הסיפור מאחורי בית הכנסת היחיד שתכנן פרנק לויד רייט - אדריכלות - הארץ

הסיפור מאחורי בית הכנסת היחיד שתכנן פרנק לויד רייט

התכנון הקפדני, החברות עם הרב והעבר האנטישמי. ספר חדש חושף את סיפורו של בית שלום באלקינס פארק, פנסילבניה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נועם דביר

בפרבר שקט מצפון לפילדלפיה ניצב בית שלום, בית הכנסת היחיד שתיכנן האדריכל האמריקאי הנודע פרנק לויד רייט במהלך קריירה ארוכת שנים ורוויית הישגים. מלבד איכותו האדריכלית, צורתו יוצא הדופן והקונטקסט התרבותי והחברתי שהוא מייצג בנאמנות, בית הכנסת הזה מהווה מעין אפילוג לעבודתו של רייט. הוא תיכנן אותו בשנים האחרונות לחייו, ומת חודשים ספורים לפני חנוכתו בסתיו של 1959.

"רייט היה מודע לכך שחייו עומדים להסתיים והיה לו חשוב להגשים רעיונות אדריכליים שהוא תפש כמהותיים, לא במקרה הוא תיכנן בתקופה הזאת גם את מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק", אומר פרופ' ג'וזף סירי, היסטוריון אדריכלות ואחד ממלומדיו הבולטים של רייט. "הוא חלם על בניין מסוגו של בית שלום לאורך כל הקריירה שלו, וכאשר אנשים מתקרבים למותם הם חושבים הרבה על מה שהם מותירים מאחריהם".

סיפורו של בית הכנסת עומד במרכז ספרו החדש של סירי, "Beth Sholom Synagogue - Frank Lloyd Wright and Modern Religious Architecture" (הוצאת אוניברסיטת שיקאגו). זהו ספר עב כרס, מלווה במאות תמונות ושרטוטים מקוריים, שמציג את בית שלום כפסגת עבודתו של רייט בתחום מבני דת. לצד ניתוח מעמיק של הרקע האדריכלי והדתי שליווה את רייט בעבודתו, סירי מתחקה גם אחר מערכת היחסים המסקרנת שנרקמה בין האדריכל האמריקאי לבין הרבי מורטימר כהן, והביאה למימושה של תוכנית אדריכלית אוונגרדית.

בית הכנסת בית שלום מבחוץצילום: בלתזר קורב

הקהילה היהודית-קונסרבטיבית בית שלום נוסדה ב-1919 בשכונת לוגאן בפילדלפיה. עם פריחת הפרברים בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה עזבו רבים מבניה את העיר, וב-1950 הוחלט להעתיק את המוסדות הקהילתיים שלה לפרבר אלקינס פארק. לרב כהן, ששימש כרב הקהילה מאז הקמתה, היה תפקיד מהותי בתכנון בית הכנסת החדש. הוא סלד מבתי הכנסת המונומנטליים של מרכזי הערים האמריקאיות, שהתבססו על אדריכלות היסטורית מצועצעת, וביקש להקים בית כנסת שייראה וירגיש כמו בניין מודרני. כהן סבר שרייט יצליח לשלב בין שפה מודרניסטית לבין הביטוי הסימבולי הנדרש ממוסד דתי. הפגישה הראשונה בין השניים התרחשה בספטמבר 1953 וכעבור חצי שנה הוצגו התוכניות של רייט לאישור מועצת הקהילה.

בשנות ה-50 רייט היה כבר אדריכל מפורסם בקנה מידה בינלאומי. רשימת הפרויקטים שלו כללה אז את מלון אימפריאל בטוקיו, את מטה ההנהלה של חברת ג'ונסון-וקס בוויסקונסין ואת "הבית על האשד" בפנסילבניה, שנהפך לבית הפרטי הנודע ביותר שתוכנן במאה ה-20.

אף שתיכנן שורה של מבנים דתיים בולטים במהלך הקריירה שלו, רייט מעולם לא התבקש לתכנן בית כנסת. כבן לכומר יוניטרי (תנועה תאולוגית נוצרית שמאמינה באחדותו של האל) ואדם מאמין בזכות עצמו, הוא כיבד את היהדות והכיר את ערכיה מקרוב.

רעיון רוחני

הרב כהן ליווה את התכנון באופן אישי ובילה שעות ארוכות בשיחות עם רייט. "ביקשתי ממר רייט לתכנן בית כנסת, לא של האתמול או של היום, אלא של המחר. בית כנסת שייצג את הרוח היהודית במיטבה", סיפר הרב באירוע גיוס כספים לבניין. השניים החליטו כי על הבניין לשאת מסר סימבולי חזק ויחד עם זאת לבטא את אופיה המודרני של היהדות האמריקאית.

עטיפת הספרצילום: none

הדימוי המכונן שנבחר בעבור בית הכנסת הוא מעמד הר סיני. די במבט חטוף אחד כדי להבין את יישומו - הבניין מעוצב כפירמידה משולשת (טטרהידרון) שנישאת מעל מאסה נמוכה ושטוחה. הפירמידה מורכבת מקונסטרוקציה אלגנטית וקלילה של אלומיניום ומשובצת בפנלים מזכוכית שהוחלפו מאוחר יותר בפלסטיק שקוף. חלל התפילה המרכזי, שכולל יותר מאלף מושבים, שוכן בתוך הפירמידה ומצליח להשרות על המתפללים אווירה יוצאת דופן. בשעות היום מואר החלל באור טבעי ואילו בשעות הלילה זוהר בית הכנסת כלפי חוץ. הוא מהדהד את העוצמה והדרמה של ההר, שעל פי המסורת היהודית זהר במעמד קבלת התורה. זו הוכחה שגם אדריכלות מודרנית, חפה מקישוטים, יכולה להביע רעיון רוחני מובהק.

בקומת הקרקע, מתחת לאולם התפילה המרכזי, נבנה לובי המאפשר גישה לאולם תפילה נוסף. מצדדיו ממוקמים שני אולמות סימטריים גדולים שמשמשים לשמחות ולהתכנסויות, ושתי סוויטות חתונה - לגברים ולנשים - שבהן יכולים הזוגות ואורחיהם להתכונן לטקס.

ברחבי המבנה משובצים סמלים יהודיים רבים כגון המזרקה ברחבת הכניסה, המסמלת את אגן הנחושת ששימש בימי קדם לרחיצת ידיהם של המאמינים לפני התפילה והקרבת קורבנות, ושלוש המנורות התלויות על צלעות הפירמידה שבאולם התפילה כנגד החלוקה המסורתית לכהנים, לוויים ובני ישראל. מתקרת אותו אולם תלויה נברשת מפוארת הצבועה ב-12 צבעים, כמספר שבטי ישראל, וגרמי המדרגות בבניין מכוסים בשטיחים בצבע חול המהדהד את מסעם של בני ישראל במדבר. רייט דאג לכל הפרטים במבנה, מקטן ועד גדול, וכולם נושאים את כתב היד העיצובי היחודי לו.

"הנושא הסמלי הטריד את מאוד את הרב כהן", מוסיף סירי, "הוא חשש כי הקהילה הולכת ומאבדת את הקשר לשורשים שלה באירופה משום שמרבית החברים בה נולדו כאזרחים אמריקאים. הוא סבר שהבניין צריך להשרות אווירה סמלית בכל אחד ממרכיביו". רייט וכהן ראו עין בעין בנושא הזה, ואת ההצלחה של הבניין אפשר לייחס גם להבנה ההדדית ביניהם. רייט ציין לא פעם כי בניין טוב נסמך על לקוח מצוין.

הדת היתה חלק בלתי נפרד מהחשיבה האדריכלית של רייט. "כמעט בכל העבודות שלו יש מרכיב רוחני, בפרט בעבודות המוצלחות ביותר", מסביר סירי. "הוא מתייחס לאדריכלות כאל שאלה רוחנית. על מוזיאון הגוגנהיים למשל הוא דיבר כעל מקדש. לעתים קרובות הוא השווה בניינים לקתדרלות שהיו בעיניו שיא התכנון האדריכלי. איך בניין משרדים הוא קתדרלה של מקום עבודה ואיזה מן תחושה בניינים יכולים להעניק למשתמשים בהם".

בית הכנסת בית שלום מבפניםצילום: בלתזר קורב

הידוען הראשון

הספר של סירי, שיצא בינואר והספיק לקצור שבחים רבים, כולל כמה גילויים מרתקים על עבודתו של רייט. מתברר שהרעיון להקים מבנה תפילה בצורת פירמידה צץ בראשו של האדריכל האמריקאי כשלושה עשורים לפני שהחל את שיתוף הפעולה עם הרב כהן וקהילת בית שלום. מדובר בפרויקט "קתדרלת הפלדה" שתוכנן ב-1926 בעבור הכומר האפיסקופלי ויליאם נורמן גותרי מניו יורק. רייט תיכנן פירמידת פלדה ענקית ובתוכה חלל תפילה מודרני בקנה מידה ובצורניות חסרת תקדים.

בספר מופיעים שרטוטים רבים של הפרויקט, שככל הנראה שימש כהשראה ישירה לתכנון של בית שלום. לדברי סירי, הרב כהן ככל הנראה לא הכיר את התוכניות לקתדרלת הפלדה וסביר שגם אם היה מגלה אותן לא היה מפסיק את שיתוף הפעולה עם רייט, משום שהתוכנית של בית שלום כוללת רבדים רבים של סמלים יהודיים ולא ניתן לזהות אותו בטעות כמבנה אחר מלבד בית כנסת.

אבל כיצד קרה שבכל הקריירה המפוארת שלו, תיכנן רייט רק בית כנסת אחד? לדברי פרופ' גבריאל רוזנפלד מאוניברסיטת פיירפילד בקונטיקט, הסיבה היא שלאדריכל האמריקאי יש עבר אנטישמי מוכח ושנוי במחלוקת. במאמר ביקורת שפירסם על הספר באתר האמריקאי "פורוורד", טוען רוזנפלד כי רייט נהג להטיח בעובדיו היהודים הערות אנטישמיות וכי לעתים תכופות הוא התבטא בצורה דומה גם נגד עמיתים ידועים כגון האדריכלים ריצ'ארד נויטרה ורודולף שינדלר. רוזנפלד טוען עוד כי רייט הזדהה עם הרעיונות האנטישמיים הבדלניים של יצרן המכוניות הנרי פורד. הוא מזכיר גם מקרה שבו התקומם רייט כי "יהודים מחרחרי מלחמה" עלו לו בחברותו עם ההיסטוריון והמבקר הנודע לואיס מומפורד.

ייתכן שבשל המוניטין שלו, חששו בקהילות היהודיות להזמין את רייט לתכנן בעבורן בית כנסת, וייתכן שרייט עצמו נמנע מכך במכוון. עם זאת יש לציין כי רייט עבד בעבור לקוחות יהודים רבים, אולם תמיד בפרויקטים חילוניים.

סירי מתגורר בעיר מידלטון בקונטיקט ומלמד במחלקה לאמנות והיסטוריה באוניברסיטת ווסליאן המקומית. לפני הספר על בית שלום פירסם ספר על מקדש יוניטי באילינוי, בניין דתי בולט אחר של רייט, ועוד שני ספרים על המנטור של רייט, לואיס סאלבין, שנחשב לאבי גורדי השחקים המודרניים.

הפרופסור, שנולד ב-1956, מספר כי ההערכה שרחש הציבור האמריקאי לרייט היתה אז בשיאה. רייט היה האדריכל האמריקאי הראשון שנהפך לידוען בארצו. תמונתו הופיעה לעתים קרובות בעיתונים, הן בזכות עבודתו והן בשל סיפורים עסיסיים וטראגיים שליוו את חייו האישיים. הוא אף הופיע בטלוויזיה במספר הזדמנויות, בהן גם בתוכנית הפופולרית "What's My Line?" של רשת סי-בי-אס. קטע מהתוכנית שהועלה לפני שנתיים ליו-טיוב וזכה ליותר מ-130 אלף צפיות, הוא עדות לעניין הגדול שעדיין קיים סביבו.

"העבודה של רייט נחשבת לחזית האדריכלות המודרנית וממשיכה לקבל תשומת לב רבה גם היום בזכות הדיון המתמיד על השימור", אומר סירי. "הגוגנהיים בניו יורק למשל עבר שיפוץ ושימור מקיף לפני שלוש שנים והציג אחר כך רטרוספקטיבה של רייט ששברה את כל שיאי המבקרים".

מה סוד המשיכה של רייט?

"לבניינים שלו יש צורה מאוד מיוחדת ורבים מהם מהווים תקדים. המקוריות שלו מאוד מושכת וסיפור החיים שלו מרתק. אני חושב שביחס למודרניסטים אחרים, היתה לו יכולת לפתח צורות מורכבות מאוד, ולא רק לתכנן קופסאות. האדריכלות שלו מאתגרת את ההבנה של מהי אדריכלות. צריך לזכור שהוא תיכנן את כל הבניינים עוד לפני עידן המחשב. אני תמיד חושב מה הוא היה עשוי לתכנן אם היו לו את הכלים הדיגיטליים שקיימים היום".

העדות הטובה ביותר להצלחתו של בית שלום כבניין ציבורי היא מצבו הנוכחי. הוא לא השתנה כמעט במאומה מאז יום חנוכתו והקהילה, שמונה כיום כ-1,300 משפחות, דואגת לתחזק אותו בקפידה. חבריה הקימו קרן שימור שמציגה תערוכה היסטורית במבואה של הבניין ומדי שבוע עורכת סיורים מודרכים. בזכות השמירה על ערכיו האדריכליים ממשיך בית הכנסת לעורר עניין רב גם היום. ב-2007 הוא אף הוכרז כאתר מורשת לאומי, כבוד ששמור לבתי כנסת מועטים בארצות הברית.

תגובות