בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בסמינר הקיבוצים יפסיקו לרקוד

כשתושלם מכירת שטחי הסמינר ל"אמריקה ישראל" ולפניקס, ייהרסו וישוחזרו מבני אולמות המחול ואולמות הספורט, שריד לבנייה ברוטליסטית מעוגלת

12תגובות

כבר בשנת 2000 הגיעה חברת היזמות “אמריקה ישראל” בשיתוף עם חברת הפניקס להסכם רכישה מול מכללת סמינר הקיבוצים, המסדיר את רכישת שטחה לצורך הקמה של פרויקט מגורי יוקרה. המגרש המרוחק והמבודד, שאליו עברה המכללה בראשית שנות ה–60, נהפך לנקודת נדל”ן רותחת במרוצת השנים. הקיבוצים, מאידך, בעלי המגרש, נקלעו לקשיים כלכליים והחלו במגעים למכירת השטח עוד בשנות ה–80, במטרה להסדיר את החובות. לבסוף נמצא הפתרון: מרבית השטח יימכר לטובת הפרויקט היזמי, שיממן את הקמתו של מבנה חדש לסמינר בחלק מצומצם במזרח המתחם.

מאז חלפו 12 שנים, ולטענת יזמי הפרויקט, ההתקדמות האטית קשורה במורכבות של המגרש, ששחקנים רבים משחקים עליו: יזמים פרטיים, המכללה, עיריית תל אביב המחזיקה בחלק מן השטח, ועדות עירוניות ומחוזיות, משרד התחבורה. בניית הפרויקט הסבוך תתפרס לפיכך על פני מספר שנים, במהלכן יפונו וייהרסו הבניינים הקיימים, פרט לשני מבנים מקוריים: בית אולמות הספורט ובית אולמות המחול, שאותם תיכנן אדריכל הקיבוץ הארצי, שמואל מסטצ’קין.

יעל אנגלהרט

שני המבנים־האחים, שריד למורשת האדריכלות המודרניסטית, לא ישומרו אלא ישוחזרו. כלומר, ייהרסו, לאחר שהוכן תיק תיעוד מפורט - וייבנו מחדש. היזם ישחזר אותם כמעט באותו מקום שבו עמדו. לפי עיריית תל אביב, המבנים בנויים בשקע טופוגרפי ולכן קיים קושי להשאירם ללא שינוי במקומם, בין השאר בגלל החיבור למערכות התשתית.
שמואל מסטצ’קין ‏(1908–2004‏), חניך הבאוהאוס שהיה לאדריכל הראשי במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי, תיכנן למעשה את כלל מבני הקמפוס. ארכיונאי הסמינר, יאיר שרון, מספר כי המכללה, שהוקמה על ידי מרדכי סגל בשנת 1939, שכנה ב–20 שנותיה הראשונות במבנים זמניים בתל אביב: בתחילה ברחוב הרצל, בסמוך לגימנסיה הרצליה, ולאחר מכן על גדות הירקון, במבנה שבו פועלת כיום אכסניית הנוער בני דן. סגל, שניהל את הסמינר במשך 35 שנים, היה איש חינוך והגה את הרעיון להקים מוסד שבו הקיבוצים יכשירו דור של מורים, מטפלות וגננות ברוח החלוציות.

הלבוש המפוקפק של העירוניות

לצורך הפרויקט נרתמו נציגים משלוש התנועות הקיבוציות דאז - הקיבוץ המאוחד, הקיבוץ הארצי ואיחוד הקבוצות והקיבוצים. “הקיבוצניקים התייחסו אז לעירוניים בצורה זוועתית”, מספר שרון, שמציג מסמך משנות ה–40 המתעד ישיבה של מועצת תלמידים, ובו הסטודנטים דנים בכובד ראש בלבוש המפוקפק של התלמידות “העירוניות”.

משכן הקבע במקומו הנוכחי בדרך נמיר הוקם ב–1961. מסטצ’קין - שבמהלך הקריירה שלו ערך תוכניות בינוי ל–60 קיבוצים, ותיכנן גם את מדרשת שדה בוקר בנגב ומבנים באוניברסיטה העברית בגבעת רם - יצר את הקמפוס של סמינר הקיבוצים מתוך כוונה לשלב יחד את הטבע, האמנות, המסורת והדת. מהכניסה הראשית לקמפוס נמתחה שדרה ראשית לתנועה, ומשני צדיה ניצבו מבני המכללה. מצפון, שלושה מבני כיתות מחוברים בגשרי הליכה ‏(לימים נוסף מבנה רביעי זהה‏), ומדרום, מבנה אולמות המחול ומבנה ההנהלה - שכיום משמש את הספרייה. בקצה השדרה נקבע, כנקודת מגוז, בניין אולמות הספורט.

ארכיון סמינר הקיבוצים

אולמות הספורט והמחול נבנו ב–1964 ועוצבו בשפה זהה - כקליפות בטון מקומרות, המזכירות בצורתן מבני תעשייה חקלאיים או צבאיים. המעטפת עשויה בטון חשוף, אחד המאפיינים העיקריים של האדריכלות הברוטליסטית, וסימני תבניות העץ ותפרי ההתפשטות גלויים לעין. מה שהכתיב את הצורה היה המערכת הקונסטרוקטיבית שהתבססה על מערך קשתות - מערכת שניכרת לעין בבניין אולמות המחול ‏(הגדול מבין השניים‏) בו בולטות הקשתות מעל קמרון הגג. בשל צורתם הקמרונית, אין במבנים חלוקה מסורתית בין גג לקיר.

נושא הקירוי כמחולל המבנה העסיק את מסטצ’קין במהלך שנות ה–60. בתיק התיעוד הראשוני שערכה אדריכלית השימור נילי גל־מסטר היא סוקרת מספר מבנים שעונים לעיקרון הזה, ביניהם שניים בגבעת רם - מרכז הסטודנטים בעל הגג הגיאומטרי ומבנה בריכת השחייה, שתקרתה הפרבולית איפשרה פעירת פתח רחב לצורך הכנסת אור. בדופן המכון לגיאופיסיקה שתיכנן מסטצ’קין באזור נקבעה סככה שצורתה כמעין מניפה פרבולית. בעבור מסטצ’קין אלה היו ניסיונות בחומר.

האדריכל היה מתנגד לשימור?

המבנים הממסדיים הללו מציגים תפישת עולם צנועה ופונקציונלית, כמעט סגפנית. באמצעות שינויים קלים במעטפת נוצרה ההתאמה לאקלים: חלונות אוורור הצמודים לחלק העליון של הקמרון לתאורה ולשחרור אוויר חם, מסגרות חלונות שיוצרות הצללה, ואוורור טבעי דרך שני כיווני אוויר. באמצעים פשוטים יחסית, מציעים המבנים פתרון אלגנטי .

ואמנם, שני המבנים כמעט לא שינו את ייעודם במהלך השנים, למעט איחוד של שתי סדנאות לאולם אחד בבניין אולמות הספורט. עם זאת, לפי גל־מסטר נוצרו במבנים כמה כשלים, בהם בעיית רטיבות שבגינה נאטמו גג הקמרון ופתחי התאורה. במרוצת השנים אף כוסו המבנים בשכבת צבע אפור שטישטשה את האיכויות הראשוניות של הבטון ויצרה מראה פלסטי ומגושם. לכל זה מצטרפת גבבה של מבנים טרומים שנבנו בסמינר עם השנים.

לדברי היזמים, מבנה המחול שנמצא בשטחם ישמש לאחר השחזור כמבנה פרטי לרווחת תושבי השכונה, ואילו בניין אולמות הספורט המקביל, שנמצא בשטח העירייה, ישמש כמבנה ציבורי. באופן אירוני, דווקא מסטצ’קין, שנודע ביצירת אדריכלות שנרתמת לשירות האדם ולא להיפך, היה מערער כנראה על המהלך כולו: לא רק על המאמץ הכביר הכרוך בשחזור, אלא על עצם הרצון בשימור. הוא הרי היה מזוהה עם האמירה “בית שגומר את תפקידו - צריך להיעלם”. מסטצ’קין היה חלק מדור של אדריכלים חדורי אידיאלים אך נטולי סנטימנטים. כיום, בעידן של חרדת שימור מכאן ותאוות מגדלים מכאן, הגישה הזאת נראית רחוקה במיוחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו