שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

איך ייראו גני הילדים החדשים

כיתות נפרדות שגג מחבר ביניהן, או מבנה ריבועי עם גינה קהילתית מעליו. 1500 גנים אמורים להיבנות תוך כשנה במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג. האם השפע הזה יניב תוצאות טובות?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בחיוך ספק נלהב ספק תשוש אומר האדריכל חנן פומגרין: "ביקשו מאתנו לתכנן גני ילדים בשתי שניות". "יותר נכון - בשנייה וחצי", מתקנת האדריכלית אני בליצקי שעובדת עמו במשרד האדריכלים "החדר" בתל אביב. על השולחן שלפניהם פרושות תוכניות מפורטות לתכנון ארבע כיתות גן חדשות בחולון, כולל פרטי נגרות, ריצוף, חשמל וכמה הדמיות צבעוניות. משלב הסקיצה הראשונית ועד למוצר הנוכחי עברו שמונה שבועות בלבד - זמן שיא במושגים אדריכליים. בעוד כחודשיים וחצי הגנים כבר אמורים לעמוד על הקרקע ולהיפתח לפעילות, אחרי קבלת טופס 4 (אישור אכלוס), גיוס והכשרה של צוות גננות והצטיידות בכל מה שגן צריך - החל במטבח וחומרי יצירה וכלה במתקני משחקים.

במשרד "החדר", בדומה לעשרות משרדי אדריכלים ברחבי הארץ, טובעים בימים אלה בים של שרטוטים של גני ילדים חדשים. המחאה החברתית של הקיץ שעבר עוררה בין השאר את הדיון על יוקר החינוך לגיל הרך. ועדת טרכטנברג דנה בנושא בהרחבה והגישה לממשלה המלצה חד משמעית: יישום של חוק חינוך חובה לבני שלוש-ארבע. החוק אמנם עבר בכנסת ב-1984 אבל יישומו נדחה שוב ושוב. כיום הוא כולל רק שליש מתוך 300 אלף ילדים בגילים אלה, רובם ביישובי קו עימות או ביישובים חלשים. בעקבות אימוץ המסקנות על ידי הממשלה הורה משרד החינוך על הקמה מיידית של 1,500 כיתות גן ועוד 1,000 כיתות בשנים הקרובות. המשמעות היא התגייסות כללית של ענף התכנון והבנייה למשימה - בלוח זמנים כמעט מלחמתי ובתקציבי צנע.

ללוח הזמנים הזה יש כמובן ביטוי מיידי באיכות התכנון: הגנים יכולים להיות או הברקה או כישלון, תשתית עירונית בעלת השפעה חיובית על הסביבה או בניינים סתמיים שיזכירו לתושבים מדוע מעשה אדריכלי זקוק לאורך רוח ולמחשבה. פומגרין ושותפיו ברד פינצ'וק ובובי לוכסמבורג מתכננים ארבע כיתות גן מתוך 70 כיתות שייבנו בחודשים הקרובים בחולון.

אתגר מיוחד

כדי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף ולשמור על איכות ועל גיוון, החליטה העירייה לגייס שמונה משרדים ולבקש מכל אחד מהם להציע אב-טיפוס לגן. הגנים שהציע משרד "החדר" מבוססים על תוכנית קוהרנטית ופשוטה שיוצרת הפרדה בין כיתת הגן (שמתפרשת על כ-60 מ"ר) לבין שאר הפונקציות: שירותים, משרד, מחסן ומטבח. באמצע נמתח מסדרון מרווח שמוביל מהכניסה אל החצר האחורית.

התצורה הזאת מאפשרת ליצור אשכול גנים בן שתיים או ארבע כיתות עם חלל כניסה משותף שיכול לקבל לתוכו גם גרם מדרגות לפי הצורך. גינות המשחקים ממוקמות מסביב לבניין ולכיתות בקומה השנייה מוצמדת מרפסת גדולה שמקורה בפרגולת בטון. כדי להעניק לבניין אופי שמח ומשחקי עוטרו החזיתות בפנלים צבעוניים אנכיים. לדברי פומגרין, לוח הזמנים היה דווקא מרכיב מועיל בתהליך התכנון. "אמרו לנו שיהיה קצב מטורף וזה דווקא איתגר אותנו מאוד. באדריכלות לוקח בדרך כלל שנים עד שרואים משהו בנוי ופה זה כמעט אינסטנט".

הדמיית גן הילדים בחולון. אופי שמחצילום: משרד אדריכלים החדר

פינצ'וק מוסיף: "זה אתגר מיוחד ליצור גנים. מהניסיון עם הילדים שלי בתל אביב הגנים העירוניים הם בדרך כלל אוסף של טלאים. אין מקום להכניס את העגלות והמעברים צפופים מדי. אני חושב שפה יש לנו הזדמנות לתקן".

פרויקט תכנון ובניית הגנים - שזכה לכינוי הקולע "גני טרכטנברג" בקרב קהילת המתכננים - ממומן באמצעות תקציב מיוחד של 1.3 מיליארד שקלים מכיסו של משרד החינוך. הכסף מגיע אמנם מהממשלה אבל הרשויות המקומיות נדרשות לאתר שטח מתאים ולקדם את התוכניות במהירות הגבוהה ביותר. בינואר טען שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, כי לא ניתן לבנות 1,500 גנים בתוך שמונה חודשים. "בניית גן ילדים בודד היא משימה שלוקחת שנה וחצי עד שלוש שנים. אין שום סיכוי שעד ספטמבר ייבנו אפילו 100 גני ילדים", אמר בראיון ל"דה מארקר".

באופן מפתיע נראה שהתחזית של בוחבוט לא התממשה. רשויות עם ארגון פנימי טוב הצליחו לארגן מכרזים לתכנון ובנייה של גני ילדים. רשויות אחרות בחרו להרחיב גנים קיימים או להסב בניינים עירונים לטובת מטרה זו. מסקנות ועדת טרכטנברג גרמו לכך שבראשון לציון למשל משובצים לשנת הלימודים הקרובים כ-8,600 ילדים, לעומת 7,300 בשנה החולפת. העירייה פירסמה מרכז להקמתם של בניינים טרומיים שכבר החלו להיבנות ובמקביל הסבה כמה בניינים בבעלותה לגנים. עד תחילת שנת הלימודים יתוספו כ-30 כיתות גן ברחבי העיר.

האדריכל ברד פינצ'וק. "מהניסיון שלי הגנים העירוניים הם בדרך כלל אוסף של טלאים. פה יש לנו הזדמנות לתקןצילום: אייל טואג

האדריכל התל-אביבי אריאל גושן מתכנן בימים אלה שבע כיתות גן בשכונת רמות ב' בבאר שבע מתוך 90 כיתות שייבנו באתרים שונים ברחבי העיר. האם מגבלות הזמן הנוקשות איפשרו לו להגשים את הפנטסיות התכנוניות שלו? "אני חושב שאפשר להגיע לתוצאה ראויה גם בסיטואציה הנוכחית", הוא עונה. "המערכת בנויה בצורה שמנתבת אותך לתוצאה תכנונית לא טובה. התקציבים והתקנות מציבים הרבה מכשולים וככה המינימום נהפך לסטנדרט. כישרון לא חסר פה בארץ אבל בתנאים הנוכחיים קשה ליצור אדריכלות. בגנים שאני תיכננתי ניסיתי לאתגר את המערכת. אני חושב שכשאתה מציג לעירייה משהו איכותי שיכול להתממש קשה להם מאוד לחזור אחורה".

הדמיית גן הילדים בבאר שבע. גג משותף להגנה מפני השמש

שני גני הילדים של גושן - באחד ארבע כיתות ובשני שלוש - מבוססים על תכנון של כיתות גן נפרדות זו מזו שביניהן מחבר גג. כל אמצעי הצללה הנדרשים לאקלים הבאר שבעי הוטמעו בתכנון כדי למנוע תוספות מאולתרות מיד עם גמר הבנייה. גושן החליט למתן גם את ההופעה של גדרות המתכת המאסיביות שמזכירות לו "את מחנה הכליאה בסהרונים" כלשונו. הוא השתמש בטופוגרפיה של המגרשים כדי ליצור הפרדה בין הכיתות והחצרות.

בשונה מחולון, בבאר שבע דווקא העניקו מסגרת זמן רחבה יותר למתכננים. חודשים ספורים במקום שבועות. "אדריכלית עיריית באר שבע אמרה לי - ‘אני רוצה גן איכותי, לא גן מהיר"'. בשל לוח הזמנים לא הספיק גושן לשוחח עם הלקוחות העתידיים שלו. "הפרוגרמה של משרד החינוך מאוד לקונית ומתעסקת בגדלים של החללים וביחסים ביניהם. לי היה מאוד חסר לפגוש את המשתמש הסופי. גיבשתי רשימת שאלות והצקתי מספיק לעירייה עד שהפנו אותי למי שמטפלת בגיל הרך. בנוסף פניתי לגננות באופן פרטי ודיברתי אתן על התוכניות. התברר למשל שהגננות רוצות הרבה קירות בשביל לתלות את העבודות של הילדים".

בדומה לפרויקטים לאומיים אחרים שבוצעו בעבר בלחץ זמן, גם הפרויקט הזה גורר עמו עיוותים כלכליים. עיריות שבחרו במיקור חוץ ומסתמכות על מכרזי קבלנים (במודל של תכנון-בנייה) משלמות עד 20% יותר לכל כיתה. מנגד אדריכלים שגויסו למשימה מדווחים על תקציבי תכנון צנועים, על גבול הזעומים. אף שאלה מבני חינוך, הרשויות המקומיות מסתמכות לרוב על המחירון של משרד הביטחון שלא עודכן זה שנים ארוכות. אדריכלים שונים דיווחו על דמי תכנון בסך 3.2%. אם כיתת גן עולה כ-700 אלף שקל הרי שהאדריכל יקבל מתוכם רק 22,400 שקל.

עוד קומה

עיריית בת ים בחרה לקדם את פרויקט גני טרכטנברג בדרך לא שגרתית ולהתייחס אליהם כתשתית שעשויה לחולל התחדשות עירונית. האדריכל ארז אלה התבקש ראשית לערוך סקר על מצאי הגנים, השטחים הפוטנציאלים והבניינים העירונים הקיימים. יחד עם מחלקת החינוך של העירייה הוא הגיע למסקנה שבת ים זקוקה בסך הכל ל-40 כיתות חדשות. אלה התבקש לתכנן גנים שעומדים בקו אפס לרחוב - כדי להגדיל את שטח הגינות ולהסתיר את "הבלגן שהגננות השאירו מאחורה" - ולבנות אותם כך שיהיה אפשר להוסיף מעליהם עוד קומה בעתיד. גרמי המדרגות ופירי המעלית ייבנו כבר בשלב הנוכחי. הגנים מאופיינים במבנה ריבועי פשוט עם חצר מאחור.

אלה הציע להשמיש את הקומה השנייה של הגנים כבר עם הקמתם ולמקם מעליהם פרוגרמה ציבורית שתענה על צורכי הסביבה. "עשינו ניתוח של השכונות ובדקנו מה חסר לכל אחת מהן", הוא אומר. "פתאום אתה יכול ליצור קומה ציבורית חדשה לעיר ולשים בה גינות קהילתיות, מגרשי כדורסל ומגרשי משחקים. אנחנו נותנים לבת ים ערך מוסף".

הדמיית גן הילדים בבת ים. קומה לשימוש הקהילהצילום: HQ אדריכלים

התוכנית שלך מצריכה השקעה גדולה יותר מצד הרשות המקומית.

"כשהגג והמדרגות כבר קיימים מדובר בהשקעה קטנה יחסית. כשמדובר במגרש כדורסל צריך גדר מסביב. לא הרבה יותר".

למרבה הצער הפרויקט של עיריית בת ים הוא יחיד במינו בינתיים. רוב הרשויות המקומיות לא התייחסו לגנים כאל רשת חדשה של מוסדות ציבור אלא כעוד פרויקט עירוני סטנדרטי. למרות לוח הזמנים הדחוק, מאסה כזאת של בנייה היתה יכולה להיות הזדמנות מצוינת לשיתוף אדריכלים צעירים, לקיום תחרויות תכנון ולדיון ציבורי ביקורתי. היה יכול להיות פה דור חדש של גני ילדים מעוצבים שקוראים תיגר על תפישות חינוכיות.

"אני חושב שגני הילדים יכולים להיהפך למשהו גדול יותר אם הערים יתייחסו אליהם בצורה המתאימה", מסכם אלה. "ברגע שאתה מתחיל להלביש ערכים על מאסה של בינוי אתה יכול להנחיל גם ערכים מסוימים לעיר. תחשוב שאתה בונה למעשה מוסדות חינוכיים לשכבת גיל שלמה. במקרה של בת ים יש ערכים של צפיפות ושל הטרוגניות וחזון של העיר איפה היא רוצה להיות עוד כמה שנים. כל הערכים האלה מקבלים ביטוי בתכנון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ