בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסע קונספירטיבי בעקבות הבונים החופשיים בישראל

"הליכות ג'יין", סיורים ברוח האורבניסטית ג'יין ג'ייקובס, יתקיימו בערי ישראל בסוף השבוע הזה ויספרו את מה שאי אפשר למצוא בספרי ההיסטוריה

58תגובות

ביום שבת הקרוב מתכוון האמן יונתן משעל לקחת קבוצת טיילים עירוניים למסע נועז בעקבות מסדר הבונים החופשיים. משעל, שמגדיר את עצמו כהיסטוריון חובב ופעיל עירוני, החל להתעניין במסדר לפני כמה שנים וחיפש סימנים לפעילותו המסתורית ברחבי תל אביב. הלשכה המרכזית של הבונים החופשיים בישראל פעלה בעבר בבניין מודרניסטי אלגנטי שניצב מאחורי מוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 2010 נמכר הבניין ליזמים ובמקומו הוקם מגדל משרדים, שמאכלס בין השאר שגרירויות ומשרדי עורכי-דין. חברי המסדר קיבלו בתמורה חדרים במגדל וממשיכים להתכנס שם מדי שבוע.

משעל טוען כי במרקם העירוני של מרכז תל אביב השתמרו עדויות רבות לנוכחות של המסדר, שפעל בארץ ישראל במתכונות שונות מאז מחצית המאה ה-19. "הרחוב הסמוך נקרא על שמו של לאונרדו דה וינצ'י, שהיה בונה חופשי ידוע", מסביר משעל. "ואם מסתכלים על השערים של המשכן לאמנויות הבמה מבחינים בשתי מטוטלות שתלויות מעל. המטוטלת היא סמל משמעותי עבור חברי המסדר ולא במקרה הן מופיעות בקרבת הלשכה. לא רחוק משם, ברחוב קפלן, ניצבת המושבה הגרמנית של הטמפלרים, שהיו מהאבות המייסדים של המסדר", ממשיך משעל. "תל אביב רצופה בסימבוליזם של הבונים החופשיים. צריך רק לדעת איפה לחפש".

יכול להיות שזה פשוט צירוף מקרים? הרי האדריכל יעקב רכטר שתכנן את המשכן לאמנויות הבמה לא היה ידוע כבונה חופשי.

"זה אולי מה שהוא היה רוצה שתחשוב", מחייך משעל, "הסיור שלי הוא מסע בדמיון. יכול להיות שזה צירוף מקרים מופלא ויכול מאוד להיות שזה מכוון".

הסיור של משעל, שנקרא בשם ההולם "קונספירציה תל אביבית", הוא אחד מ-45 סיורים שיתקיימו היום ומחר בחיפה, בתל אביב ובירושלים במסגרת "הליכות ג'יין": אירוע עירוני-קהילתי שמנוהל על ידי מתנדבים ומתקיים במקביל בעשרות ערים ברחבי העולם. ג'יין היא ג'יין ג'ייקובס (2006-1916), עיתונאית וסופרת אמריקאית ודמות מפתח בחשיבה העירונית במאה ה-20. בספרה המיתולוגי "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" שהתפרסם ב-1961 היא הציגה מניפסט מטלטל בשבחי הצפיפות, עירוב השימושים וההטרוגניות החברתית של העיר. כל זאת בתקופה שבה בניו יורק, עיר מגוריה, קודמו פרויקטים עצומים שהיו עשויים להפר את הסדר היחודי של המרקם העירוני.

מוטי מילרוד

בסוף שנות ה-60 היגרה ג'ייקובס עם משפחתה לטורונטו, קנדה במחאה על המעורבות של צבא ארה"ב במלחמת ויטנאם ומחשש שבניה יגויסו. גם שם המשיכה לכתוב ולמלא תפקיד ער במאבקים ציבוריים על דמותה של סביבת החיים העירונית. לאחר מותה החליטו כמה חברים לערוך לה טקס זיכרון אלטרנטיבי. לרגל יום הולדתה, המצוין ב-4 במאי, הם הזמינו את הציבור הרחב ללכת בעקבות אתרים שונים שהיו בעלי משמעות עבור ג'ייקובס. האירוע הראשון זכה להצלחה והתפשט לערים רבות ברחבי העולם.

באירועי "בתים מבפנים" שצברו פופולריות עצומה בעולם בעשור האחרון, הציבור מוזמן לבקר בבתים יפים ופרטיים; הליכות ג'יין, שבבסיסן עומד רעיון פשוט ונגיש, הן במידה מסוימת תגובה אליהם: אנשים הולכים ברחבי עירם ומספרים לכל מי שמעוניין להקשיב סיפור הקשור בשכונה, ברחוב, בבית, בחדר מדרגות, בגינה, בחצר או אפילו בעץ. זה סיפורה האחר של העיר, סיפור שאינו נרשם בספרי ההיסטוריה ואינו מקבל ביטוי בנרטיבים מוכרים.

מי שייבא את ההליכות לארץ הוא ניסן אלמוג, פעיל עירוני או "עירונאי" כלשונו שמשמש במקביל כאוצר אורח בביאנלה לאדרכילות הנוף העירוני בבת ים. לאחר שיצר קשר עם הארגון העולמי של ההליכות בטורונטו וקיבל את ברכת הדרך, הוא אירגן בשנה שעברה פיילוט שכלל עשר הליכות באתרים שונים בתל אביב. השנה האירוע התרחב מאוד ויתקיים במקביל בשלוש ערים. מוזיאון חיפה לאמנות ועיריית חיפה הן נותנות החסות המרכזיות של האירוע. לדברי רותי דירקטור, אוצרת המוזיאון, בפעולת ההליכה יש אקט "אמנותי, פוליטי, מחאתי, אקולוגי וידידותי לסביבה".

אלמוג עצמו יוביל הערב סיור בעקבות בתי הקולנוע העירוניים שפעלו בבת ים. כיליד העיר זאת הזדמנות בעבורו לחשוף סיפור לא מוכר על הסצנה הקולנועית העשירה שאפיינה בעבר את אזור כיכר המצבה. בשנה האחרונה הוא ניהל יחד עם תושבי הסביבה מאבק על שימורו של קולנוע "סביון", שהיה אמור לההרס לטובת מגדל מגורים יוקרתי. בסופו של דבר החליטה הוועדה המקומית לשמור את החזית המקורית של הבניין ולחייב את היזמים להקציב שטח בתוך המגדל לפעילות בעלת אופי ציבורי.

"הליכות ג'יין הן תופעה עירונית-גלובלית", מסביר אלמוג, "הרעיון הוא להנגיש ידע שנותר בדרך כלל אצל כמה אנשים בודדים לטובת הקהל הרחב ולהאיר זווית לא מוכרת של העיר. מהניסיון שלנו בשנה שעברה הקהל שמגיע לאירוע מגוון מאוד. מאנשים מבוגרים יותר שרוצים להתרפק על הנוסטלגיה ועד לחבר'ה צעירים שמשתמשים בהליכה ככלי אקטיביסטי".

חגי פריד

דוגמה לכך היא הליכה בשם "צווארון כחול, לבנים אדומות" שיעביר היום בצהריים אלון-לי גרין, ממובילי המחאה החברתית בקיץ האחרון. ההליכה תעבור בין אתרים הקשורים למאבקי עובדים ברחבי תל אביב. הליכה אחרת בעלת אופי פוליטי היא זו של מאיר מרגלית, חבר מועצת העיר בירושלים. מרגלית יהלך בין אתרים בסילוואן, שיח ג'ראח והעיר העתיקה וידבר על המאבק נגד הריסת בתים פלסטינים באזור. "אנחנו חושבים שכל אחד כמעט יכול להדריך הליכה", מוסיף אלמוג, "היי - אם אתם יודעים משהו מעניין על העיר, בואו תדברו על זה".

בזמן שאלמוג יתחקה אחרי הסצנה הקולנועית בבת ים ומשעל יחפש סימנים מסתוריים למסדר הבונים החופשיים, המעצבת גילה זמיר תדריך הליכה בשכונת ילדותה נווה שאנן בחיפה. בשנה שעברה היא לקחה חלק באחת מההליכות שהתקיימו בתל אביב והחליטה להדריך הליכה בעצמה.

נווה שאנן חווה תהליך מתמשך של השתנות האוכלוסיה. בשנים האחרונות החלו לזרום אליה משפחות חרדיות וחלקים בודדים (בינתיים) בשכונה הפכו לחרדיים לחלוטין. בהליכה שתקיים היום אחר הצהריים מבקשת זמיר לבחון מקרוב את התהליך הזה. "נווה שאנן מלאה במיתוסים ציוניים, ממגדל המים דרך רחוב טרומפלדור ורחוב חניתה. אלה הערכים שהונחלו לנו כשהיינו ילדים. ההשתלטות החרדית על השכונה מייצרת דיסוננס חריף מאד בין התושבים החדשים לבין הסמלים שלא אומרים להם כלום".

מידע על כל הסיורים היום ומחר ניתן למצוא באתר janeswalk.net.

features@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו