כאן מושלים בכיף: סיור בין בתי ראשי הממשלה בעבר ובהווה

מדירת שני החדרים של בגין, דרך הווילה הלא כל כך צנועה של בן גוריון והבית הנטוש עם "המטבח" של גולדה, ועד המעון מוקף החומה של נתניהו

משה גלעד
משה גלעד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה גלעד
משה גלעד

בחלומי ישבתי לצד שרה נתניהו ושנינו לגמנו תה עם נענע וכרסמנו עוגיות. אומרים שבמעון ראש הממשלה בירושלים, ברחוב בלפור פינת סמולנסקין, יש חצר פנימית יפה, שאפשר לשבת בה בנחת וללגום תה. אני מניח שהגינה של הפטיו הזה מטופחת, אבל לא הזמינו אותי. דווקא ניסיתי להפגין גישה ידידותית. פניתי ללשכה, הסברתי, טלפנתי, שלחתי מיילים, אבל למרבה הצער לא נעניתי. אפילו לא סירבו לי. פשוט לא ענו. קצת נעלבתי, אבל זה עבר. נסעתי לראות את הבית בכל זאת, מבחוץ.

צניעות וראשות הממשלה בישראל נשמעות היום כשני הפכים מוחלטים. הבית גדול המידות של משפחת נתניהו ברחוב הדר בקיסריה, מרחק קצר מאוד מג'יסר א-זרקה, עשוי להעיד על כך, אבל לא חסרות גם דוגמאות אחרות. השומר שחסם את דרכי בכניסה למגדל אקירוב המערבי בצפון תל אביב לא השתכנע שיש איזשהו עניין לציבור לשמוע פרטים על הקומה ה-31 בה מתגורר עדיין אהוד ברק. הפרטיות של הדיירים היא נר לרגליו והעניין ההיסטורי שיש במקום מגוריו של ראש ממשלה לשעבר נראה לו כתירוץ לביקור חטטני וזה לא עומד לקרות בשום פנים ואופן, בטח שלא במשמרת שלו. סיור ערב יום העצמאות פוקד בתים של רבים מראשי הממשלה בעבר ובהווה. טיול קצר בין הבתים שבהם התגוררו בעבר ראשי הממשלות של ישראל אינו כרוך בהכרח בעודף חטטנות. זה סיור קצת נוסטלגי של התבוננות מבחוץ בבתים, בשכונה, באווירה, בשכנים שעדיין גרים שם. ניסיון להבין תקופות אחרות, בהן ראשות הממשלה ועושר מופלג לא צעדו בהכרח יד ביד.

מעון ראש הממשלה

מחסומים מגבילים את הכניסה לרחוב בלפור על גבול שכונת רחביה וטלביה בירושלים. הולכי רגל יכולים אמנם לצעוד ברחוב, אבל התחושה שעשרות מצלמות עוקבות אחרי אינה נעימה במיוחד. חומות גבוהות מקיפות את הבית והשומרים אמרו במפורש שאסור לצלם. על הבית שמשפצים מול בית ראש הממשלה מודבק דף נייר גדול ועליו מודפסות המלים: "המאבטחים מתבקשים לנהוג לפי ההנחיות לגבי שקי המלט".

מעון ראש הממשלה בירושליםצילום: אלכס ליבק

בית אגיון נבנה בשנים 1936-1939 בידי האדריכל ריכרד קאופמן. הסגנון "בינלאומי", אבל כיום, בגלל החומות הגבוהות, אי אפשר לראות מבחוץ מאומה. בשעתו נבנה הבית בעבור סוחר יהודי יווני בשם אדוארד אגיון. בתחילת מלחמת העולם השנייה התגורר בו פטר השני מלך יוגוסלביה ואחר כך שימש הבית כבית חולים ללוחמי האצ"ל. ממשלת ישראל רכשה את הבית ב-1952 ומשה שרת, שכיהן אז כשר חוץ, התגורר בו במהלך אותה תקופה. מול מעון ראש הממשלה אני נכנס לספריית שוקן (בלפור 6). הבית היפה הזה, שנראה מעניין יותר משכנו שמעבר לרחוב, מכיל את אוסף הספרים היהודיים של זלמן שוקן. האדריכל הגאון אריך מנדלסון תיכנן אותו בשנת 1935 ולאחר מותו של שוקן, ב-1959, הועבר המבנה לידי בית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית. עובדי המקום החביבים מתנצלים שביום הביקור שלי עורכים במקום הדברה. אין לזה לדבריהם כל קשר לשכנים ממול, אבל הם מציעים שאבוא לסיור מקיף ביום אחר, נוח יותר.

בית יוליוס ג'ייקובס

עפרה נבו, בתו של לוי אשכול, מבקשת כבר בתחילת השיחה בינינו "אל תדבר אתי על הבית הזה. זאת מדקרת חרב בלבי". קל להבין אותה. בית יוליוס ג'ייקובס, ברחוב בן מימון 46 בשכונת רחביה בירושלים, מרחק הליכה קצר ממעון משפחת נתניהו, הוא אחד הבתים היפים והמוזנחים בשכונה. בית ג'ייקובס שימש בין השנים 1950 עד 1974 כביתם של ראשי הממשלה בישראל. איך חולפת תהילת עולם. האדריכל בנימין צייקין בנה את הווילה המפוארת, בעלת שתי הקומות, המוקפת בחצר גדולה, בשנת 1933 בעבור יוליוס ג'ייקובס ששימש אז כפקיד בכיר של השלטון הבריטי. גם היום קל להבחין בפאר העבר. מרפסת גדולה עם קשתות, חדרים גבוהים, חצר ענקית והזנחה נוראה.

ג'ייקובס נהרג בפיצוץ במלון המלך דוד בידי ארגון האצ"ל. רעייתו השכירה את הבית לסוכנות היהודית ולאחר מכן שימש כ"מועדון חובבי התיירות" שניהל דניאל אוסטר, מי שכיהן בימי המנדט ובראשית ימי המדינה כראש העיר ירושלים.

בית יוליוס ג'ייקובס בירושלים. גם היום קל להבחין בפאר העבר צילום: משה גלעד

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

נכנסתי לחצר של בית ג'ייקובס הנטוש דרך שער פרוץ. בכתובות הגרפיטי שמכסות את הקירות כתוב בין השאר "בתים ריקים לאנשים ללא קורת גג" וגם "הממסד נגד העם. העם נגד הממסד". בפינת החצר אפשר עדיין להבחין בסוכת השומרים הקורסת ליפול. מבעד לסורגים שמכסים את הפתחים אפשר להתבונן בחדרים. פעם זה היה "המטבח" המפורסם של גולדה מאיר. כאשר מונה יצחק רבין לראש ממשלה ב-1974 הועבר המעון הרשמי לבית אגיון, מרחק חמש דקות הליכה. מרים, אלמנתו של לוי אשכול, שהתגוררה עמו בבית גי'קובס, הקימה עמותה שניסתה לשפץ את הבית כדי שישמש מכון מחקר והנצחה, אבל הכסף לא הגיע והשלט שמבשר על השיפוץ מחליד ומכוסה כמעט לחלוטין בעשב שצומח בחצר.

רד"ק 5 ירושלים

יעקב שרת, בנו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל, צוחק כאשר אני אומר לו שלא קל למצוא פרטים על מקום מגוריו של אביו. לדבריו, לשרת מעולם לא היה בית משלו. הוא התגורר בדירות שכורות, או בדירות שהעמידה לרשותו המדינה. אלה היו דירות שנועדו למגורי המשפחה אבל בעיקר לאירוח, חלקן בתל אביב ואחרות בירושלים. זאת אולי הסיבה לכך שיעקב שרת מתקשה קצת להצביע על אחת מהן כעל הבית שהוא זוכר טוב יותר בילדותו. לבסוף הוא מציע שאלך לראות את הבית ברחוב רד"ק 5 בירושלים, לא רחוק מפינת רחוב אלפסי ובית נוסף ברחוב גרוזנברג 12 בתל אביב, בו התגורר משה שרת בתקופה מוקדמת יותר, צמוד לבית הוריה של אשתו - משפחת מאירוב.

הבית ברחוב רד"ק 5 בירושלים שבו התגורר משה שרתצילום: משה גלעד

בבית ברחוב רד"ק 5 עשר דירות. קל למצוא אותו והוא במרחק כמה דקות הליכה מבית ג'ייקובס ומבית אגיון. גם בית הנשיא לא רחוק. יעקב שרת מסביר שהוריו עברו לגור בבית זה בשנת 1934, לאחר רצח ארלוזורוב, כאשר משה שרת התמנה לראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. הבית בנוי אבן, מטפס ירוק משתרג עליו והחלונות מכוסים בסורגים. על פי תיבות הדואר רוב הדירות מושכרות לסטודנטים. שכנה קשישה שיורדת במדרגות עם סל מסתכלת בי בחשדנות וכאשר אני שואל אותה אם הכירה את משפחת שרת היא מושכת בכתפיה, ממלמלת משהו סתום והולכת.

נדודי לוי אשכול

"המדינה השתנתה. יש היום הערצה להון ולכסף שלא היו קודם. היו אז ערכים שונים", מסבירה עפרה נבו, בתו של לוי אשכול. "אני גאה בכך שאבא שלי לא הוריש לי וילות. הוא הוריש לי דברים אחרים". נבו נזכרת תחילה בדירה בה התגוררה המשפחה בתל אביב. "עד שהייתי בת עשר גרנו ברחוב פרישמן 33". זה בניין גדול של מעונות עובדים, עם דשא רחב בין הבניינים. מקום שגם היום נראה שנעים מאוד לגור בו. בקצה הדשא יושבת אם ולצדה עגלה ושני פעוטות שמשחקים, וזוחלים מחוץ לגבולות השמיכה. "אבא אמר תמיד שדגניה היא הבית שלו", מסבירה נבו, "אני אמנם נולדתי בדגניה, אבל למעשה גרנו במקומות אחרים. נסענו לעתים קרובות לבקר בקיבוץ ויש לי משם זיכרונות נעימים אבל לא גרנו שם. הוא היה אבא נהדר שאהב אדמה וחקלאות, סוציאליסט אמיתי שעבד קשה מאוד בתקופה הכי קשה של המדינה הזאת. זה עצוב כי המדינה השתנתה ואף אחד כבר לא חושב כמוהו. לאיש כבר אין את הצניעות והאיפוק שהיו לו.

"החתונה שלי, למשל, נערכה בחצר של בית יוליוס ג'ייקובס, שהיה אז מעון ראש הממשלה. גם האחיות שלי התחתנו בבית. אבא לא הסכים לערוך חתונה גדולה ואמר לי שהוא לא יכול להרשות לעצמו חתונה בבית מלון. היתה גם חשיבות עצומה שלא לנקר עיניים. הוא לא הסכים שאגיד שאני בת של ראש הממשלה. את צריכה להיות בזכות עצמך, לא בזכות אבא שלך".

הבית ברחוב בוסתנאי 3 בירושלים שבו התגורר לוי אשכולצילום: משה גלעד

כאשר היתה נבו בת עשר עברה המשפחה לירושלים - תחילה לדירה ברחוב מטודלה 32 - אבל אחר כך, בגלל בעיות בריאות של אמה שהתקשתה לטפס במדרגות, עברו לרחוב בוסתנאי 3 בשכונת קטמון. ברחוב בוסתנאי ניצבים כמה בתים נפלאים, רובם בתים ערביים שהוכרזו לאחר 1948 כרכוש נטוש. הבית בבוסתנאי 3 הוא כיום וילה משופצת ויפה במיוחד, עם חצר גדולה, המון פרחים ומצלמות אבטחה שסורקות את העומדים ברחוב בעדשות פעורות.

בהמשך הרחוב, בבוסתנאי 9, ניצב "בית התווים". בספרו היסודי והמדויק "שכונות ירושלים - טלביה, קטמון והמושבה היוונית", כותב דויד קרויאנקר כך: "בניין קופסתי בן שלוש קומות שנבנה בסגנון הבינלאומי שהיה שכיח בירושלים בשנות ה-30 של המאה העשרים. לבית אלמנט חריג אחד - סורגים, שעליהם תווים, מעטרים את שער הכניסה ואת חלונות קומת הקרקע. הסורגים המוסיקליים משקפים את אהבתו למוסיקה של בונה הבניין, עלי חמודה, בעל מספרה סמוך לשער יפו".

קרויאנקר גם מציין שבית התווים מופיע בספרה של שפרה הורן "היפה בנשים". עפרה נבו מסבירה שהשיקול המרכזי למעבר לבית יוליוס ג'ייקובס היה שאין זה נאה שראש ממשלת ישראל יתגורר בבית ערבי שהוכרז כרכוש נטוש. בבית ג'ייקובס לא התעוררה הבעיה הזאת.

הברון הירש 8 ת"א

שלט קטן, מכוסה בצמחייה ומשחיר, מעיד על הבית בסמטה צרה ברמת אביב הישנה שבו גרה פעם גולדה מאיר. זה בית ארוך, חסר ייחוד, עם שתי קומות וגן קצת פרוע. השער נעול, לא בטוח שגר שם עכשיו מישהו, ורק כאשר אני עומד לעזוב כבר את המקום אני מגלה בפינת החצר, צמוד לגדר, סוכת שומר קטנה ודהויה שפעם היתה צבועה בתכלת. עשרות שנים עברו מאז התגוררה כאן ראש הממשלה, אבל סוכת השומר המתפוררת עוד שם.

רוזנבאום 1 ת"א

אחד הסיפורים הידועים על מנחם בגין אומר שכאשר הציעו לו לעבור מן הדירה הקטנה בת שני החדרים בקומת הקרקע ברחוב רוזנבאום 1 בתל אביב לדירה גדולה ומרווחת יותר השיב בגין שמכאן יעבור רק למעון ראש הממשלה בירושלים. רחוב רוזנבאום הוא רחוב קטן, בין אבן גבירול לשדרות חן ובין הנביאים לרחוב דיזנגוף. אין על הבית שלט או שרידי סוכת שמירה שיעידו שפעם התגורר כאן, במשך 30 שנים, אחד ממנהיגי האומה. בחדר המדרגות יש מעקה עץ יפה שמתעקל לקומות העליונות ועל הקיר, ליד החלון בכניסה, יש ציור של פרחים לבנים וכמה שיחים ירוקים.

הבית ברחוב רוזנבאום 1 בתל אביב שבו התגורר בגיןצילום: משה גלעד

תכולת הדירה ברחוב רוזנבאום מוצגת כיום במרכז למורשת בגין, ליד משכנות שאננים בירושלים. המרכז, שהוקם ב-2004, מציג את הביוגרפיה של בגין מהולדתו בפולין, פעילותו במחתרות, כראש אופוזיציה וכראש הממשלה. הדירה ברחוב רוזנבאום 1 שוחזרה במרכז באופן מדויק. המבקרים יכולים לצפות בהעתק חדר השינה של הזוג, שהיה למעשה הסלון והספות בו נפתחו למיטות. הכורסה של בגין וחלק מן הריהוט המקורי הועברו למרכז. www.begincenter.org.il

חוות השקמים

גלעד שרון נשמע ידידותי בטלפון. הוא האזין לבקשתי לבקר בחוות השקמים ותהה בקול שקט מה אני רוצה לעשות שם. כאשר הבין שאני מבקש לראות את החדר בו התכנס "פורום החווה", חשב עוד קצת ואז התנצל ואמר שהוא לא כל כך אוהב עיתונאים בבית, שהדבר האחרון שחסר לו זה מבקרים שיגיעו כדי לראות את החווה ושאולי יזמין אותי פעם לקפה בלי קשר לכתבה. בהתחשב בתנאים האלה את התצפית הטובה ביותר על חוות השקמים אפשר לקבל כאשר מטפסים ברגל לגבעה בראשה טמונה לילי שרון. הגבעה, שמכוסה עכשיו בחרציות צהובות, צופה על הגדרות, מגדלי השמירה ובית החווה הגדול והלבן, שמזכיר קצת את החווה בסדרת הטלוויזיה "דאלאס". לא רואים שומרים במגדלי השמירה, אבל השער הכחול בכניסה לחווה נעול הרמטית.

חוות השקמים של אריאל שרוןצילום: משה גלעד

חוות השקמים נמצאת על כביש 334, בין שדרות לקיבוץ דורות. החווה עברה גלגולים רבים מאז רכשה אותה "שארית ישראל" ב-1911. אריאל שרון רכש את החווה ב-1972, כאשר שירת עדיין בצה"ל כאלוף פיקוד הדרום. את בית המשפחה תיכנן האדריכל זלמן עינב. כאשר יושבים על הגבעה מול בית החווה המראה שליו במיוחד. זאת שעת אחר צהריים מאוחרת, האור רך, ורגע לפני הקיץ השדות שמקיפים את החווה ירוקים להפליא. בשקט הזה אפילו לא שומעים את הרעשים הצורמים שמלווים במשך יותר מ-30 שנה את החווה החקלאית הזאת. שמה נקשר ביותר מעשר פרשיות שונות של הלוואות, חשדות למתן שוחד, ניסיונות משכון, העברות כספים מחו"ל ומישראל והמון דברים מייגעים מהסוג הזה, שנעלמים לחלוטין בין הבתרונות המעוקלים והיפים כל כך של רוחמה.

בן גוריון 17 ת"א

שני בתיו בתל אביב ובשדה בוקר של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אדם שמצטייר בדרך כלל כסמל של צניעות והסתפקות במועט, לא משדרים צניעות מיוחדת במינה. בייחוד אמורים הדברים לגבי הבית בו התגורר בן גוריון בתל אביב - בשדרות שנקראו פעם קק"ל ונושאות היום את שמו של ראש הממשלה. הבית מספר 17 הוא וילה נאה, גדולה למדי, בולטת מאוד על רקע בתי הדירות שמקיפים אותה. זה גם המקום היחיד בו מוזמן הציבור לראות איך בדיוק חי אז ראש הממשלה.

צריף בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר צילום: משה גלעד

בית בן גוריון נבנה ב-1931 בשכונה שנקראה אז "פועלים א'". המהנדס דוד טוביה תיכנן אותו ומחירו היה 350 לירות ארץ-ישראליות. על פי דף ההסבר שמחלקים בבית למבקרים שילמו דוד בן גוריון ורעייתו פולה את הסכום הזה בתשלומים. הבית הורחב ב-1946 ושופץ שוב ב-1960. בקומה התחתונה אפשר לבקר בחדר האורחים המשפחתי ובמטבח, לצדם ניצבים "החדר של רננה" שחלונו אטום בלבנים וחדרה של פולה. בקומה העליונה יש חדר שינה נוסף וארבעה חדרי ספרייה עמוסים.

הבית בתל אביב שימש את בן גוריון עד פטירתו ב-1973, אבל בעשור האחרון לחייו התגורר רוב הזמן בשדה בוקר. הצריף בקיבוץ הדרומי הוא כיום אתר תיירות לכל דבר. שומרו בו הרהיטים, מערכת כורסאות ירוקות, המטבח עם המתכון ההיסטורי לקוצ'מוץ' שלא נראה מעורר תיאבון במיוחד והרבה ספרים. קברו של בן גוריון, באחת מתצפיות הנוף היפות בישראל מעל נחל צין, נמצא במרחק כשלושה קילומטרים משם, צמוד למדרשת שדה בוקר. כאשר עומדים באחוזת הקבר הזאת מתעוררת התהייה מדוע בחרו כמה מראשי הממשלה בישראל שלא להיטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. שרת ביקש להיקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב, בגין נטמן על פי בקשתו לצד עולי הגרדום פיינשטיין וברזאני בהר הזיתים ובן גוריון העדיף להישאר במדבר. *

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ