שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

קולנוע אלהמברה נפתח - כמרכז של כת הסיינטולוגיה

אום כלתום הופיעה בו, גיורא גודיק העלה בין כתליו מחזות זמר, אך במשך שנים הוא הוזנח. עכשיו נפתח מחדש קולנוע אלהמברה ביפו - כמרכזה של הכת

קשת רוזנבלום
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קשת רוזנבלום

שכניו היפואים של קולנוע אלהמברה המיתולוגי שיפשפו את עיניהם בתדהמה בשבוע שעבר לנוכח הלובן הבוהק שנתגלה בלב השדרה המפויחת. הבניין המהודר, עטור דגלונים וסרטים תכולים, נפתח עתה לקהל הרחב לאחר שיפוצים שארכו שנתיים. לרגל הפתיחה התכנס בו קהל נרגש של כ-2,000 סיינטולוגים מ-27 מדינות, בהם פקידי ממשל ומנהיגים דתיים. עם רדת החשיכה ניצת מחדש השם אלהמברה בשמיה של עיר הנמל.

בית הקולנוע, שתוכנן ב-1937 על ידי האדריכל הלבנוני איליאס אל-מור, זכה לפופולריות עצומה מיד עם הקמתו. לצד בתי קולנוע נוספים שהוקמו בשדרות ירושלים שביפו - נביל, אפולו וראשיד, היה אלהמברה מקום מפגש להמונים שגדשו את 1,100 מושביו וחגגו את הקידמה הטכנולוגית שייצגה אמנות הקולנוע באותן שנים. סגנון האר-דקו המאפיין את המבנה, על קוויו הגיאומטריים המופשטים, ייצג בימיו אלגנטיות ועדכניות ובידל את הקולנוע משורת המבנים השכנים לו, בתי מגורים בעלי חזית מסחרית.

אלא שמעכשיו נקרא קולנוע אלהמברה "המרכז האידיאלי של סיינטולוגיה למען המזרח התיכון". מיום שלישי שעבר סופח המקום לצי המונה כ-9,000 מרכזי סיינטולוגיה הפזורים ברחבי העולם. הגדולים שבהם מכונים "ארגונים אידיאליים" ומונים בין השאר

קולנוע אלהמברה המחודשצילום: יעל אנגלהרט

כנסיות ביוהנסבורג, ברלין, ואשינגטון ומוסקווה. המרכז בקליפורניה נושא את הכיתוב "מרכז קהילתי", במינסוטה הוא נראה ככנסייה לכל דבר, ובניו יורק כמו עוד סניף של בארנס אנד נובלס. הדר בורשטיין, נשיאת המרכז החדש בישראל, מסבירה שהסיינטולוגים אינם נוטים לבנות בניינים חדשים, אלא להשתלב במרקם קיים. "בדרך כלל זה פשוט הרבה יותר קל. כשהאנשים מגיעים לכאן ומקבלים הסבר על הסיינטולוגיה הם נחשפים גם למערך רחב יותר של הקשרים. חיפשנו הרבה זמן, ופה נראה היה שהכל הסתדר, המקום, הסביבה, האנשים. זה נראה לנו בול".

כסניף ראשי במזרח התיכון, המקום מתוכנן לשרת את חברי הארגון באזור. הכניסה היא חינם אין כסף. כל הבא בשעריו של המרכז הסיינטולוגי הוא אורח קרוא. שוערת נמרצת מפעילה את הדלתות האוטומטיות ממקום מושבה ובחור אדיב בחולצה מעומלנת ניגש במהרה, מציע עזרה בהתמצאות. צריך רק להשאיר שם מלא, "למען שמירה על הסדר הטוב" מסביר הבחור בנועם, ולמלא טופס היכרות קצר. מימין לשוערת מערך מושבים מחוברים לעמדות מחשב אישיות. הכל נקי ומצוחצח. העיר בחוץ לוהטת, השיש בפנים קריר, לא תישארו?

משרד למייסד המנוח

המבנה שהסיינטולוגים שיחזרו, בעמל מתמשך ובממון רב, מרהיב ביופיו. במשך שנים לא ניתן היה לשער שזה מה שמסתתר מתחת לתוספות הבנייה הזולות ולזוהמה שדבקה בבניין. ב-2008 הושלמה רכישתו לאחר משא ומתן מפרך עם אוסף בעליו השונים - בנק, רשת פארם ושני תיאטראות עצמאיים. הקונים החדשים מצאו נכס במצב ירוד, רווי שינויים שהכניסו בו מכלול דייריו הקודמים ב-75 שנות קיומו.

על פרויקט השימור והשיפוץ הופקד האדריכל אייל זיו, שעבד עם אדריכל הפנים יאיר מטלון ומשרד גרטנר האמריקאי. העבודה באזור אינה זרה לזיו: ממשרדו הסמוך לשוק הפשפשים תיכנן את מתחם התחנה במנשייה וגם עבד עם העירייה ומשרד התיירות בשיקום כיכר השעון.

על השאלה, כיצד ניגש אדריכל לעבודה על פרויקט כה סבוך, משיב זיו: "הצרכים הראשונים כללו תיעוד ומחקר היסטורי, שנעשה על ידי האדריכל אילן קידר. זאת כדי לגלות את העבר ולהבין את מרכיביו השונים. המטרה שניצבה בפנינו היתה שימור מדויק וקרוב למקור ככל הניתן".

מעצב הפנים מטלון מספר שמצא בניין במצב "מוזנח מאוד. התגוררו בו מאות יונים ושרצים, והיה פה מאובק, מטונף והרוס למחצה. התחלנו לנקות, הוצאנו פסולת, ולאט לאט גילינו את החלל והאלמנטים המקוריים שניתן היה לשמר".

אלהמברה ב-1937צילום: G. Eric and Edith Matson Photograph Collection, Library of Congress, USA

עבודת השימור הקפדנית כללה מצוד אחרי פיסות מהעבר - משקופים, זגוגיות, תקרות וחיפויים. לצד זאת נעשו מדידות עדכניות והשוואה עם תוכניות ישנות כדי לקבוע מה שייך לבנייה המקורית ומה הן תוספות מאוחרות. עם זאת, האדריכלים מעידים כי האתגר העיקרי היה בהתאמת הבניין הישן לייעודו החדש: הסבתו של תיאטרון משנות ה-30 לצרכיו של המרכז הסיינטולוגי. אלו כללו רשימה ארוכה ונוקשה של חללים מוגדרים, בהם כיתות לימוד, אולמות הרצאה, אולם כנסים ועשרות משרדים. כל אלה נועדו להתקבץ ב-5,500 מ"ר. להתקנת מערכות המיזוג והצנרת נדרשה סדרה של פעולות כירורגיות, כדי שלא לפגוע במבנה המקורי. "לא רצינו להבליט קורות ותעלות כפי שניתן לראות במבנים עכשוויים, כי רצינו שדבר לא יבלוט או יאפיל על המורשת של האתר", מציין מטלון.

את ההתעלות מעל הקשיים הרבים זוקפים זיו ומטלון לזכותו של האיגוד הסיינטולוגי, שהיה לדבריהם לקוח מתחשב, סבלני ונדיב. זיו אומר כי אף שלפי רישומי העירייה אפשר להוסיף קומות למבנה של אלהמברה, החליטו הסיינטולוגים שלא להגביהו אלא להשאירו במצב המקורי, כדי לשמר את ערכיו ההיסטוריים. הלקוח גם ניאות לשחזור השלט הישן של אלהמברה - האותיות האנכיות בצדי צריח הבניין.

אלהמברה הקשיש מצדו נרתם בהתלהבות יתרה לשירות הסיינטולוגים. הסורגים הייחודיים, במקור מעץ, נוצקו בברזל במלאכת מחשבת לפי שרידים שנמצאו באתר. אלו שולבו כאלמנט מרכזי המעטר את המבנה, וחוזר ומופיע בפרסומי המרכז. לצדם מופיע הסמל הרשמי של הארגון, מעין שני משולשים שהאות S שזורה ביניהם.

החלל המרשים ביותר במרכז החדש הוא האודיטוריום, הבנוי במתווה האולם הישן. זהו חדר סגלגל בקומה השלישית, צמוד לתקרה המקורית. בעוד שהקולנוע הישן נמתח לגובה 15 מטרים והקהל ישב בקומת הקרקע, באולם הנוכחי אין צורך בתקרה כה גבוהה, מה שאיפשר להקצות שטחים נוספים לקומות התחתונות. פסיפס מעודן שולב בפתחו ועבודת מסגרות ברוח האר-דקו מעטרת את קירותיו, לצד פתגמים ואמרות שפר. את הכיסאות והחיפויים האדומים, על שמם נקרא האולם, כשם הארמון הספרדי (אלהמברה משמעו בערבית "המצודה האדומה"), החליפו גוני תכלת וטורקיז המזוהים עם הסיינטולוגיה.

מול הכניסה לאולם שוכנת קפיטריה, ובתוך הפינה המעוגלת שבצדה נבנה משרד למייסד הארגון ל' רון האברד. המשרד הוא חדר שנבנה באופן אחיד בכל "המרכזים האידיאליים" בעולם, כך שלהאברד, שמת בשנות ה-80, מחכה משרד בכל נמל.

גרמי מדרגות כפולים מובילים אל קומת הגלריה, ובה מוזיאון קטן המכיל תצלומים ישנים של שדרות ירושלים היפואיות ודגם של המבנה המקורי. מהגלריה ניתן להשקיף דרך שעון שקוף אל השדרה, שכבה דביקה של פירות עצים מכסה את מרצפותיה. מעליה יש גישה לגג שממנו נשקף הנוף של מבני התעשייה הישנים ברחוב שלבים ואיצטדיון בלומפילד.

במבואת הבניין מוקצה אזור נרחב לתצוגת פעילויותיה השונות של הסיינטולוגיה ולצדה חנות ספרים גדולה. בהמשך המסדרון מפוזרות כיתות לימוד מפוארות, בהן שורות מצוחצחות של שולחנות העשויים שיש איטלקי. איכות הגימור הגבוהה משרתת חדרים גדולים כקטנים: "חדרי אבחון אישיים" (מעין טיפול פסיכולוגי בנוסח סיינטולוגי) ושתי "אקדמיות" - כיתות המיועדות ל-60 תלמידים. במשרדים הפזורים מסביב עובדים 100 אנשים במשמרת נתונה. כשאנשי המרכז נשאלים מה עושים העובדים הללו, הם משיבים בחיוך שזה היתרון של מרכז אידיאלי, שבו לכל אחד יש תפקיד ספציפי. ככל הנראה הכוונה לפעילות בתת-ארגונים כמו ארגון נגד סמים, ארגון עזרה הומניטרית ואחר העוסק בחינוך.

מבחינת הסיינטולוגים פתיחת המרכז היא אירוע חשוב ומשמח. לדבריה של בורשטיין, אירוע הפתיחה, בהשתתפות נציגים מרחבי העולם, היה הגשמת חלום. לדבריה, "בעוד שארגונים אחרים כושלים לחבור זה לזה ולפעול במרץ להגשמת חזון משותף, הסיינטולוגים בהחלט ממשיכים לפעול עד שהם מייצרים השפעה על סביבתם. יש עוד הרבה עבודה באזור המזרח התיכון, ואנחנו מחכים לראות מה יקרה בשטח".

האודיטוריום החדשצילום: יעל אנגלהרט

מאז רכשו הסיינטולוגים את המגרש, הכתימו סדרת אירועים וחרושת שמועות את סיפור הקמתו של המרכז. זה התחיל בניסיון לפוצץ את אתר הבנייה באמצעות ריכוז גבוה של גז בישול ונמשך בהצתה שהבריחה מבין הלהבות פועלים ששהו במקום באותה העת. לאלה נוספו שני ניסיונות רצח, שהיו קשורים ככל הנראה ביחסים בין עורך דין שייצג את המרכז הסיינטולוגי לאנשי עירייה שעסקו בעניין. ועד שכנים אף אסף כ-400 חתימות כדי למנוע את הקמת המרכז של הארגון, שנחשב בישראל לכת.

בורשטיין מצדה מספרת שעם פתיחת המשכן החדש תגובות השכנים היו חמות ואוהדות. היא מאמינה שהמבנה, למרות הפאר, לא ירתיע את הקהל הרחב אלא להיפך. "המקום פתוח לציבור וכולם נכנסים אליו", היא מספרת. "צעירים, וגם אנשים מבוגרים, שזוכרים את הבניין עוד כששימש קולנוע ולאחר מכן תיאטרון. הם מספרים איך היו מצחצחים את הנעליים שלהם בכניסה ומעלים בזיכרונם את הכיסאות האדומים. זה מאוד מרגש את כולנו. לאט לאט הם ירגישו שזה נהיה הבית שלהם, וזה מה שהייתי רוצה שזה יהפוך להיות".

מהיכל תרבות לבנק

קולנוע אלהמברה ידע לא מעט תהפוכות, שלא לומר מסכת התעללויות, מאז נפתח בשנות ה-30 על ידי חברת בתי הקולנוע "סינמה פלסטין". באותה תקופה, ימי המנדט הבריטי, נקראה השדרה על שמו של המלך ג'ורג' החמישי. היא נוסדה ב-1915 בידי חסן בק, המושל הצבאי של יפו, לאחר הקמתן של שדרות רוטשילד באחוזת בית שהיתה לתל אביב. תושבי יפו נהגו לטייל לאורך השדרה והיא היתה למוקד של חיי התרבות בעיר ובה תיאטראות, בתי קולנוע ובתי קפה, מבני דת וציבור. אלהמברה היה להיכל תרבות שמשך אליו את גדולי המוסיקה הערבית, בהם פריד אל אטראש ואום כלתום.

עם השנים התעמעם זוהרו של הקולנוע, ועם הקמתה של מדינת ישראל והטלת ממשל צבאי ביפו הוא עבר לידיים ישראליות, כמו מבנים רבים אחרים. אלה המשיכו להפעילו כבית קולנוע ושמו יפאור. למקום היתה עדנה בשנת 1963, כאשר הוחכר לגיורא גודיק שהפכו לתיאטרון עצמאי. לשם התאמת בית הקולנוע לייעודו החדש נעשו שיפוצים בבניין, שעיקרם הרחבת חלל הבמה עד לחזית האחורית ברחוב התקומה, בידי האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן. בתיאטרון, שנקרא ג"ג על שם בעליו, הועלו מחזות הזמר המצליחים של אותה העת, בהם "גבירתי הנאוה", "כנר על הגג" ו"קזבלן". שורה של הפקות כושלות הובילה את גודיק לפשיטת רגל, ובאמצע שנות ה-70 נמכר הבניין לחברת ההשקעות "מרכז השדרה". תפארת התיאטרון חלפה כליל כאשר שונה ייעודו למרכז מסחרי. בשיפוץ נרחב שתיכנן האדריכל גד שטרן בוטל החלל המרכזי ששימש כאולם התיאטרון: הוא חולק לשלושה מפלסים ובהם תאי שטח המתאימים למסחר. גם תכנון זה לא הובא לידי גמר.

עד 2007 שימשה הכניסה המפוארת של המבנה סניף של בנק דיסקונט שפנה אל השדרה. האגף האחורי וחלקים מקומותיו העליונות שירתו קבוצות תיאטרון, "נוצר" ו"קליפה". את הפקותיהם ליוו סדנאות יצירה לתפאורה, לתלבושות ולשאר פריטי ההצגות שפוזרו בחללים השונים. אלו פעלו במקום שבע שנים, עד שנרכש לבסוף על ידי הסיינטולוגים.

תקרתו הדקורטיבית של האולם הראשי השקיפה על עליותיו ומורדותיו של אלהמברה, שורדת בתהפוכות הזמן.

דת או כת

ארגון הסיינטולוגיה הוקם על ידי רון לאפייט האברד, סופר אמריקאי, בעקבות ה"דיאנטיקה", שיטת טיפול נפשי שהמציא בשנות ה-50. אף שבתחילה הגדיר הבארד את הסיינטולוגיה כמדע, נרשם הארגון ככנסייה ועל כן זכה לפטור ממסים.

הסיינטולוגיה היא מושא למחלוקת עזה, ובמקומות רבים, בהם ישראל, היא נחשבת לכת. אף על פי כן, החברות בה חוקית. ככל הידוע פועלים ברחבי הארץ שישה סניפים של הארגון.

שיטות הטיפול של הסיינטולוגים כוללות תהליך הנקרא אודיטינג - סוג של טיפול פסיכולוגי שתכניו נרשמים בתיק שלמטופל אין גישה אליו. בסופו של תהליך יקר וארוך מובטחת למטופל יכולת על-אנושית לשרוד באירועים כמו שואה גרעינית ומחלות.

כל אלה ספגו ביקורות קשות מהממסד הפסיכיאטרי, ששלל כל תוקף מדעי שניתן לשיטה וראה במייסדה שרלטן. למרות הפחדות ואיומים קשים מצד כת הסיינטולוגיה על הפורשים משורותיה, הצטברו בעולם במשך השנים עדויות להתנהלות מפוקפקת של הכת. אלו מצביעות על איומים, סחיטה, חדירה לרשות הפרט, רשלנות והזנחת ילדים, תקיפה, עיסוק ברפואה ללא רישיון וקשירת קשר לרצח. הכת נודעה לשמצה כמנהיגה "שבי מחשבתי" על מאמיניה, מדכאת את בחירתם החופשית ונוקטת סחטנות כספית.

אנשי הארגון מודעים לתדמית הבעייתית שדבקה בו במשך שנות פעילותו ולפיכך הם מפעילים ארגוני חזית בדמות עמותות שונות, הפטורות ממס.

6 מתוך 6 |
צילום: יעל אנגלהרט
1 מתוך 6 |
צילום: יעל אנגלהרט
2 מתוך 6 |
צילום: יעל אנגלהרט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ