שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מלון "אסטור" יסתיר את הנוף

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

עוד ב–1962, השנה שבה הושלמה בנייתו של מלון “אסטור” בפינת הרחובות פרישמן והירקון בתל אביב, גונתה תנופת הבנייה המאסיבית על קו הים של תל אביב. אסטור בן שש הקומות התוסף לשורת מלונות שנבנו בתקופה ההיא ברצועת החוף, וביניהם המלונות שרתון, סמואל, דבורה, הילטון, הרחבה של מלון “דן”, וכן שיפוץ והקמה של בתי מלון עממיים ברמה נמוכה יותר.

במאמר שפורסם במרץ של אותה שנה ב”מעריב”, טען צבי אלגת כי אף על פי שעוברי האורח עשויים להתפעל מקצב הבנייה ה”אמריקני”, האדריכלים “חשים מחנק בגרונם כל אימת שהם מזדמנים לרחוב זה, ורואים ברחוב הצר הזה שלאורך שפת היום דוגמא קלאסית לחוסר לתכנון לפגיעה, בשל כך, בתושבי העיר”.

מלון "אסטור". יכיל 161 חדריםצילום: יעל אנגלהרט

חלפו 50 שנים, ושורת המלונות לצד חופיה של תל אביב נהפכה לחלק אינטגרלי מקו הרקיע של העיר. הביקורת, לעומת זאת, נותרה בעינה. זוהי חומת בטון שחוסמת את המבט לים, מקשה על אוורור העיר, ומפקיעה חלקים מהחוף לטובת מתקני המלון.
הדיון על גורל רצועת החוף עולה פעם נוספת, לאור ההרחבה הצפויה של מלון אסטור, שבינתיים התוסף לרשת המלונות פרימה, במסגרתה יהרס המבנה ובמקומו יבנה מחדש בגובה 22 קומות. לפי עיריית תל אביב, בימים אלו נמצאת התוכנית, שהמתווה הכללי שלה אושר כבר ב–2009, בשלבי אישור פיתוח ועיצוב אדריכלי בוועדה המקומית.

מבנה בית המלון המקורי תוכנן על ידי האדריכל ארוין סדן, ומלכתחילה נועד לשרת קהל יעד מהמעמד הבינוני ואנשי עסקים. בשל כך, תכנונו היה בעיקר פונקציונלי - הן מבחינת ניצול השטח והן מבחינת התאמתו לאורחים העתידיים. סדן, בוגר הטכניון, תיכנן בעיקר בתי משרדים, ובהם בית ידיעות אחרונות בדרך בגין, משרדי חברת “פקר פלדה” בסמוך לתחנה מרכזית בתל אביב, את הספרייה המרכזית בבאר שבע, וקופות חולים ברחבי הארץ. לדבריו, אין לו סנטימנטים מיוחדים בנוגע להריסתו של מלון אסטור: “הזמן עושה את שלו, כבר היו כמה בניינים שלי שנהרסו”.

העיצוב של אסטור, בהתאם, הוא נקי ונטול מחוות מיותרות - הכניסה המוגבהת מרחוב הירקון מקורה בגגון אופקי, שמעליו נמשכת רשת חלונות חדרי השירות. לבד מקומת הקרקע, שאר קומותיו זהות זו לזו, ובהן מסודרים 67 חדרים זהים בגודלים, חלקם פונים לרחוב פרישמן והשאר, בעלי מרפסות, אל הים.

“זה לא נועד להיות מלון פאר, בסטנדרט של הילטון”, מספר כיום סדן על כוונות היזמים, חיים לוסקי ורות לוין, שכבר החזיקה בבעלות מלון אחר בנתניה. המלון הוגדר כמלון עסקים ונופש, ואף על פי שלא נמנה עם השורה הראשונה של המלונות של התקופה הוא היה החדיש ביותר בעיר.

בשנות ה–60 חלה תפנית בענף התיירות בתל אביב, כאשר תיירים רבים נהרו אל חופיה הזהובים ורחובותיה ההומים של העיר הצומחת. כבר בסוף שנות ה–50 נקטה העירייה במדיניות המעודדת את התיירות בעיר, ויזמה סלילת כבישים חדשים, בניית מדרכות והצבת רשת רמזורים. בנוסף לכך, הטיילת עברה שיפוץ ולצדה נקבעו מגרשי חניה, שוברי גלים הוקמו וכן מרחצאות חדישות וסוכות מצילים נוספות. אל המלונות המפוארים, דוגמת “דן” ו”הילטון” הגיעו כל המי ומי שהתארחו בעיר, ואלו גדשו את בתי הקפה ומועדוני הלילה החדשים שקמו באזור.

מקימיו של “אסטור” אמנם הציבו בפניהם מטרות צנועות למדי, אך בית המלון נהנה במהלך מרבית שנותיו מתפוסה גבוהה ורמת שירות יציבה. המבנה, שהוקם על ידי חברת רסקו, נמכר כעבור עשור לאיש העסקים הנרי מוסקוביץ, ומאז נקרא “פרימה אסטור”, או “פרימה תל אביב” - חוליה ראשונה ברשת “מלונות פרימה”. למעט שיפוצים שנערכו מדי עת כדי לשמור על רמת המלון, לא עבר המבנה שינויים מהותיים במשך השנים ואותם חדרים שירתו נאמנה את האורחים המתחלפים.

לפני מספר שנים מותג המלון כמבנה באוהאוס המקדש את היצירה התרבותית של תל אביב, נפתחה בו גלריה לתערוכות מתחלפות וקומותיו הוקדשו ליוצרים שפעלו בעיר, דוגמת נחום גוטמן, ביאליק וחנה רובינא.

רחוב הירקון עצמו נהפך, בעיקר הודות לתנופת השימור העירונית שחילצה אותו מהזנחה רבת שנים, לאחד הרחובות היקרים בישראל. התוואי המשונה של הרחוב - בתי דירות נמוכים במזרח ומגדלים על קו הים, נובע מכך שחלקו המזרחי מוגדר כחלק מ”העיר הלבנה” ותוכנית השימור של תל אביב. חלקו המערבי, לעומת זאת, אינו כלול בתוכנית בשל הזיקה לקו החוף, דבר שמאפשר ליזמים להציע תוכניות שמאפשרות בנייה לגובה.

מאז שוך האינתיפאדה השנייה חלה עלייה מתמדת בכמות התיירים שמגיעים לעיר, ואנשי עסקים שמגיעים לכנסים והרצאות. דבר זה מוביל למחסור בחדרי אירוח, ולפיכך עיריית תל אביב מעודדת את חיזוק מערך המלונאות בעיר. מרבית המלונות בשטחה, בעיקר מלונות היוקרה, פרוסים בקרבת הים, וחלקם בני יותר מ–20 שנים, מיושנים ולא תואמים את ציפיותיהם של האורחים והתקנים המשתנים של משרד התיירות.

ברשת “פרימה” הסבירו כי הצורך בהקמת המלון החדש נובע בראש ובראשונה ברצון להגדיל את מספר החדרים - הבניין החדש, שיתוכנן על ידי משרדה של האדריכלית לאה רובננקו, יכיל 161 חדרים, כמעט פי שלושה מהמספר שמציע המלון כיום. בנוסף, כדי להמשיך ולהחזיק בתקן של ארבעה כוכבים יציע המלון החדש פונקציות נוספות כמו בריכת שחייה וספא, חניה תת קרקעית וכן חדרים מרווחים יותר, בינהם מספר סוויטות.
מן הצד שסמוך לרחוב פרישמן יקוזזו מספר מטרים מקו הבניין לטובת פיתוח הרחוב, ובכלל זה סלילת כבישי אופניים ונטיעת עצים.

המבנה החדש, אם כן, יהיה צר וגבוה. לפי הדמיות ראשוניות עיצובו של הבניין רחוק מרוח המבנה הנקי והמודרניסטי המקורי, וצורתו כמעין מפרש מזכוכית. עם זאת, עיריית תל אביב מדגישה כי מאחר ועיצוב הבניין נמצא עדיין בדיונים מוקדם לדבר על ערכיו האסתטיים. לצד המלון עתיד לקום בית המלון “יובל”, שיתנשא לגובה אסטרונומי של 30 קומות.

אין עוררין על חשיבותה של התיירות לכלכלה העירונית, אך כפי שכבר נדון הנושא בעשורים האחרונים, הפיתוח האינטנסיבי, מלבד פגיעתו בסביבה, מעלה את מחירי הדירות באזור - דבר שמרחיק את הים עוד יותר מהתושבים. לפי הגדרת העירייה, המגדל החדש שייבנה יהיה “ירוק”, מהלך מיתוגי שנועד למשוך קהל יעד בעל מודעות סביבתית גבוהה. השימוש בלקסיקון האקולוגי לא מפורט דיו ועל כן עמום־משהו, בפרט במקרה זה - של בניין שהתאמתו לסביבה שנויה במחלוקת.

הדמיה של בית המלון העתידיצילום: הדמיה: פרימה

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ