בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה אדריכלות ירוקה היא חובה מוסרית, לא מותרות

האדריכל האמריקאי סטיבן קירן, שמשרדו נחשב לאחד המשפיעים בעולם בתחום, מסביר בראיון מדוע זה לא אתי לתכנן בניין שאינו מגיב לתנאי הסביבה

28תגובות

כשמדברים עם אדריכלים ישראלים על בנייה בת קיימא הם נוטים להנהן בראשם לאות חשיבות הנושא ולאחר מכן לפהק בסתר. הסיבה לכך ברורה, אבל מתסכלת למדי. החיבור המתבקש בין סביבה ואקלים לבין אדריכלות עדיין נתפש אצל אנשי מקצוע רבים כמותרות, ואילו שפע הטכנולוגיות שנועדו לצמצם את צריכת האנרגיה ופליטת הפחמן של הבניינים נדמות כמסובכות ויקרות מדי. לכך מיתוספים שורה של יועצים "ירוקים" שמטילים עוד ועוד מגבלות על תהליך התכנון והבנייה. בשנה שעברה אמנם הוצג תקן ראשון (ובלתי מחייב) לבנייה ירוקה בישראל אבל בינתיים הוא כמעט אינו מורגש בשטח.

"אדריכלות ירוקה היא לא מותרות אלא חובה מוסרית", פוסק האדריכל האמריקאי סטיבן קירן (Kieran), הנחשב לאחד מהכוחות המובילים כיום בתחום. יחד עם שותפו ג'יימס טימברלייק הוא מוביל משרד של 80 עובדים, קירן-טימברלייק, הפועל במקביל בארצות הברית, אירופה ומזרח אסיה. המשרד זכה בשורה של פרסים יוקרתיים, בהם אות ההצטיינות של איגוד הארכיטקטים האמריקאי (2008) ופרס האדריכל המצטיין של מוזיאון קופר יואיט לעיצוב בניו יורק (2010). לפני כמה שבועות הוא ביקר לראשונה בארץ והרצה בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב.

Halkin Photography LLC/Barry Halkin

ביום הפגישה עם קירן זרחה מעל תל אביב שמש אביבית. הדבר הראשון שצד את עינו בעיר הם הקולטים הסולאריים שמוצבים על הגגות ומספקים אנרגיה טבעית לחימום המים. הוא תומך נלהב ברעיון, אבל מסתייג מהביצוע. "נראה כאילו סתם זורקים את הקולטים על הגג", אמר. "במקום זה אפשר לתכנן בניין שימזג את המערכות האלה בתוכו, ממש כחלק מהאסתטיקה שלו".

איך היית מתכנן זאת אחרת?

"אני אתן לך דוגמה", הוא אומר ומתחיל לתאר צורות ונפחים בידיו. "לפני ארבע שנים תיכננו פרויקט ששמו 'בית הצלופן' לתערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק שעסקה בבנייה טרומית. המעטפת של הבית עשויה מיריעות שקופות שמסננות את השמש ומחדירות אור טבעי לחללים. בתוך החזית הטמענו קולטים סולאריים כך שהבניין מספק את כל צורכי האנרגיה שלו בעצמו. הבניין הוא גם אירוע אסתטי וגם אירוע פונקציונלי-אקולוגי, אי אפשר להפריד בין השניים. וגם אפשר לפרק אותו בקלות ביום שהוא מסיים את תפקידו ולהעביר את החומרים למיחזור".

זה העתיד שהיית מדמיין לתל אביב? בניינים עם קירות צלופן שקופים?

"זאת יכולה להיות התחלה", הוא צוחק. "במקום דודי מים וקולטים על הגג אפשר לשלב אולי את הדודים בתוך המעטפת ולהניח את הקולטים על החזית. ואז אפשר גם להעביר את הצינורות בתוך הבניין ולהשתמש בחום של המים כדי לחמם את הדירות. כרגע, כאשר כל המערכת הזאת נמצאת על הגג, אין שום קשר בינה לבין הבניין".

Ed Wheeler

קל מאוד לבוא לכאן כאדריכל אמריקאי עם התקציבים והיכולת שלך ולמתוח ביקורת על העיר המרופטת הזאת.

"תל אביב בוודאי לא מרופטת!" הוא צוחק שוב, "אני חושב שרמת הבנייה כאן בהחלט ניתנת להשוואה עם ארצות הברית. אל תמכור את עצמך בזול".

בלי הפרעות

קירן, בן 62, ושותפו טימברלייק, בן 61, נפגשו בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת פן בפילדלפיה בשנות ה‑70. לאחר לימודיהם הם עבדו במשרדם של רוברט ונטורי ודניס סקוט בראון, מבשרי הזרם הפוסט-מודרני באדריכלות, בני זוג שהיו בזמנם מהאדריכלים הידועים בעולם. כיצד הפוסט-מודרניזם המעוטר מסתדר עם האדריכלות המלוטשת של קירן-טימברלייק?

"לא ספגנו מהם השפעה של צורה או סגנון אבל אנחנו חייבים להם הרבה", עונה קירן. "אחד הדברים הבולטים שלקחנו מהם היא היכולת לחשוב בצורה ביקורתית על העבודה שלך. ללוות את תהליך התכנון בעמדה פילוסופית מגובשת ולהגן עליה. למדנו מהם גם דברים קטנים יותר, כמו ההבדל בין אינץ' לחצי אינץ' ומה משמעות ההבדל הזה בתכנון של פרט אדריכלי".

ב‑1984 הם החליטו להקים משרד עצמאי בפילדלפיה. "זאת עיר נהדרת מחוץ למעגל הזוהר של ניו יורק, הרגשנו שאפשר להתמקד שם בעבודה בלי שום הפרעות", אומר קירן. בשונה ממשרדי אדריכלים טיפוסיים, הם החליטו למקד משאבים רבים במחקר של אמצעי תכנון וייצור חדשים שמשרתים את התפישה האקולוגית שלהם. שבעה אדריכלים ומהנדסים במשרה מלאה עוסקים בצד האנליטי של תהליך הבנייה, החל בגיבוש מסמכי מדיניות למען ארגונים וערים וכלה בסקרים סביבתיים שכוללים התייחסות לאקלים, אנרגיות מתחדשות ועוד.

העבודות הבולטות ביותר שלהם נמצאות באוניברסיטאות ייל, פנסילבניה וקורנל. בייל הם תיכננו שיפוץ של שני בניינים היסטוריים וגלריה אוניברסיטאית חדשה לפיסול שמחופה במערכת מתוחכמת של שוברי שמש וכוללת גג ירוק. חללי התצוגה שם שקופים לחלוטין ומוקפים בזכוכית תלת שכבתית שמסוגלת לסנן עד 70% מהקרינה.

KieranTimberlake/Studio amd

"סקרים של כיוון הרוח, תנועת השמש והאקלים הם צעדים פשוטים בתהליך התכנון אבל רוב האדריכלים מתעקשים להתעלם מהם. הם פשוט בונים את הבניין ואז מפעילים את כל המכונות של המיזוג והחימום כדי לחפות על הטעויות שלהם", הוא אומר בתקיפות.

לדבריו, ההחלטה להתמקד ולהתמקצע באדריכלות בת קיימא מקבלת משנה תוקף בעולם אדריכלי שעסוק באובססיביות בצורניות מטורללת וביצירה של בניינים בעלי אפקט "וואו". "זאת תגובה נגד הגחמה של אדריכלים עכשוויים שמחפשים רק אחרי הביטוי והרושם הצורני של הבניין. אנחנו סבורים שאפשר להשתמש במאפיינים הייחודיים של הסביבה כמחולל של תהליך התכנון. זאת אסתטיקה שמכילה ממד אתי, בניגוד לאסתטיקה שמושתתת אך ורק על צורות".

אתה רומז בביקורת שלך לאדריכלים כמו פרנק גרי שעסוקים באובססיביות בפן הצורני של הבניין?

"מה שמבדיל אותנו מפרנק גרי או מזאהה חדיד הוא שאנחנו מאמינים שאפשר לעשות צורות מדהימות ומושכות, שאנשים מגיבים אליהן נהדר, וגם יודעות לתפקד היטב. האמנות של האדריכלות והביצוע (performance) של האדריכלות הם שני צדדים של אותו מטבע. לא צריך להעדיף אחד על פני האחר. בנקודה הזאת בהיסטוריה עם משבר האקלים העולמי והמשבר הכלכלי העולמי זה פשוט לא אתי לתכנן בניין שאינו מגיב לתנאי הסביבה".

הביקורת החריפה של קירן מגובה בנתונים מטרידים על ענף הבנייה והאדריכלות. בארצות הברית למשל כ‑70% מתפוקת החשמל נצרכת על ידי בניינים. לפי נתונים של משרד האנרגיה האמריקאי, בניינים צורכים יותר אנרגיה מאשר תעשייה או כלי רכב. המצב דומה גם בישראל ובמדינות מפותחות נוספות בעולם המערבי.

לפופולריות ההולכת וגדלה של אדריכלות בת קיימא יש גם צדדים פחות צודקים ואתיים. האדריכלות הירוקה נתפשת כמותרות של לקוחות עשירים שלעתים קרובות מבקשים למרק את המצפון הסביבתי שלהם ולא בהכרח מחויבים לתפישה אקולוגית כזאת או אחרת. כדי להשיג למשל תקן LEED, שנחשב לתקן הירוק המוביל בעולם, מוטלת על צוות התכנון שורה של דרישות שמייקרת מאוד את תהליך התכנון והבנייה ודורשות מומחיות מיוחדת.

גם לתדמית הירוקה הנחשקת יש ביטוי פוליטי: כדי למחזר משהו אתה צריך קודם כל שיהיה לך כסף לקנות אותו, כלומר חלקים ניכרים מאוכלוסיית העולם מוטרדים מהקיום היום-יומי ולא בהכרח ממחזור האשפה שלהם שגם ככה מצומצמת מאוד ביחס לעולם המערבי.

אף שהם אינם מוכרים מאוד בעיר הולדתם פילדלפיה (הם בנו בה רק מספר מצומצם של בניינים) לקירן-טימברלייק יש מוניטין מכובדים בקרב כמה דמויות מובילות בארצות הברית ובעולם. מישל אובמה, רעייתו של נשיא ארצות הברית, מכירה את עבודתם היטב משום שבנותיה סשה ומליה לומדות בבית הספר "סיידוול פריינדס" שתיכננו. כאשר הגברת הראשונה פגשה את השניים היא אמרה להם שבנותיה חושבות שזה "ממש מגניב" ללמוד בבית ספר ירוק. המחמאה הזאת אף סייעה לטימברלייק להתמנות בשנה שעברה ליועץ בכיר במועצה הנשיאותית לבנייה.

חזית כפולה

השחקן בראד פיט מכיר את השניים בזכות הקרן ההומניטרית "Make it Right" שגייסה 13 משרדי אדריכלים בולטים מהעולם לתכנון רובע מגורים אקולוגי ברובע בניו אורלינס שנהרס בסופת ההוריקן קתרינה. הבית שהם תיכננו ניצב על עמודים (כדי לעמוד בפני שיטפונות), כולל מערכת סולארית להפקת חשמל (שנמכרת לחברת החשמל המקומית) ועטוי בצמח מטפס שיוצר מעין חזית כפולה ומוריד ב‑30% את עלויות הקירור בחודשי הקיץ.

Will Crocker 2010

"עלות האנרגיה השנתית לבית בניו אורלינס מסתכמת ב‑1,600 דולר. הבית שלנו צורך רק 40% מהכמותהזאת וגם מייצר חשמל בעצמו", מסביר קירן. "האשה שמתגוררת בבית נהפכה לערנית מאוד לנושא האנרגיה, היא אוהבת לעמוד מול המונה ולראות איך הבית מייצר בשבילה כסף". בשנים הקרובות מתכוונת הקרן להקים תריסר בתים לפי המודל של קירן-טימברלייק. הבית הטרומי הידוע ביותר שתיכננו עד כה שייך לקירן ­ זהו בית נופש מעוצב שמורכב כולו מחומרים מתועשים והקמתו נמשכה רק שישה שבועות. גם הנסיך הבריטי צ'ארלס, חסיד של בנייה בת קיימא, למד לאחרונה להכיר את עבודתם כשהם זכו בתחרות לתכנון השגרירות האמריקאית החדשה בלונדון. מאחר שזאת אחת מהשגרירויות החשובות ביותר של ארצות הברית, הבניין שלה צריך לשמש כחלון ראווה לערכים שאמריקה מבקשת להפגין כלפי חוץ, בהם מחויבות לטכנולוגיות מתקדמות ולאחריות סביבתית.

מדובר במבנה בצורת קובייה בעלות מיליארד דולר, שממוקם בתוך אגם מים מלאכותי על נהר התמזה. האגם מייתר את הצורך בהקמת גדרות מסביב לבניין ומעניק מעטפת נוספת של ביטחון. חוץ מזה, זה נראה נהדר. הבניין מחופה בחזית מתוחכמת מחומר ETFE, סוג של פלסטיק משוכלל, שקוף וחזק יותר מזכוכית, ששימש בין השאר לבניית מרכז ספורט המים בכפר האולימפי בבייג'ין. בתוך השגרירות העתידית יוטמעו עשרות מערכות שנועדו לצמצם את פליטת הפחמן ולאפשר לבניין לייצר חשמל בעצמו. הפרויקט הזה צפוי להזניק את צמד האדריכלים למעמד בכיר בעולם האדריכלות. בשנות ה‑60 לחייהם, כך נראה, קירן וטימברלייק יצליחו סוף סוף במסע הצלב שאליו יצאו בתחילת דרכם ­ להפוך את האדריכלות הירוקה לכוח מרכזי בעולם המקצועי והתיאורטי של אדריכלים בכל העולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו