בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כריס מתיוס מתכנן טבע בעיר

איך גורמים לאנשים להרגיש כמו בטיול בהרים בלי שיצאו ממרכז העיר? אדריכל הנוף כריס מתיוס, שהשתתף בין היתר בתכנון פארק גשר ברוקלין בניו יורק, מסביר מהו היפר־טבע, ומפרט מה כל כך מסקרן אותו לקראת ביקורו בישראל

15תגובות

ימים אחדים לפני שצלפה הסופה סנדי על חופה המזרחי של ארצות הברית, צפה אדריכל הנוף כריס מתיוס מחלון משרדו בקיימברידג’. “זה יום קיצי יפהפה”, הטעים בהנאה גלויה מעברו השני של הקו. “אני אוהב לחיות כאן, בעיקר בתקופה הזאת של השנה - אני צופה על עצים אדומים וכתומים בשלכת נהדרת”.

בשבוע הבא הוא יגיע לארץ, לכבוד כנס העשור של איגוד אדריכלי הנוף הישראלי, שיערך בירושלים בשבוע הבא. לבד מהשתתפות בסיורים שמציע הכנס, מחכה מתיוס, בן 46, שזה ביקורו הראשון בישראל, בעיקר לראות את תל אביב. “אני חושב שתל אביב היא בהחלט מקום מאוד מעניין מבחינה אורבנית, מפני שהיא התפתחה כל כך מהר ובתקופה המסוימת שבה היא התפתחה. אני בעיקר מתעניין בנוף עירוני, ואני מתכנן לראות כמה פרויקטים מעניינים שקשורים בתכנון העירוני שלה”.

בנוסף למשרתו כמרצה אורח במסלול לאדריכלות נוף בהארוורד, מתיוס, יליד אנגליה, הוא שותף בכיר במשרד אדריכלות הנוף האמריקאי MVVA‏ (Michael Van Valkenburgh Associates‏). בין היתר עבד בטוקיו, שם פעל במשך כעשור, וכן בלונדון ובארצות הברית. “באנגליה וביפאן יש מסורת חזקה של העצמת הטבע בתהליך הגינון, ואני חושב שגם בארצות הברית. התרבויות שונות אבל הרעיונות דומים - אני אוהב את המונח היפר־טבע”, מתייחס מתיוס לאותם גנים. “אני בטוח שזה אחרת בישראל”.

משרד מייקל וון וולקנברג - אדריכלי נוף, קיימברידג'

איתני הטבע לא הבחינו בין סביבה טבעית למעשה ידי אדם גם השבוע, כאשר הגלים היכו בעוז את רציפי פארק גשר ברוקלין בשכונת דמבו שבניו יורק. הפארק - שתוכנית האב שלו תוכננה על ידי MVVA ומשרד האדריכלים מרי אן תומפסון בשיתוף מהנדסים ומאות מומחים - מחדש ומשמיש למעלה משני קילומטרים מהחוף הפוסט־תעשייתי של ברוקלין. את המחסנים הנטושים והרציפים המוזנחים החליפה מערכת שבילים, נופים, מקומות ישיבה ומקומות לאירועים השזורים בטופוגרפיה מורכבת. הפסטורליה הושגה אחרי תיווך עיקש בין הרשויות ובעלי אינטרסים - הקרקעות היו בחלקן פרטיות, חלקן בבעלות המדינה, העירייה ורשות הנמלים.

פרויקט פארק גשר ברוקלין, כמו גם פרויקט ההיילין שתיכנן משרד דילר סקורפידיו רנפרו ‏(יחד עם משרד אדריכלי הנוף ג’ימס קורנר פילד אופרשיונס‏), מציגים מגמה חדשה באדריכלות הנוף, של שיתופי פעולה בינתחומיים שכתוצאה מהם מיטשטשים הגבולות בין אדריכלות, הנדסה ותכנון נוף. בארץ ניתן לחוש את הדי המגמה בפרויקטים כמו מתחם רדינג ונמל תל אביב, שבהם הוסבה סביבה פוסט־תעשייתית לטובת רשת פארקים וטיילות.

MVVA בהחלט מייצגת את השינוי הזה. המשרד, שנוסד ב–1982 על ידי מייקל ואן ולקנבורג, עסק בתחילת דרכו בעיקר בתכנון גנים, כיכרות ופרויקטים מוסדיים קטנים. בשנות ה–90 התרחבה פעילות המשרד לקנה מידה נופי, שבו אפשר היה להשיג “אורבניזם אקולוגי”. המשרד עובד על עשרות פרויקטים במקביל, כשבאמתחתו כבר 350 פרויקטים שהושלמו. בין הפרויקטים שנמצאים בעבודה היום: פארק לצד נהר ארקנזס בטולסה, אוקלהומה, ותכנון מחודש של הפלאצה והפארק של הקשת המפורסמת בסנט לואי.

“הרבה ממה שמדברים עליו עכשיו בבית הספר לאדריכלות נוף בהרווארד קשור לתכנון נוף עירוני”, אומר מתיוס. “כמובן שזה מונח רחב מאוד שמסמל דברים שונים לאנשים שונים, אבל הייתי אומר שאדריכלי נוף מנסים להתרחק מהמצב הגולמי של לנסות לשפר החלטות שנעשו על ידי בעלי מקצוע אחרים; במלים אחרות, שאתה מגיע בשלב מאוחר לפרויקט ומוסיף לו ירק. למעשה אתה מעורב בשלב האסטרטגי הרבה יותר מוקדם בתהליך ואתה מחפש דרכים לשלב את הרעיונות שלך על אורבניזם ותשתיות.

“לא נותרו יותר מקומות קלים באזורים העירוניים. אנחנו תמיד פועלים מעל מבנים, או נצמדים לתשתיות בדרך מסוימת, או מנסים לנקות אתר פוסט־תעשייתי, כך שבמובן מסוים אדריכלות הנוף הולכת לכיוון הזה. אני מנחש שלאנשים מסוימים זה אומר לעבוד בקנה מידה גדול יותר; מבחינתנו זה לא העניין, אתה יכול לעשות זאת בקנה מידה קטן בהרבה”.

דוגמה לפרויקט אינטנסיבי שמתעלה על גודלו הקטן, מעט פחות משני דונם, הוא פארק “Teardrop” ‏(הדמעה‏) - פארק ציבורי הממוקם באמצע בלוק מגורים במנהטן. הפארק מתאפיין בטופוגרפיה נועזת הכוללת סלעים מלאכותיים ונטיעות מאסיביות, פרויקט שהיה מתואם עם פיתוח הבניינים מסביב. הפיתוח התבסס על מחקר מעמיק בנושא הדברה אורגנית, ניקוי רעלים ותחזוקה. מי נגר מהמבנים נלכדים בצינור אחסון תת־קרקעי, המספק את צרכי ההשקיה של הפארק.

“אני חושב שמה שאנחנו מנסים להשיג ברוב העבודות שלנו זה לייצר משהו בעיר שלא נמצא בה באותו רגע. להוסיף מנעד של חוויות. ואני חושב שבערים צפופות כמו ניו יורק, היכולת לקחת צעד לתוך עולם אחר, אפילו לכמה רגעים במשך היום - זו מתנה גדולה. זה בהחלט מה שניסינו לעשות בפארק הדמעה ואפשר לומר אותו דבר על פארק גשר ברוקלין. זה לא סותר את האופי העקרוני של העיר, אלא דווקא מאמץ את האנרגיה שלה ומוסיף לה על ידי יצירת משהו שונה”.

האם זה בלתי נמנע שאדריכלות נוף תהיה מזוהה עם הדיון על אקולוגיה וקיימות?
“אנחנו מאוד מעוניינים לשבור את המחיצות בין מה שאנשים חושבים שהוא טבעי ומבוסס אקולוגיה ומה שהוא תרבותי ומעוצב ומעשה ידי אדם. במלים אחרות, אנחנו מנסים לייצר מקומות שהם בהחלט מעשה ידי אדם אבל הם גורמים לך להרגיש טוב כאילו שאתה בטבע. אז אתה לא צריך לצאת לחופשה בהרים כדי להרגיש כך. ובאותו זמן הסביבות האלו מתפקדות טוב יותר מהטבע - הם קולטות גשם, ממחזרות אותו וכמעט בכל הפרויקטים שלנו אנחנו משתמשים בתחזוקה אורגנית”.

מהן האסטרטגיות לתכנון פרויקטי ענק, כמו גשר ברוקלין וטורונטו?

“ההבדל הגדול הוא שאתר כזה צריך צוות ענקי. זה מקבל הרבה יותר פרסום וזה הליך חשוף בהרבה כך שאתה צריך להיות טוב מאוד בעבודה ולהיות מסוגל לתקשר בצורה לא טכנית, לגרום להכל להיות נגיש וקריא. לפעמים בפרויקטים קטנים יותר זה נע סביב טכניקת עיצוב מסורתית. בפרויקטים גדולים אתה חייב להיות יותר פתוח ושקוף בדרך שבה אתה עובד, וזה די בריא.

“השלבים של תכנון פרויקטים כאלה הם כל כך סבוכים - נדרשת פה עבודת תיווך מורכבת. אתה צריך לאפשר לכולם לומר מה שעל לבם, לתת לכל אחד להשמיע את קולו - וזה מעולה. אבל הכישרון של המתכנן זה לקחת את כל האינפורמציה ולעשות ממנה משהו יפה. ההליך הוא המרכיבים אבל אתה עדיין צריך להיות טבח טוב כדי להכין משהו טעים. הרבה מהאנשים במשרד שלנו מגיעים מרקע של אמנות. זה לא שאנחנו אמנים, אנחנו בהחלט מעצבים, אבל אנחנו מחפשים דרכים להביע בצורה אלגנטית את כל הדברים השונים שאנחנו רוצים לומר”.

מתכננים מחדש את ירושלים

כנס העשור של איגוד אדריכלי הנוף שעניינו עיצוב המרחב העירוני ייערך בימים חמישי ושישי בשבוע הבא במרכז מורשת בגין בירושלים. הכנס יתמקד השנה בירושלים, ויעסוק בין היתר בהתרחשות עירונית ‏(להבדיל מהתחדשות עירונית‏), בחיזוק הקשר בין הקהילה למרחב העירוני ובהטבעת העירוניות הירוקה. נוסף לכריס מתיוס ירצו בכנס גם אדריכליות הנוף סיגני נילסן ודבורה מרטון. נילסן היא שותפה במשרד הניו־יורקי מתיוס נילסן, שזכה בפרסים רבים, בין היתר על בניית פארק אי המושל בניו יורק ורחבת הכניסה של הלינקולן סנטר; דבורה מרטון היא סגנית הנשיא של פרויקט השחזור של ניו יורק, פרויקט המאתר גנים ושכונות מוזנחים ופועל להחייאתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו