בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסמל האדריכלות המודרנית לשלט פרסומת

מי אחראי לעתידו של בית אגד בתל אביב - שאינו דומה לשום בניין משרדים אחר שנבנה בעיר במשך המאה ה-20., דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60?

18תגובות

בית חברת אגד, השוכן בדרך מנחם בגין בתל אביב, אינו דומה לשום בניין משרדים אחר שנבנה בעיר במשך המאה ה-20. הוא רובץ על מגרש פינתי גדול המשקיף לעבר נתיבי איילון ושכונות מזרח תל אביב ונראה כמו הכלאה בין מבנה של ההסתדרות לבין בניין מעבדות בקמפוס אקדמי מרוחק. לוחות הגרנוליט החומים שמחפים אותו מקנים לו מידה של כבדות ושל חספוס, אבל כשמתקרבים מבחינים דווקא בריחוף של הקומות זו מעל זו ובפסי החלונות העדינים שמעטרים את חזיתותיו. לדעתה של מתכננת המבנה, האדריכלית שולמית נדלר, הבניין לא נראה מיושן גם אחרי 50 שנים - "אף על פי שהוא לא ממתכת ולא מזכוכית", כהגדרתה.

בית אגד הפסיק לתפקד כמטה ההנהלה של הקואופרטיב לפני כעשור, עם המעבר לבניין חדש באיירפורט סיטי. כיום הוא נמצא בידיה של נצבא החזקות (הבעלים של מרבית התחנות המרכזיות בארץ), שמשכירה אותו לאגף הבינוי של משרד הביטחון.

בגלגולו הנוכחי חדל לתפקד הבניין כמטה ייצוגי ונהפך למעשה לשלט חוצות ענק: שניים מארבעת צדדיו מכוסים בפרסומת - כרגע של חברת אופנה אירופית. הבניין זקוק לשיפוץ ולתחזוקה, בפרט לנוכח גורדי השחקים שאמורים להיבנות מסביבו בשנים הקרובות ושינויים מפליגים שהוא עצמו עתיד לעבור בעקבות כך.

אביעד בר נס

את התוכנית לבית אגד הכינה שולמית נדלר יחד עם בעלה המנוח מיכאל נדלר ושותפם אז שמואל ביקסון ב-1964, לאחר שזכו במקום הראשון בתחרות תכנון. משרדי אגד היו מפוזרים קודם לכן בכמה בניינים בתל אביב - ברחוב פין, בצמוד לתחנה המרכזית הישנה, וכן ברחובות הרצל ומזא"ה - ומטרתו של הבניין החדש היה לרכז את פעילות הקואפרטיב.

המגרש הנבחר שכן במה שהיה אז הקצה המזרחי הרחוק של העיר, סמוך למחלבות של תנובה ולבסיס הקריה. עם זאת, כבר דובר על אוטוסטרדה חדשה שתעבור באפיק של נחל איילון, ואגד זיהתה את ההזדמנות להציב בניין על עורק תחבורה ראשי.

לחברת האוטובוסים היתה תרומה גדולה לאדריכלות הישראלית בשנות ה-50 וה-60. טובי האדריכלים בארץ, בהם אריה שרון, בנימין אידלסון ותיאודור קיסלוב, תיכננו למען אגד תחנות מרכזיות ובנייני משרדים. אלה בלטו באיכותם, במקוריותם ובביצועם; כך למשל התחנה המרכזית בשכונת בת גלים בחיפה והתחנות בנתניה, טבריה וחדרה.

הבחירה במשרד נדלר-נדלר-ביקסון היתה חלק מהמהלך הזה: בשנות ה-60 כבר היו בני הזוג נדלר אדריכלים מפורסמים למדי בישראל. הם תיכננו את מטה ההנהלה של בנק החקלאות ובית העיתונאים בתל אביב, את הספרייה המרכזית על שם סוראסקי באוניברסיטת תל אביב, היו שותפים לתכנון הספרייה הלאומית בירושלים והשלימו את הקמתו של תיאטרון קרן בבאר שבע. השפה האדריכלית המגובשת שלהם, שהתבססה על עקרונות המודרניזם, התמקדה בטיפול פונקציונלי בחללי הפנים ובמערכות התנועה ובביטוי פלסטי מקורי ורגיש בחזיתות.

גם בבית אגד ניסו השניים למצוא איזון בין הפונקציה לבין יצירה של בניין ייצוגי. הם תיכננו שתי קומות מסד מבטון חשוף לשימוש הציבורי בבניין, כגון חדר אוכל ומועדון חברים, ומעל הציבו בניין ובו המשרדים. קומת הקרקע זכתה לשטח עצום, כדי להכיל את מערכות המחשוב הענקיות של אגד, אבל עד שהבנייה הסתיימה המחשבים כבר מוזערו וחלק מהחללים נותרו ללא שימוש.

כלפי חוץ הבניין מזכיר אולי בנייני משרדים של ההסתדרות, אולם באמצעות משחק במאסה יצרו האדריכלים הבחנה בין משרדים פשוטים לבין משרדי פינה מהודרים יותר, שזכו לחלונות גדולים משלושת צדדיהם. כדי להחדיר אור למעבה הבניין וליצור סביבת עבודה נעימה תוכנן פטיו גדול עם חלונות סקיילייט בצורת פירמידה. זהו אחד מבנייני המשרדים הראשונים בישראל שניסו לשבור את המתכונת המוכרת של חדרים צפופים המסודרים משני צדיו של מסדרון ארוך.

החיפוי של הבניין בלוחות גרנוליט היה ונותר לא שגרתי באדריכלות הישראלית, אולי בגלל האופי הכבד ואולי אף המדכא שהם משרים על הבניין.

פריץ כהן / לע"מ

את החזית הראשית מעטר פסל מתכת מרשים בגובה ארבע קומות של האמן משה שטרנשוס, שהיה מיודד עם הזוג נדלר. זאת דוגמה מובהקת לניסיון של אדריכלים ישראלים בשנות ה-50 וה-60 לשלב אמנות ואדריכלות לכדי יצירה מלוכדת אחת.

לדבריה של נדלר, הבניין לא מנסה לייצג את תפקידה של אגד כחברת תחבורה ("לא שמנו אוטובוס על הגג", היא צוחקת), אלא לשדר תחושה ברורה של בניין משרדים פונקציונלי.

המיקום של בית אגד על צירי התנועה הראשיים של גוש דן נהפך ברבות השנים לסכנה ממשית לקיומו. ב-15 השנים האחרונות מקדמת נצבא תוכנית להקמת גורד השחקים הגבוה בארץ (בתכנונו של משרד ערי גושן) בחלקו הדרום-מזרחי של המגרש. הבניין עצמו מתוכנן בינתיים להישאר במקומו, בין השאר משום יש הגבלה על גובהו. עם זאת, חלקו התחתון מתוכנן להיבלע בתוך קומת המסד של המגדל, וסביר להניח שגם חזיתות הגרנוליט שלו יעודכנו לחומרי בנייה חדשים.

בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב. בשנים האחרונות עוברים הנכסים של נצבא שינויים ועדכונים ללא כל התייחסות לאיכותם האדריכלית: תחנת אגד בנתניה עברה לאחרונה שיפוץ שכלל הדבקה של קרמיקה נוצצת על הבטון, תחנת אגד באילת וזו שבטבריה עתידות להיהרס, וסימן שאלה גדול מתנוסס מעל עתידם של התחנה המרכזית בבת גלים בחיפה ומגדל הבטון המפואר שמתנוסס מעליה.

השאלה היא מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד. חברת האוטובוסים שנטשה אותו? חברת נצבא שמתמקדת בנדל"ן מניב? או שמא עיריית תל אביב, היכולה להבטיח שחזותו תישמר במסגרת כל תוכנית עתידית.

בינתיים נראה שאף אחד מהצדדים אינו ממהר להכיר באיכותו של הבניין. מחברת אגד נמסר בתגובה: "בית אגד הוא מרכז השליטה של אגד, וכארגון המאופיין בפעילות תחבורתית ענפה ובפרישה ארצית רחבה, חיפשנו מיקום שהוא צומת מרכזי, המשלב נגישות למערכת כבישים מתקדמת וסביבה עסקית נעימה, תכונות שאינן מאפיינות עוד את בית אגד ההיסטורי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו