בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרח שהוביל לבועה הכלכלית הראשונה

מה עושים צבעונים בגבעתיים ומה היה טיבו של שיגעון הצבעונים שאחז באירופה במאה ה-17, הטוליפמניה, וכמעט הוביל להתמוטטות כלכלית

8תגובות

שיא הפריחה של אצולת פרחי הבר עבר והשאריות נכנעו לחמסין האביבי הראשון. רקפות וכלניות כבר נבלו בשמורות הטבע וגם פרחי צבעונים המאחרים לפרוח אי אפשר יותר למצוא השנה בשדותינו, אלא רק בחנויות הפרחים השומרות בקירור מלאי זרים של צבעוני נוי אחרונים שיספיק עד ערב החג, או באחד מפסטיבלי הצבעונים המתורבתים והמוכלאים בהולנד ובמדינות קרירות אחרות, שייפתחו רק בימים הראשונים של החודש הבא. לכן, אין פלא שעוברים ושבים על פני אתר בנייה של מתחם מגדלי יוקרה בגבעתיים משפשפים עיניים בתדהמה מול שדה צבעונים מרהיב עין במלוא פריחה דווקא עכשיו ודווקא כאן, בין שלטי הפרסום והמכירות, מטר מכביש סואן, בלב האזור האורבני הצפוף ביותר בגוש דן, ומשתאים מול פלא הטבע.

במבט מקרוב מתברר שמדובר לא בטבע ולא בנס בוטני אלא בשלט פרסומת ענקי. הצבעונים אינם פרחי בר וגם לא פרחי נוי מתורבתים, אלא דימויים גרפיים. הם אינם צומחים בשדה אלא מודפסים על גדר מחומר פלסטי התוחמת את אתר הבנייה, ונועדו ככל הנראה לקידום המכירות של "פנטהאוזים מפוארים ודירות יוקרה עם מחסן וחניה לכל דירה", ולשיווק "חוויית מגורים הוליסטית". שמו של המיזם הנבנה בין מתחם הבורסה של רמת גן לבין הסיטי העתידית של גבעתיים הוא דווקא "סנטרל הייטס" ולא נאות צבעונים, למשל. פעם הטרנד היה לקרוא לפרויקטים על שם פרחי בר שנכחדו לצורך הבנייה. אח, אלה היו זמנים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "גלריה" ישירות לפייסבוק שלכם

גיוסו של בן אצולת הפלורה למשימת שיווק נדל"ן היא לכאורה זילות במעמדו. למעשה זה המשכה של ההיסטוריה בת מאות שנים של הצבעוני. מאז תורבת לראשונה, הצבעוני אינו עוד פרח מהשורה, וערכו בזירה המסחרית אינו פחות מסגולותיו הבוטניות והאסתטיות. מאז ומעולם היה חביבם של מתעשרים ובעלי ממון, הן בארצות מוצאו והן בתרבויות שאימצו אותו, ואת המוניטין שלו עשה לא רק כפרח יפה תואר וכסחורה עוברת לסוחר בבורסות בהולנד במחצית הראשונה של המאה ה-17, אלא גם כגיבור, המפוקפק יש לומר, של התופעה המכונה "שיגעון הצבעונים".

הטוליפמניה, הנחשבת לבועה הספקולטיבית הראשונה בעולם, סיחררה את הכלכלה ההולנדית בזמנה. כשפקעה הותירה רבים חסרי כל וכמעט הביאה להתמוטטות כלכלית - אזהרה המהדהדת ללא ספק גם בשדה צבעוני הפלסטיק בגבעתיים. על פי חוקרי התקופה, שיגעון הצבעונים צמח על רקע תור הזהב בהולנד ועלייתן של הכלכלה הקפיטליסטית והחברה המעמדית. הבועה התנפחה כתוצאה מספקולציה בזני צבעונים נדירים והימורים על שוויין העתידי של פקעות, שהקפיצו את המחירים לקיצוניות חריגה. בשיאה של הבועה, בין השנים 1633 ל-1637, נסחרו בבורסות בהולנד פקעות שאפילו לא הנצו וטיבן לא נודע, במחיר של תכולת משק בית כולל החיות, או של שדה תירס מניב.

שיגעון הצבעונים בא לביטוי גם באמנות התקופה, שהנציחה ברוב קסם זרי צבעונים מזנים יוצאי דופן. עלה על כולם צבעוני מזן "סמפר אוגוסטוס" בעל גביע מפוספס, שכיהן כסמלו הלא רשמי של השיגעון. לימים התברר, למרבה האירוניה, כי ייחודו הוא פשוט תסמונת של מחלה שלא היתה ידועה אז.

הטוליפמניה הניעה גם את עלילת הרומן הרומנטי "הצבעוני השחור" של אלכסנדר דיומא האב ב-1850, הזכור לקורא העברי מהתרגום הישן של יצחק שנהר. הרומן מתרחש על רקע מאורעות פוליטיים מטלטלים וסובב סביב הבהלה לפקעת נדירה במיוחד של צבעוני כהה, שמי שיצליח לפתחה יזכה בפרס של 100 אלף פלורינים. רק לשם השוואה, זר של עשרה צבעונים בחנות הפרחים השכונתית השבוע עלה 35 שקלים בלבד (אם כי הם לא היו שחורים).

הצבעוני המתורבת, גיבורו של השיגעון, הוא פרח מרהיב עין. הן כשהוא משתרע מלוא כל האופק בשדות גידולו בהולנד והן בוואזה הביתית בישראל, שבה ממשיכים הפרחים לגבוה ולפרוח גם ללא הפקעת. יחד עם זאת, הוא גם מעורר דחייה מסוימת. נטול ריח וחלקלק, הוא נראה מלאכותי גם כשהוא טבעי, ואין פלא שצבעוני הפלסטיק בגבעתיים בילבלו לרגע את החושים.

אי-פי

מקורו של צבעוני הבר בארצות צפון אפריקה והמזרח התיכון ולא בהולנד, כפי שהיה אולי נדמה. הצבעוני המתורבת הופיע לראשונה באיראן. פקעות ראשונות הגיעו לצפון אירופה בראשית המאה ה-16 מפרס דרך טורקיה - שתי ארצות שבהן הוא משמש פרח לאומי. באנגליה, גרמניה ואוסטריה הוא נהפך לסמל סטטוס. אבל השיגעון פרץ דווקא בהולנד, בחברה קלוויניסטית קפוצת כיס ורגש.

הנסיבות להיווצרותה של בועת הצבעונים שנויות במחלוקת. יש הסבורים כי היא צמחה על רקע הכסף הקל שהולנד גרפה מניצול וסחר בעבדים. יש הרואים בה, לחלופין, תגובה ניהיליסטית למגיפת הדבר שהיתה אז בשיאה וביטוי לתחושה שאין עוד מה להפסיד. תאריך קריסתה של הבועה הוא עובדה היסטורית: בפברואר 1637 צנח מחירה של פקעת נדירה בכמעט 100% וגרר אחריו למצולות את השוק כולו.

הדעות חלוקות גם על עצם הגדרתה של התופעה כשיגעון או כבועה. לטענתו של הכלכלן האמריקאי בן זמננו פיטר גראבר, המתמחה בתולדות ה"שיגעון", חסר כאן הרכיב האי-רציונלי ההכרחי לבועה ואפשר להסביר את התופעה במונחים אלמנטריים של כלכלת שוק, כאשר כל היתר הוא מיתוס שנופח מעבר לממדיו האמיתיים. לממדיו של המיתוס ולמידע על התופעה בכללה אחראי לא במעט העיתונאי הסקוטי צ'רלס מקיי שבספרו מ-1841, "אשליות נפוצות במיוחד ושיגעונם של ההמונים", הוא הציב את שיגעון הצבעונים בשורה אחת עם היסטריות היסטוריות בלתי רציונליות בעליל, כגון ציד מכשפות או אלכימיה, ובכך קבע את מקומו בהיסטוריה.

בועה או לא בועה, את מחיר קריסתה שילמו רבים מבני המעמדות העניים בהולנד, שנותרו חסרי כל כשהתנפצה. שיגעון הצבעונים עדיין מצית את הדמיון (גם הטור הזה הוא הוכחה לכך) והוא צץ בכל פעם שמתנפחת בועה; החל בבועת הדוט.קום ועד בועת הנדל"ן - שמחזירה את הסאגה לשדה צבעוני הפלסטיק על הגדר באתר הבנייה בגבעתיים וסוגרת מעגל של כמעט 400 אביבים.

20 מיליון פקעות בגן הודי

שיגעון הצבעונים או השיגעון לצבעונים משגשג כיום לא בבורסות הכלכליות אלא בענף התיירות, בשלל גנים ופסטיבלי צבעונים. נוסף על חגי הצבעונים בהולנד, גם במדינות רבות אחרות ברחבי העולם מתקיימים פסטיבלי צבעונים המתחרים זה בזה לאו דווקא על מחיר הפקעות אלא על מספר המבקרים. וגם בזה יש היבט מסחרי לא מבוטל. כך, לדוגמה, רק בסוף השבוע שעבר נחנך בעיר סרינגאר בהודו, בירת הקיץ של ג'אמו וקשמיר, גן הצבעונים על שם אינדירה גנדי "הגדול באסיה" ובו לא פחות מ-20 מיליון פקעות.

בצפון אמריקה, במחוזות שבהם יש מורשת הולנדית מושרשת, מתקיימים בחודש מאי אירועי צבעונים מתוירים, כמחווה למהגרים ההולנדים שהביאו לראשונה את הפרח ליבשת החדשה. פסטיבל הצבעונים הלאומי של קנדה מתקיים בכל שנה בסוף השבוע הראשון של מאי בבירה אוטווה, שאליה נמלטה משפחת המלוכה ההולנדית במלחמת העולם השנייה. בעיר ששמה הולנד במדינת מישיגן ייפתח בשבוע השני של מאי פסטיבל הצבעונים הגדול בארצות הברית, שראשיתו ב-1930 וכיום פורחים בו שישה מיליון צבעונים. וזוהי רק טיפה בים הצבעונים שמסביב.

ארגון הולנדי ששמו "נוצרים למען ישראל" תרם ב-20 השנים האחרונות לירושלים, במדינת ישראל, כמיליון צבעונים, שנשתלים בכל עונה בחוצות העיר שלא פרחים הם אלה שיעזרו לה, גם לא צבעונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו