בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על בחינות האדריכלות המעורפלות של משרד התמ"ת

מהי "אחריות ציבורית" בתהליך התכנון, ולמה השאלה עליה הכשילה רבים בבחינת הרישוי של המשרד? לטענת אדריכלים ותיקים, מדובר בניסיון מגוחך ומתמשך לבחון על ערכים במקום על ידע

61תגובות

מה היא המשמעות של המונח "אחריות ציבורית" בשדה האדריכלות בישראל? מתן העדפה להולכי רגל על פני מכוניות? תכנון המתחשב בחתך החברתי והכלכלי של תושבי הסביבה? או אולי מדובר בכלל בהימנעות מבנייה מעבר לגבולות הקו הירוק?

עם ההגדרה המעורפלת הזאת, שפתוחה לפרשנות אישית רחבה, נאלצו להתמודד 213 אדריכלים צעירים שניגשו לבחינות הרישוי של רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד התמ"ת לפני כשבועיים. זו הפעם החמישית שמבחני הרישוי מתקיימים במתכונתם הנוכחית ולמרות טענות חוזרות ונשנות מצד ציבור האדריכלים על המהות, ההגינות ומיקוד חומר הלימוד, נדמה שבכל פעם הבחינה הולכת ונעשית פחות ברורה ופחות מייצגת את הידע שהאדריכלים רוכשים במשך תקופת התמחות שלאחר הלימודים.

טופס בחינת הרישוי הנוכחית הועבר לעשרה אדריכלים ותיקים, כולם מורים בבתי הספר לאדריכלות בארץ, כדי לקבל את חוות דעתם המקצועית. התמונה העולה מטרידה הן בהתייחסות של הרשם כלפי האדריכלים הצעירים והן בממד הערכי שהוא מבקש לקדם לכאורה על גבם. לצד פרק עם שאלות אמריקאיות (עם חומר פתוח) שבוחן סוגיות שונות בחוק התכנון והבנייה, כולל המבחן גם פרק תכנוני שבמרכזו מטלת תכנון כללית שמבקשת לבחון את היכולת של האדריכלים להתמודד עם דרישות שונות.

ערן זיו, מתוך אתר archeb.com

בשני החלקים נדרשים הנבחנים לקבל ציון מינימלי של 70, אחרת יצטרכו להיבחן פעם נוספת. הפעם הם התבקשו לתאר "בכתב ובאילוסטרטציה גרפית סכמתית את התנאים לקיומה של האחריות הציבורית בתכנון תוך דגש על היחסים בין הפרטי (המבנה/המבנים המתוכננים) לבין הציבורי (המרחב העירוני)". בנוסף הם התבקשו להגיב לאתר הממוקם באזור הבורסה ברמת גן ולבנות (או לא לבנות עליו) מבנה (או קבוצת מבנים) שאמורים לשקף את המונח "אחריות ציבורית". בסעיף הזה לא ניתנו פרוגרמה או היקף שטחים, כלומר אפשר לתכנן כל דבר, החל בבית פרטי, דרך גינה ציבורית וכלה במגדל בן 100 קומות עם מנחת מסוקים. הדילמה שעמדה בפני האדריכלים הצעירים היא איזו תשובה מחפשים הבוחנים?

תפישה דידקטית

"הייתי בשוק ממה שמופיע בבחינה", אומר האדריכל שמואל גרואג מבצלאל, "היומרה להציג שאלה דידקטית ערכית במבחן שאמור בכלל לבדוק ידע של אדריכלים בתקנות היא יותר ממגוחכת. אם משתמשים במונח שהבוחנים עצמם הציבו, ‘אחריות ציבורית', הרי שהאחריות הציבורית של המשרד הממשלתי מוטלת בספק והיה עליו לפסול את הבחינה". הוא סבור שההגדרה של אחריות ציבורית פתוחה לפרשנות רחבה.

גם לאירית צרף-נתניהו, ראש המחלקה לארכיטקטורה בוויצ"ו חיפה, יש ביקורת קשה על ההרכב של בחינת הרישוי. "הבחינה צריכה לבדוק את הידע והמיומנות שהאדריכלים רכשו במשך ההתמחות ואת בקיאותם בתקינה ובתהליכי הרישוי. היא לא צריכה לבדוק ערכים או פילוסופיה שאי אפשר לכמת אותם. נולדת בחינה שהיא מיש-מש של נושאים, מגובה תקני של מעקה ועד לאחריות ציבורית. אני חושבת שאין מקום לשאלה על אחריות ציבורית בבחינה כזאת ואני מקווה שאלה שכתבו את הבחינה מבינים מה היא האחריות הציבורית שלהם". צרף-נתניהו מעידה כי בשנים האחרונות היא נתקלה בשורה של אדריכלים מוכשרים שלא הצליחו לעבור את הבחינה למרות ההתמחות או לימודים לתואר שני ושלישי. "זה נושא שחייב לעבור רפורמה דחופה", היא מעירה.

"הפרק של התכנון הוא לא לעניין ונתון לפרשנות על פי השקפת העולם האישית של הבודקים של הבחינה", מוסיף פרופ' אדריכל גדי הלר מאוניבריסטת תל אביב, "זה מביא לפתרונות סכמתיים ברורים מאליהם". לדבריו, לרשם המהנדסים והאדריכלים אין כל סמכות לבחון כישרון או יצירתיות שנבדקו כבר במשך תקופת הלימודים של האדריכלים. "הבחינה צריכה להיות מבוססת על ידע בתקנות בלבד".

הרצי שפירא

גם פרופ' יהודה קלעי, ראש הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון, סבור שהיכולת התכנונית של האדריכלים הצעירים נבדקת כבר במשך חמש השנים של לימודים ובפרט במסגרת פרויקט הגמר. "מכאן נגזרת השאלה מה תפקידו ומטרתו של פרויקט הגמר לעומת בחינת הרישוי: מי משניהם אמור לבחון אילו כישורים? האם אין פרויקט הגמר, שנמשך שנה שלמה, מקום יותר נכון לבחון מיומנות זו מאשר בחינת הרישוי?".

הסיפור של רועי טלמון, אדריכל צעיר שנבחן לפני כשבועיים, משקף את הבעייתיות ברפורמה של תהליך הרישוי של האדריכלים. לאחר שסיים את לימודיו בטכניון הוא עבד במשך שלוש שנים במשרד אדריכלים חיפאי אבל בזמן תקופת ההתמחות שלו פיספס בשבועיים את הבחינה הקודמת. מכיוון שרשם האדריכלים ניסה לערוך שינויים בבחינה הוא דחה את מועדה שוב ושוב ולכן רק כעבור 14 חודשים קיים בחינה נוספת. אם מסתמכים על פרק הזמן שנדרש כדי לבדוק את הבחינה בפעמים הקודמות, הרי שטלמון יכול להמתין חצי שנה עד שייוודעו התוצאות. ולאחר מכן, אם אכן עבר, להמתין עוד כמה חודשים עד שרשם האדריכלים יצליח להתמודד עם הביורוקטיה ולהעניק לו רישוי כחוק (במשרד הרשם עובדות שתי מזכירות שנדרשות לענות למאות טלפונים ביום).

כך יוצא שתקופת ההתמחות מתארכת משלוש שנים לחמש שנים בקירוב. יש פה פגיעה ממשית באדריכלים רבים: ביכולת שלהם להקים משרד עצמאי או לדרוש תנאי שכר טובים יותר כשכירים במשרד שבו הם עובדים. רני שור, מסניף הצעירים בעמותת האדריכלים, אומר כי האדריכלים הצעירים שניגשים לבחינה נמצאים ב"ואקום" מבחינת הידע שהם נדרשים ללמוד לפני כן. "אנחנו לא נגד הבחינה אלא נגד הדרך שבה היא מתנהלת. זה לא דרך להעביר בחינה ממשלתית".

בחינת הרישוי היא תולדה של הרפורמה במערך ההתמחות של האדריכלים שמקדם רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד התמ"ת בשנים האחרונות. לפני כן נהנו האדריכלים הצעירים מגישה מקלה, אולי מקלה מדי, שאיפשרה לכל בוגר של בית ספר לאדריכלות להירשם כאדריכל ולאחר מכן לקבל הרשאה לעסוק בתכנון בכל קנה מידה בכפוף להופעה בפני ועדה מקצועית של הרשם. במסגרת הרפורמה מחויב כיום כל אדריכל צעיר לעבור תקופת התמחות בת שלוש שנים במשרד אדריכלים ותיק המוכר כ"מאמן" על ידי משרד התמ"ת. הוא נדרש לעסוק בשורה של פרויקטים בקנה מידה משתנה ולהגיש דו"ח על התקדמותו. בתום תקופת ההתמחות מתקיימת בחינת רישוי ורק לאחר שעבר אותה בהצלחה מורשה האדריכל לחתום על תוכניות מכל הסוגים. מי שרשום אבל אינו רשוי יכול לתכנן מבנה פשוט עד גובה של שלוש קומות.

בחו"ל לומדים יותר

את הבחינות כותבים ארבעה אדריכלים: פרופ' זאב דרוקמן שהיה ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, שמעון אסבן שהיה רשם המהנדסים והאדריכלים, אורי זרובבל ועמרי איתן. התוכן שהם מחברים נבדק על ידי אגף בחינות במשרד התמ"ת. בשנים הקודמות היה אחוז הנכשלים גבוה מאוד ובכל פעם נאלץ הרשם להפעיל פקטור משמעותי. הנתונים על מספר הנבחנים, התפלגות הציונים ושיעור הפקטור אינם מפורסמים. הבחינה מתקיימת פעם בשנה ונמשכת כשמונה שעות. ברקע של בחינת הרישוי עומד מאבק גדול יותר של רשם המהנדסים והאדריכלים מול חמשת בתי הספר לאדריכלות בארץ. הרשם סבור שרמת הלימודים בבתי הספר אינה גבוהה מספיק ובשנים האחרונות אף הקשה על הרישום של כמה מהאדריכלים שסיימו את לימודיהם.

בתי הספר כפופים למועצה להשכלה גבוהה ולכן שיתוף הפעולה עם הרשם הוא מוגבל ומלווה בחשדנות מתמדת. עם כניסתו לתפקיד של רשם האדריכלים החדש, בן עמי כופר, חל שיפור ביחסים בין הצדדים. בחינת הרישוי, הוא אומר, הוכנה בידי ועידה מקצועית לפי בחינות דומות בחו"ל והחומר שעליו נבחנים האדריכלים בארץ הוא רק 20% ממה שמקביליהם בחו"ל נדרשים ללמוד. "המטרה שלנו היא לתת רישיון רק למי שראוי", הוא אומר, "מי שעשה את ההתמחות שלו בצורה טובה יצליח לעבור את הבחינה ללא בעיה. אני הייתי באולם במשך כל הבחינה ולאחר מכן שוחחתי עם נבחנים רבים. הם חשבו שהבחינה קשה אבל הוגנת".

בנוגע לפרק הבעייתי על אחריות ציבורית הוא אומר כי "המטלה התכנונית הופיעה גם בבחינות קודמות וכי היא מהווה בסיס לגיבוש של תכנון בכל מקום". עם זאת הוא מסכים כי נוכח אחוזי הנכשלים בבחינות הקודמות יש צורך בשיפור. הרשם, לדבריו, אינו מאיים על העצמאות של בתי הספר ובימים אלה מתכנס שולחן עגול בהשתתפות ראשי בתי הספר, נציגי המל"ג והרשם כדי להסדיר את מערכת היחסים שבין הצדדים ואת תהליך ההתמחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו