בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטודנטים מ-MIT מתכננים עתיד טוב יותר לקרית גת

איך משפרים את חייהם של מי שאין להם כסף לניקיון חדר המדרגות? פרויקט משותף ל-MIT ואוניברסיטת ת"א בקרית גת מנסה לתרום לחידוש העיר

9תגובות

"קרית גת נמצאת כיום על צומת דרכים. מצד אחד היא עדיין מרוחקת מהמרכז מבחינה פיסית וחברתית. מצד שני היא נהנית מתשתיות חדשות שמקרבות אותה למרכז הארץ", אומר האדריכל אריק טרופיאנסקי, מהנדס העיר. "העיר רוצה להתקדם למקום אחר והשאלה היא לאן לקחת אותה. זה דומה לבנייה של העיר מחדש, כמו שהיה כשהקימו אותה בשנות ה-50. יש סיכוי גדול להצליח, אבל הטעויות שלנו עלולות להיות קולוסליות".

בחודש האחרון מלווה טרופיאנסקי סדנת מחקר משותפת של סטודנטים לתואר שני מהמחלקה לתכנון עירוני ב-MIT בבוסטון והמעבדה לעיצוב עירוני עכשווי באוניברסיטת תל אביב. את המחקר מובילים פרופ' טלי חתוקה (אוניברסיטת תל אביב) ופרופ' ערן בן-יוסף (MIT) יחד עם קבוצה של כ-20 סטודנטים. בשבוע האחרון של ינואר הם שהו במשך כשבוע בעיר, נפגשו עם תושבים, למדו את התשתיות, החברה והכלכלה שלה וזיהו חולשות, חוזקות ומקומות שמהם יכולה קרית גת להצמיח לעצמה עתיד חדש. את המסקנות הציגו לראש העיר אבירם דהרי ולצוות העירייה בכמה מפגשים. בהמשך השנה תתקיים סדנה נוספת בבוסטון שאליה יסעו ראש העירייה וטרופיאנסקי. לדברי כל הצדדים המעורבים, שיתוף הפעולה הזה מצליח להניב תוצאות חיוביות מאוד.

הרעיונות שהעלו הסטודנטים אינם מקוריים בהכרח ומופיעים בשורה של תוכניות התחדשות עירוניות בעולם, אולם הממד המקומי שהם העניקו מצביע על רגישות והבנה מהותית של המרחב שבו הם פועלים. הסטודנטים נחלקו לארבע קבוצות: "עיר קומפקטית", "עיר בטבע", "עיר בתווך" ו"עיר בתנועה". כל קבוצה הציעה אסטרטגיות לטווח הקצר והארוך, שיתרמו לתהליך ההתחדשות העירונית.

כך לדוגמה הציעה קבוצת העיר הקומפקטית להקים את "ליגת-גת", ליגת כדורגל מקומית שתורכב מקבוצות של בתי ספר, מפעלי התעשייה, שכונות בעיר בעוד. בשטחים הריקים שבין השכונות יוקמו מגרשי כדורגל קטנים, שיתרמו לחיזוק המרקם העירוני וייצרו מפגשים בין קבוצות אוכלוסייה שלעולם אינן נפגשות.

LCUD/TAU, CDD/MIT

קבוצת "עיר בטבע" הפנתה את תשומת לבה של העירייה לשטחים הירוקים ולשדות שעוטפים את קרית גת, והציעה לחזק את תשתיות הטבע גם בעיר עצמה. בפרויקט "עץ לכל משפחה" ישתתפו התושבים בנטיעה המונית של עצים במקומות שונים בעיר - רחובות ללא צל, שטחים ריקים בין בניינים ומגרשי משחקים - תוך יצירה של תכנים לימודיים בנושא אקולוגיה וקיימות. מעבר לתועלת הפיסית של העצים, צופים הסטודנטים כי מהלך מסוג זה יתרום לתדמית וליחסי הציבור של העיר הן כלפי תושביה והן כלפי חוץ.

היו גם הצעות נועזות יותר, דוגמת מודל העיר הטכנולוגית שהסטודנטים מבקשים לקדם. בקרית גת פועלים שני מפעלי היי-טק חשובים בקנה מידה בינלאומי: אינטל ו-HP. כיום העיר מספקת להם בעיקר שירותים של ניקיון ומזון ("אנחנו עדיין מספקים את שואבי המים ולא את סביבת המגורים", מעיר טרופיאנסקי) אבל הסטודנטים מקווים כי בעתיד תוכל להיווצר מערכת יחסים מאוזנת יותר בין הצדדים. הם מבקשים לרשת את העיר בתשתית של אינטרנט אלחוטי שניתן לקלוט באמצעות כל מכשיר סלולרי חכם.

העירייה תקים מצדה מערכת אינטראקטיבית לתקשורת עם התושבים שתכלול פונקציות שונות - מתשלום ארנונה ורישום למערכת החינוך ועד הודעות על אירועי תרבות או עדכונים על שביתת רכבות. לדברי פרופ' חתוקה, קרית גת מתאימה במיוחד לפריסה של תשתית טכנולוגית כזאת, הן בזכות ממדיה והן בזכות חברות הטכנולוגיות שפועלות בתחומה.

הסטודנטים הציעו גם לקדם שיתוף פעולה בין העירייה לבין קבוצות אמנותיות לטובת אירועי גרילה תרבותיים שיוכלו למשוך עניין, ועסקו במקביל בהצעות לשיפור התשתיות באזור התעשייה כדי להפוך אותו מקבוצה של מתחמים מסוגרים למרקם עירוני. בהדמויות של הפרויקט רואים בתי קפה שוקקים וגלריות לאמנות עכשווית, אך השאלה היא מי יצרוך את השירותים האלה. באחת מהפרזנטציות שהתקיימו בבניין העירייה הסבירה סטודנטית אמריקאית את הצורך בבית קפה באזור התעשייה - "מי לא אוהב לשתות קפה בדרך לעבודה?"; אבל לא בטוח שלעובדי הניקיון שמגיעים למשמרות ארוכות במפעלי ההיי-טק יש הזמן או הכסף להשקיע בקפוצ'ינו.

הפתעות רבות

טרופיאנסקי מסכים כי האוכלוסייה הנוכחית של קרית גת - שנמצאת בדירוג חברתי-כלכלי של 4 מתוך 10 לפי הלמ"ס - לא בהכרח מסוגלת להכיל את כל החידושים או להסכים להשתתף בפעולות העירוניות המוצעות. "יש בנייני מגורים שאין להם אפילו 18 שקלים בשביל ניקיון חדר המדרגות", הוא אומר, "גם כשאני נכנסתי לתפקיד אמרו לי שאני חולה באופטימיות. הנאיביות של הסטודנטים ניכרת, אבל אין ספק שיש לה עומק. כשאתה בא בגישה נאיבית טוטאלית, אתה חושב שאתה יכול לשנות את העולם מאפס. יש להם איזון טוב וההצעות שלהם הם על גבול החוצפה המעשית". כך או כך, הוא מספר כי חלק מהרעיונות של הסדנה כבר אומצו על ידי העירייה.

פרופ' חתוקה מוסיפה כי התפקיד של הסטודנטים הוא להציב לעיר חזון עתידי-אוטופי ולא להתבסס על המצב החברתי-כלכלי הנוכחי של התושבים. "תושבי קרית גת אינם נחשלים, אבל העיר בהחלט נחשלת - מבחינה תכנונית ומבחינת התשתיות שהיא מספקת לתושביה. המפגש של כולנו עם התושבים - כי עבדנו בעיר, אכלנו בעיר (ושתינו כל יום קפה בקניון) היה אחר בזכות הזרות. אני חושבת שלתל-אביבי הממוצע יש הרבה יותר דעות קדומות ושגויות על קרית גת מאשר לאמריקאי הממוצע. לכן, הרעיונות שגובשו אינם יאפיים אלא נותנים לאוכלוסייה הזדמנות לקבל מה שכל תושב ראוי שיהיה לו. בכל מקרה ההפתעות שלנו מהעיר והאנשים היו רבות, גם לישראלים וגם לאמריקאים".

LCUD/TAU, CDD/MIT

בכל אחת מהפרזנטציות חזרו הסטודנטים על אתגר לא צפוי שעמו קרית גת עתידה להתמודד בקרוב - הקמה של שכונת מגורים חדשה שעשויה למוטט באופן סופי את מרכז העיר. השכונה הזאת תוכננה כבועה מנותקת שאינה מכילה כמעט שטחים לתעסוקה או למסחר. היא תמשוך אולי את בני המעמד הבינוני ("העשירונים העליונים עוברים למושבים מסביב", מעיר טרופיאנסקי) אבל לטווח הארוך היא עלולה דווקא להסב נזק בקנה המידה העירוני. התגובה הראויה לשכונה החדשה טמונה בין השאר בהתמקדות של הסטודנטים במרקם של העיר הוותיקה ובקשר שלה עם תחנת הרכבת, אזור התעשייה ובתווך ביניהם. יכול להיות שדווקא שם יכולה להתפתח שכונה מעורבת שימושים, שתעניק ליאפים צעירים מהדרום חוויה עירונית למחצה.

אין מודלים חדשים

הסדנה בקרית גת היא חלק ממחקר מקיף שעורכים בימים אלה ד"ר חתוקה ופרופ' בן-יוסף על ערים שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 לאחר מלחמת העולם השנייה בגרמניה, בריטניה, צרפת, הגוש הסובייטי, יפאן ומדינות אחרות במטרה להעניק דיור לעשרות אלפי אזרחים שאיבדו את בתיהם. במקרה הישראלי ערי הפיתוח נועדו להעניק מענה לגלי עלייה עצומים ולספק צרכים גיאוגרפיים ופוליטיים. כמעט בכל המקרים האלה הערים נבנו לפי מודל של איזור - (Zoning) כלומר הפרדה ברורה בין מגורים לבין תעשייה ומסחר - והכלכלה שלהן נשענה בדרך כלל על שניים-שלושה מפעלים גדולים.

קרית גת תוכננה בכפיפה אחת עם ערי פיתוח כמו אופקים וערד, והוצנחה במקומה על ידי האדריכל אריה שרון, שגיבש את תוכנית המתאר הראשונה של ישראל. היא נבנתה במה שנחשב אז אמצע שום מקום, אולם היא היתה אמורה לשמש כמרכז לשורה של קיבוצים ומושבים מסביבה. המודל המרחבי הזה מעולם לא הצליח להתרומם: אשדוד ובאר שבע היו קרובות ודומיננטיות מדי וקרית גת לא הצליחה לייצר בזכות עצמה תעשייה מקומית או כוח כלכלי משמעותי ונותרה תלויה בענף הטקסטיל, שלא הצליח להחזיק אותה.

פרופ' בן-יוסף מסביר כי הרוב המכריע של המחקר האורבני בעולם מתעסק כיום במרחב המטרופוליטני וב"ערים גלובליות", שנהפכו לישויות כלכליות בזכות עצמן. "ברקע נותרות הערים הקטנות, המרוחקות, שעברו תהליך של התפוררות חברתית וכלכלית ונותרות מחוץ למחקר. אין מודלים חדשים שמסבירים איך להתבונן ולהבין את קנה המידה של הערים האלה ולהמציא אותן מחדש. המטרה שלנו היא לאתגר את הערים האלה ברמה המחקרית וברמה המעשית", הוא אומר.

בסופו של דבר, מסכימים פרופ' חתוקה ופרופ' בן-יוסף, ההצלחה של תהליך ההתחדשות העירוני של קרית גת או של כל עיר חדשה אחרת תלוי לאו דווקא ברעיונות עיצוביים מתקדמים. "מה שמחבר בין ההצלחה של פרויקטים בברצלונה, בקוריטיבה בברזיל או במקומות אחרים זאת המנהיגות הפוליטית והיכולת שלה לחשוב אחרת על העיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו