בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חאג' בלאס וגאס: מכה ההיסטורית נמחקת

ביתה של אשת הנביא מוחמד גולח כדי לפנות מקום לשירותים ציבוריים. במקום בית חותנו של הנביא ניצב כיום מלון הילטון. העיר המוסלמית הקדושה נופלת קורבן לבנייה מסיבית של מלונות יוקרה ומרכזי קניות

49תגובות

עיגול ירוק נוצץ מרחף במרומי השמים בלילה ומפיץ זוהר מוזר מעל יער של צריחים, עגורנים ושלדי בטון אשר כמו מתפרשים עד אין סוף. העיגול הוא לוח השעון הגדול ביותר בעולם, והוא מקשט את מגדל השעון הגבוה בעולם, שאפשר לראותו ממרחק של שלושים קילומטר. המגדל הזה הוא אבראג' אל-בית, מעין ביג בן על סטרואידים המתנשא בסמיכות למסגד הקדוש של מכה, הלב הרוחני של העולם המוסלמי.

המגדל המזדקר - שבנייתו הושלמה בשנה שעברה בעלות של 15 מיליארד דולר - כולל בתי מלון ודירות יוקרה ובתחתיתו חמש קומות של מרכזי קניות. הוא ניצב במקום שבו עמד פעם מבצר עותמני, מבנה אבן שהוקם ב-1781 כדי להרתיע שודדים. ב-2002 נהרס המבצר ואתו נעלמה הגבעה שעליה ניצב. בעקבות הריסתו של המבצר קמה צעקה בינלאומית, אבל השר הסעודי לענייני האיסלאם הדף את הטענות במהירות. "לאיש אין זכות להתערב בעניינים שבסמכות המדינה", הוא אמר. "הפיתוח הזה הוא אינטרס של כל המוסלמים בכל העולם".

אבראג' אל-בית הוא גם הבניין השני בגובהו בעולם. הוא משובץ פסיפס וזהב, והוא הסמל הבולט ביותר (לעין ולאוזן) לתנופת הבנייה הקדחתנית שהשתלטה על העיר הקדושה שבסעודיה בעשר השנים האחרונות. "זה לא יתואר", אומר סמי אנגאווי, אדריכל ומייסד המרכז לחקר החאג' שבג'דה. ב-30 השנים האחרונות חקר ותיעד אנגאווי את הבניינים ההיסטוריים במכה ובמדינה, שרק מעטים מהם נותרו על כנם. אחד הבניינים רבי הערך ביותר, ביתה של אשת הנביא מוחמד, חדיג'ה, גולח כדי לפנות מקום לשירותים ציבוריים; במקום שבו עמד בית חותנו של הנביא, אבו בכר, ניצב כיום מלון הילטון; ועל חורבות בית נכדו הוקם ארמון המלך. "הופכים את המקום הקדוש למכונה, עיר ללא זהות, ללא מורשת, ללא תרבות וללא סביבה טבעית. סילקו אפילו את ההרים", אומר אנגאווי.

רויטרס

תוואי הקרקע לא עמד בפני הדינמיט והבטון, שנעשה בהם שימוש נדיב כדי לפנות מקום למבקרים שמספרם גדל והולך. שלושה מיליון מוסלמים מגיעים בימים אלה למכה במסגרת החאג', העלייה לרגל השנתית, אך האירוע עבר מעין מוטציה ונהפך מטקס מעבר פשוט וספרטני לעסק רווחי בסגנון לאס וגאס - בלוויית המבנים האדריכליים הגרנדיוזיים ההולמים.

בצדה המערבי של העיר ניצבים המגדלים הראשונים של פרויקט ג'באל עומאר, קומפלקס רחב היקף של 26 מלונות פאר שיאכלס בסופו של דבר 100 אלף איש. המגדלים האלה ניצבים על מבנה מפלצתי נוסף ובו 4,000 חנויות ו-500 מסעדות, וגם אולם תפילה של שש קומות. גושי הבניינים, שיגיעו לגובה של עד 200 מטרים ויסתיימו בשער מונומנטלי, דומים למגדל השעון בשפתם הכמו-מוסלמית: קישוט קלישאתי של קשתות מחודדות ושבכות בעיטורים מוזהבים המודבקים על קונכיות בטון גנריות.

המיזם הזה חולל טרנספורמציה. במקום מרקם אורבני דחוס של חצרות, בניינים נמוכים ורחובות צרים יש שם היום מין טפט חסר משמעות של גושים שחוזרים על עצמם. בפרויקט יש שורות צרות של קשתות בטון תלויות מעל רצועות של זכוכית מראה כחולה, וביניהן מחיצות סורג מודבקות מעץ - חיקוי של חיקוי ללוחות המשרבייה המסורתיים. "אם כבר לחקות, למה לא לחקות את הטוב ביותר?" שואל אנגאווי בייאוש. "אנחנו מחקים את הטעויות הגרועות ביותר שנעשו ברחבי העולם לפני 60-70 שנה - ועוד עושים את זה בגדול".

כהד לאורבניזם של ג'באל עומאר ניצב פרויקט נוסף של גושים שחוזרים על עצמם, המזכיר מתקן לייבוש כלים. זה בניין בשטח של 400 אלף מטרים מרובעים ובו אולמות תפילה. בנייתו של בניין זה, שעלותה 10 מיליארד דולר, כמעט נשלמה והוא עומד כפרוסה משולשת וענקית של עוגת חתונה. כשיושלם הוא יאכלס עוד 1.2 מיליון מאמינים בכל שנה, אבל יש לכך מחיר.

"זה היה האזור ההיסטורי ביותר של העיר העתיקה", אומר אירפאן אל-עלאווי, מנכ"ל קרן לחקר מורשת האיסלאם שבסיסה בבריטניה. אל-עלאווי ניסה להעלות את המודעות הציבורית לאתרים ההיסטוריים בארצו, ללא הועיל. "הכל כבר איננו", הוא אומר, התושבים פונו בהתרעה של שבוע, ורבים מהם טרם קיבלו פיצוי. "הם גרים עכשיו בשכונות עוני בקצה העיר, ללא תנאי תברואה נאותים. המקומיים, שחיו כאן דורות על דורות, נדחפים החוצה כדי לפנות מקום לארמונות שיש שמתנשאים לשמים".

אל-עלאווי מספר על הקמתם הצפויה של מלונות שבעה כוכבים נוספים, שיהיו קרובים למסגד אף יותר ממגדל השעון, וכן על הצעות לבנות על הגבעות שממזרח פרויקט שמן הסתם ימחה את האתר שבו נולד הנביא מוחמד. ההריסה העיקשת הזאת של המורשת המוסלמית, הוא אומר, אינה מקרית: היא תולדה של ווהאביזם בעידוד המדינה, פרשנות קיצונית של האיסלאם, שרואה באתרים היסטוריים עבודת אלילים. כל דבר שקשור לנביא עלול להידרס תחת הבולדוזרים.

"זה הסוף של מכה", אומר אל-עלאווי. "ובשביל מה? רוב המלונות האלה תפוסים רק ב-50% ומרכזי הקניות ריקים - השכירות גבוהה מדי לבעלי הדוכנים מהשוק שנהרס. המתפללים באגף החדש של המסגד אפילו לא יוכלו לראות את הכעבה".

הכעבה - הקובייה השחורה הקדושה שבמרכז המסגד הגדול, שסביבה צועדים העולים לרגל - הפכה גם היא לנכס מסחרי אולטימטיבי. בעונות השיא גובים בתי מלון 7,000 דולר ללילה לסוויטה עם נקודת התצפית הטובה ביותר עליה.

הריכוזיות הייחודית הזאת, שהכל בה נקבע על פי המיקום ביחס למרכז המקודש, הניבה מבנה עירוני בעל צורה תרשימית מוזרה של קרניים. במבט מלמעלה זה נראה כמין ים של פיסות ברזל שנמשכות למגנט, העיר כולה כמו מתקהלת סביב גרעין, ומערבולת העולים לרגל מפנה את מקומה לזרם, מתנחשל גם הוא, של גושי מגדלים. ציר התפילה מודגש בבטון.

זמן קצר לאחר החאג' הנוכחי יתחילו העבודות על הרחבת המטאף, האזור הפתוח הסובב את הכעבה, ושטחו המוגדל יאפשר לו לקלוט 130 אלף עולים לרגל בשעה. אבל לשם כך ייהרס המרכז ההיסטורי של המסגד. "רוצים להיפטר מקשתות הלבנים ומעמודי האבן שעומדים שם מהמאה ה-17", אומר אל-עלאווי. "זה החלק העתיק ביותר של המסגד, שתיכנן האדריכל הדגול סינאן. על העמודים חרוטים סיפורים ושמות בני הלוויה של הנביא, ולכן הווהאבים רוצים להעלים אותם בעזרת הבולדוזרים".

השאיפה הנואשת להיות, או להרגיש, קרובים ככל האפשר לכעבה הביאה גם לידי כך שהבניינים הולכים ונעשים גבוהים יותר ויותר, מתחדדים עוד ועוד בצורה מגוחכת, כדי שכולם יוכלו לראות, גם אם רק ברמז, את המרכז הקדוש. בשל כך נעשה האזור המקודש הקרוי "אם הכפרים" לנדל"ן היקר ביותר בעולם: מחירו של מטר מרובע סביב המסגד הגדול עשוי להגיע כיום ל-18 אלף דולר, כך אמר ראש העירייה אוסמה אל-בר בשנה שעברה. הממוצע למטר מרובע במונקו, 4,400 דולר, מתגמד לעומת מכה.

נהר העולים לרגל גדל והולך, וערך הקרקעות ממשיך להאמיר: 12 מיליון איש מבקרים בעיר בכל שנה, ועד 2025 עתיד מספרם לגדול ל-17 מיליון. הדרך לעיר תיעשה נוחה בעזרת רכבת מהירה שתחבר בינה ובין ג'דה ומדינה. נמל התעופה הבינלאומי בג'דה עובר הרחבה שתאפשר לו לקלוט 80 מיליון נוסעים בשנה, פי ארבעה מגודלו הנוכחי.

הפרויקטים הענקיים האלה, הניזונים מפטרו-דולרים, כבר נשלמו או שהעבודות עליהם בעיצומן. רוב ההרים המקודשים של העיר נהפכו לאבק בעזרת דינמיט וכמעט כל אתריה העתיקים נקברו מתחת למבנים הגבוהים. מוזר איפוא שהמלך עבדאללה מורה רק עכשיו להכין תוכנית אב למכה ולסביבתה, שתכלול בניינים, תחבורה ותשתיות. כפי שאומר אנגאווי: "אין שום מקום בעולם שבו הבולדוזרים מתחילים לפעול לפני שיש תכנון. אבל עדיין לא מאוחר. אם לא נעצור עכשיו, הקדושה של מכה עלולה להיעלם לנצח".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו