפשר לפקידי העירייה לפתוח חלון, גם אם הם יושבים בקומה 23.

מרב המאמץ העיצובי הושקע במפלס הקרקע כדי להפוך אותו לנגיש וידידותי. החזיתות הפונות לעבר שתי הכיכרות הציבוריות שקופות לחלוטין ומאפשרות לעוברים ושבים להציץ לעבר דיון במועצת העיר או לכיוון הלובי המרכזי של המגדל. מפלס עליון יתחבר לבניין בית המשפט הסמוך ולגשר הולכי רגל שמוביל לקניון. יש פה אמירה ברורה של המתכננים על הצורך בשקיפות שלטונית ובערעור ההיררכיה הנהוגה בין הרשות השלטונית לאזרח. "הצרכים של העירייה הם חשובים אבל הם לא היחידים, ניסינו לשמור מצד אחד על האוטונומיה של בנייני העירייה ומצד שני לעזור להם להתארגן באיזה מתחם", מוסיף צ'צ'יק.

עם זאת ייתכן שהאופי המלוטש של בניין העירייה החדש ייראה זר על רקע הבניינים הסמוכים - שלא ראו מברשת צבע זה כמה עשורים - ורק ינציח את המצב העירוני העגום. "אדריכלות היא עשייה אופטימית ואנחנו מקווים שהעיר תדע להגיב בהתאם", עונה אשכולות.

יש כיוון חדש

הצהרות הזוכים בתחרות התכנון של נתניה מזכירות את קווי המתאר של ההצעות הזוכות בתחרויות התכנון של עיריות אילת וחולון. גם שם מדברים על פתיחות, דמוקרטיה, פלורליזם ושקיפות, ועל הצורך של הבניין לייצג את מהותו האזרחית. שלוש ההצעות כוללות מרחב ציבורי משמעותי במפלס הרחוב כחלק עקרוני מהתכנון: בעיריית חולון העתידית, שתיבנה בסמוך למדיטק ולמוזיאון העיצוב, מסודרים הבניינים מסביבו. ואילו בעיריית אילת, שתיבנה בשדרות התמרים, מדובר במעין חצר פנימית שפתוחה לרחוב.

"כיכר העיר היא בעלת משקל חשוב לפחות כמו בניין העירייה עצמו", אומרת ליאורה קיסלוב ממשרד קיסלוב-קיי. "היא שוזרת את המרקם העירוני ומכילה בדפנות שלה פעילות אינטנסיבית של תרבות ומסחר. הממדים של הכיכר מאפשרים התכנסויות גדולות אבל קהל המשתמשים ירגיש בה נוח גם ביום-יום".

קלוש צ'צ'יק אדריכלים ומשרד קימל אשכולות אדריכלים

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

אף ששתיים מהתחרויות התקיימו עוד לפני המחאה החברתית של הקיץ האחרון, נדמה כי הערכים שלה טבועים היטב בבנייני העיריה העתידיים, אם מתעלמים מהעלות של הבניינים למשלמי הארנונה. "יש תחושה של כיוון חדש שהתעצמה מאוד במחאה של הקיץ האחרון שבה העיר היא עיר כל תושביה והעיריה איננה מייצגת את השלטון והבירוקרטיה אלא את התושבים שבחרו בה", מוסיפה קיסלוב. "כיכר עירונית דמוקרטית ואזרחית מאפשרת ומייצגת את הרב גוניות של העיר".

מאפיין אחר שמשותף לשלושת בנייני העירייה העתידיים הוא ההקשר העירוני הבעייתי שבו הם יינטעו. בנתניה זהו אזור מיושן וחנוק מבחינה תחבורתית, באילת ממוקם הבניין בשדרות התמרים, דרך שניסו בעבר להפוך לרחוב ללא הצלחה, ובחולון בתוך שכונת ח' 300 החדשה שאין בה התרחשות עירונית משמעותית. בכל שלושת המקרים מקווים המתכננים שהעירייה תשמש כזרז להתחדשות ולפיתוח.

עליונות הביורוקרטיה

בתי העירייה החדשים של ישראל מציגים גישה שונה לגמרי מקודמיהם שנבנו בשנות ה-50 וה-60 והעדיפו מונומטליות על פני קנה מידה אנושי, סגירות על פני פתיחות ותחושה מעונבת על פני אווירה יום-יומית. למשל בניין עיריית באר שבע (1972) שתיכננו שולמית ומיכאל נדלר. הבניין מצטיין אמנם בחשיבה אקלימית אבל כלפי חוץ הוא מפגין חזית בטון מסורגת. בניין עיריית תל אביב (1965) שתיכנן מנחם כהן משמש כמונומנט עירוני מנותק הניצב על מפלס מורם ומשקיף על כיכר בממדים קומוניסטיים.

הדמיה: קיסלוב קיי אדריכלים

שתי הדוגמאות האלה מנציחות את עליונות הבירוקרטיה כלפי התושב. השאלה היא אם במסגרת של עיצוב עכשווי, אוורירי, שקוף ודמוקרטי יותר, תשתנה גם הביורוקטיה. חרף המהלך הציבורי הראוי לציון של שלושת בנייני העירייה העתידיים, נדמה שעל העיצוב שלהם אפשר בינתיים להתווכח. השפה האדריכלית של המשרדים המתכננים רצופה בהשפעות מאדריכלות עכשווית בעולם ונראה שאף אחד מהם לא מצליח להעניק פרשנות מחודשת לאדריכלות ישראלית.

קלוש סבורה שהמגדל הגבישי שלה לא היה יכול להיבנות בשנחאי או בבייג'ין ומזכירה את מעלותיו שאמורות להתמודד בכבוד עם האקלים הישראלי (עוד על מאפייניה של הבנייה ה"ירוקה" - בעמוד מימין). עם זאת ייתכן שזה בדיוק מה שהעיריות רוצות: בניין עירייה גלובלי שיעניק להן דימוי בינלאומי מהודר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו