אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

"כרגע יש פער בין הבניין החדש לבין מה שאנחנו מכנים הבניין המרכזי”, אמרה סוזן לנדאו, האוצרת והמנכ”לית החדשה של מוזיאון תל אביב לאמנות, בראיון ראשון ב”הארץ” בשבוע שעבר, והצהירה על רצונה “לרענן” את הבניין המרכזי. זוהי הצהרה מעוררת תקווה. לאור תהליך דחיקתו של הבניין הזה להגדרה המילונית “ישן”, יש לכל הדעות מקום לריענון. ריענון זהיר. כזה שלא יפגע בבשר החי כמו שקורה במבני ציבור מתרעננים רבים - ומוזיאון ישראל בירושלים, שלנדאו כיהנה בו כאוצרת ראשית, הוא אחד הבולטים שבהם. ריענון שגם אחריו הבניין המרכזי ימשיך להיות מרכזי ולא רק “מה שאנחנו מכנים הבניין המרכזי”.

יש לצפות ולקוות שכחלק מרשימת משימות הריענון שלנדאו הזכירה בראיון - רחבת המוזיאון וגן הפסלים, שכל אחד מהם משווע לטיפול שורש - יוסר סוף סוף הגגון המשופע בחזית הראשית של הבניין המרכזי. הגגון הוקם במסגרת מקצה הרחבה של בניין המוזיאון המקורי בתחילת שנות ה–90 ומאז הוא דבוק לו למצח כאות קלון. הגגון לא היה הצלחה אדריכלית גדולה מיומו הראשון וזכה לכינויי גנאי מכל עבר. “קולט שמש” הוא אחד הכינויים המנומסים יותר. ג’אנק הוא כינוי מדויק יותר. העובדה שנותר על תלו עד היום, גם אחרי הקמת הבניין החדש המגונדר והנוצץ, הוא תעודת עניות למוזיאון, אבל גם עדות למילכוד שאליו נקלע.

לכאורה הגגון הוא גידול קוסמטי קטן שניתן להסרה בפרוצדורה רפואית פשוטה. למעשה, סילוקו הוא משימה כירורגית מסובכת, מילכוד של ממש. מצד אחד, אי אפשר סתם להעלים אותו בבעיטה קלה, כי הוא הגג של שטחי תצוגה תת־קרקעיים שלא יעלה על הדעת כיום להורסם - גם אם במחשבה לטווח ארוך חבל שהוקמו מכלתחילה תוך פגיעה בבניין המקורי. מצד אחר, האפשרות היחידה המוצעת כיום להיפטר מהגגון כרוכה בתוספת בנייה משמעותית באונה השמאלית הקדמית של הבניין המרכזי, כפי שהסביר השבוע האדריכל דן איתן, שהיה שותף לתכנון המקורי ומעורב בתכנון במוזיאון עד היום, “ואז לא יהיה צורך בשום גגון”, כדבריו.

תוכנית ההרחבה קיימת זה מכבר ורק מחכה לשעת כושר או לתקציב, הסביר איתן, והוסיף כי התוספת גלומה בדי־אן־איי של המבנה המרכזי. הנה עוד מלכוד. מצד אחד, ייתכן שיש צורך חיוני בהרחבה שתגדיל את שטח המבואה והחנות וגם תנכיח את הבניין המרכזי ביחס לאגף החדש. מצד אחר, רק המחשבה על תוספת בנייה בפרצופו של הבניין היפה הזה מעוררת צמרמורת. חיקוי של המקור לא בא בחשבון, ואדריכלות “מקורית” היא בישראל שם אחר לכישלון מראש. עובדה שהאדריכלות לא הצליחה להתמודד אפילו עם גגון קטנטן. אם חושבים על זה, גם הפירמידה בלובר, יצירת מופת של אוויר ושקיפות, היא למעשה גגון. כך שאפשר אחרת. או בעצם עובדה שאי אפשר.

הגגון בחזית מוזיאון ת"א. תיקון מסובךצילום: מוטי מילרוד
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ