בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חזון השכונה החדשה: תא בתוך מארג עירוני

כשלים תכנוניים הפכו את ישראל למדינה של שכונות הומוגניות והיררכיות, טוענים חוקרים מאוניברסיטת ת"א, המציעים דגם חדש: תא עירוני הטרוגני

35תגובות

"נשארים בתחנה/ כל המדינה שכונה/ לאן המדינה פונה/ הולכים אחורה משנה לשנה/ כל המדינה שכונה”.

“כל המדינה שכונה” - זעק בייאוש ההיפ הופ של “אם סי מנצור” ‏(מלים: שחר חסון‏), שנכתב ככל הזכור לקראת הבחירות הקודמות. “שכונה־מדינה” הוא גם ספר חדש שיצא לאור בימים אלה, פרי מחקר של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב (הוצאת רסלינג). הספר פורש את המאפיינים והכשלים בתכנון העירוני בישראל שהפכו אותה למדינה של שכונות־שכונות, לעיר־מדינה ללא עיר, למרחב שסוע, מקוטע ועתיר קונפליקטים חברתיים, כלכליים, אתניים - וזאת עוד לפני שהסכסוך הישראלי־פלסטיני נכנס לתמונה.

הספר מסכם עבודה של שנה וחצי, שבמסגרתה נבחנו 12 שכונות ברחבי הארץ. בהבדל מ”אם סי מנצור”, צוות החוקרים, בראשותה של האדריכלית ד”ר טלי חתוקה, אינו מרים ידיים. “רק כשאנו מקבלים תפיסה זו הרואה את סביבות המגורים כמרחב של מחלוקת תמידית”, כותבת חתוקה, “אנו יכולים להבין טוב יותר ביטויים של תוקפנות, להתמודד עמם ולהציע חלופות”. לצד ניתוח נוקב של המצב הקיים, כולל הספר גם הצעה לפתרון שגובשה במעבדה, המשרטטת מתווה רעיוני לתכנון סביבות מגורים. ימים יגידו אם זהו פתח תקווה או רק עוד הצעה.

רישומים: טלי חתוקה

השכונה היתה אבן הפינה בבניית הערים בישראל עוד לפני הקמת המדינה, טוענת חתוקה. המבנה השכונתי נבחר על ידי אבות היישוב ומתכנניו, לדבריה, הן מפאת הקושי ברכישת קרקעות, והן כאמצעי לבניית זהות יהודית מובדלת מזו “הילידית” הקיימת. כך או אחרת, המורשת של המבנה השכונתי עוברת מדור לדור ופורחת ביתר שאת כיום, עם תנופת הבנייה בכל רחבי הארץ, חרף הביקורת הנשמעת מאז ועד היום על המחיר החברתי והסביבתי של הגישה התכנונית הזאת.

המחקר של ד”ר חתוקה כלל בין היתר סיורים בשכונות, ביקורי בית וראיונות אקראיים עם דיירים. השכונות שנבדקו פרושות על פני מנעד רחב של גיאוגרפיות, מגזרים, מדדים סוציו־אקונומיים וצורות מגורים - בבאר שבע, הרצליה, רמלה, אום אל־פחם, אלעד, דימונה, אור יהודה ועוד.

השכונות סווגו לשלוש קטגוריות מובחנות ‏(המיוצגות להפליא באיורים הממחישים‏): קטגוריית “תבנית”, ובה שיכון הבלוקים הזר, הסדרתי, ההטרוגני; קטגוריית “מרבד”, ובה פרוורי בנה־ביתך שאפיונם - יחידנות, התפרשות, מעמדיות; וקטגוריית “מתחם”, שאפיוניה - מופנמות, חזרתיות, סקטוריאליות. הקטגוריה הרביעית, “מארג”, היא החלופה שהמחקר מציע.

בית הספר רק שלנו

שכונת נווה סביון באור יהודה שבה ביקרתי בהדרכת הצוות, סווגה תחת הקטגוריה “מתחם”. זו שכונה חדשה יחסית, ירוקה, מטופחת וממותגת. היא משלמת מסים לאור יהודה אך עושה הכל כדי להיבדל ממנה, ומסתגרת מאחורי כבישים ראשים עם שמות של גיבורי מלחמה, בין מעגלי תנועה ואיי תנועה מעוצבים יתר על המידה. במפגשים ספונטניים של צוות המעבדה עם התושבים - שגילו פתיחות יוצאת דופן - הם למדו עד כמה התושבים אינם משייכים את עצמם לעיר־האם אור יהודה, וחיים בבועה. “נלחמנו”, הם סיפרו לצוות, “ובית הספר נותר רק לתושבי השכונה”.

דגם המארג שמציע המחקר, והוא עדיין בגדר חזון, מכיר בכוחם המוגבל של כלי התכנון. הוא אינו סגור וגמור אלא מאפשר שינויים והתפתחויות. באיור הוא נראה כשמיכת טלאים אקראית למחצה, קומפקטית וצפופה. בהבדל מטיפוסי השכונות הקיימים, המובדלים לעצמם, המארג, כשמו, “תופר, מחבר, טווה”. הוא “מאתגר תפיסות תכנוניות כושלות” ומציע “רציונל אחר, איכותני”, שיוכל לייצר סביבות רב־תרבותיות. לפי גישת המציעים הוא “ישהה היררכיות” אך יכבד “מורכבויות”, יכיל את הבלתי צפוי והלא מוכר והלא מובן מאליו, ויהפוך את נוף החיים שלנו “לסובלני, מורכב ומוסרי יותר”.

אבן היסוד למארג לא תהיה עוד שכונה הומוגנית אלא “תא עירוני” הטרוגני. מדינה־מארג תהיה מדינה של תאים “המקיימים ביניהם יחסי גומלין חברתיים, פיסיים וכלכליים”. התא העירוני, כותבים חברי צוות המחקר ‏(האדריכלים והמתכננים רוני בר, מיכאל יעקובסון, הילה לוטן, מירב בטט וג’סיקה פיין, החתומים על הספר בנוסף לחתוקה‏), הוא “יחידה חברתית־מרחבית” המאופיינת בקישוריות, גמישות, התאמה מרחבית למגוון של שימושים וקבוצות באוכלוסייה”.

הצוות רואה במארג “סל של כלים וכיווני מחשבה”, שאין לו סגנון משלו ואין קנה מידה אחד, אלא הוא “בו־בזמן מקום, רשת וטריטוריה... מרחב פעולה המחייב חשיבה אסטרטגית רב־ממדית, פיסית, חברתית, נושאית, ומבקש לקדם בה־בעת ערכים אוניברסליים ואת הייחודיות של המקום”. ואם כל זה נשמע כמניפסט אוטופי יותר מאשר כתוכנית פעולה, הרי החוקרים מדגישים כי זהו מתווה מעשי שניתן למימוש הן בשכונות קיימות והן בבנייה חדשה, והם מניחים בפני המתכנן מעין “קיט” למחשבה הכולל הסברים, דוגמאות ומקרי־מבחן להצלחת הדגם גם בישראל.

בדגם המארג טמונה ביקורת על דגמי התכנון הקיימים בישראל לדורותיה ועל הרפורמות החדשות בתכנון שעוד יחמירו את המצב, ויש בו גם הסתייגות מתנועות העירוניוּת החדשה, המנסות לחזור לעבר עירוני שאינו ניתן עוד לשחזור, וחסר בהן היבט חברתי. האם אכן “תפיסה מארגית של המרחב העירוני תהפוך מדינה־שכונה למערך של תא־מארג־עיר־מדינה”? האם דגם המארג לסביבות מגורים יפריך את האמירה השנונה של האדריכל הצרפתי ז’אן נובל, שלפיה לתכנן עיר זה כמו לכתוב ספרייה? האם הפזמון החוזר של “אם סי מנצור יהפוך להיסטוריה”? נראה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו