בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה הבהילה תל אביב את האדריכל ההולנדי

הוא נחרד למראה “המפלצות” שהוא רואה בעד החלון במלון התל־אביבי, וחושב שאדריכלות צריכה להיות ידידותית לאנשים. ראיון עם האדריכל ההולנדי הרמן הרצברגר שביקר בישראל

11תגובות

ביום רביעי שעבר הרצה האדריכל טום מיין בפקולטה לתכנון ערים בטכניון שבחיפה. האדריכל הכריזמטי פילס את דרכו דרך קהל צפוף של סטודנטים נרגשים, שגדשו את האולם עד חנק. במשך שעתיים היפנט מיין, לבוש בחליפה שחורה טיפוסית, את הקהל הדחוס בקצב מסחרר של העברת שקופיות.

למחרת, בהקשר שונה בתכלית, עלה האדריכל ההולנדי הרמן הרצברגר להרצות בפני באי כנס ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים, שהתקיים באולם נאה בדרום תל אביב. הארגון, שמייצג יותר מ-1,500 משרדים, פועל לקידום נושאים כלכליים בענף הבנייה. “מאיפה הוא?” לחש אחד בקהל לחברו, “גרמניה? אמריקה?”, וחברו השיב, “לא יודע, אבל הוא מעכב את שעת הקוקטיילים”.

ניר כפרי

הרצברגר, בן 80, זכה השנה במדליית הזהב של המכון המלכותי של האדריכלים הבריטים (RIBA). זוהי לא הפעם הראשונה שהוא בא לתל אביב, אולם כעת, מאז ביקורו האחרון לפני יותר מעשור, הנוף השתנה בתכלית. “כל הצורות האלה, הצורות המצחיקות הללו, הן שולטות בעיר הזאת”, התרשם כמה שעות לפני כן, בפגישה בלובי המלון שבו הוא מתאכסן, הצופה לעבר שורת המגדלים על תוואי נתיבי איילון.

“כשאני מסתכל מהחלון של החדר שלי, אני רואה כאן כל מיני מפלצות מסביב. זה לא שאני מקווה שהכל ייראה אותו דבר: אבל דברים צריכים להיות שונים בדרך נכונה. הרעיון שהאדריכלות יכולה לשנות את העולם הוא לגמרי פאסה, זה נגמר”, הוא ממשיך, “להיפך - בשלב זה, רק העולם יכול לשנות את הארכיטקטורה”.

הרצברגר, יליד אמסטרדם, נאבק למצוא את עמק השווה עוד מתחילת דרכו. האדריכל, שהשלים את לימודיו בשנת 1958 באוניברסיטת דלפט ‏(שם שימש כפרופסור לאחר מכן במשך קרוב ל–30 שנים‏), עמד בפני צומת דרכים כאשר התחיל את הקריירה שלו בשנות ה–60. ההשלכות של התנועה המודרניסטית שעיצבה את אירופה בעשורים הקודמים כבר עמדו למבחן. הבנייה המאסיבית למגורים, שהתעוררה בעקבות בעיית השיכון של מיליוני מהגרים מן הכפר לעיר, והתעצמה בעקבות ההרס של מלחמת העולם השנייה, היתה כר פורה לבחינת סוגי מגורים נגישים וזולים - אך לא הוכיחה את עצמה ברמה האורבנית. בפועל, שורות השיכונים הנוקשות לא זו בלבד שהתעלמו מזהותם של התושבים וטישטשו שכונות שלמות למראה אחיד, אלא גררו תוצאות ממשיות של פשיעה וחוסר ביטחון בערים.

וילאם דיפרם, הרמן ון-דורן והרמן הרצברגר

בתוך כך התחילו האדריכלים, תחילה בכינוסים של CIAM, הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית, ומאוחר יותר על ידי חברי Team X ‏(צוות 10‏), שהתגבשו בעקבות הקונגרסים השנתיים, לבחון גישות חדשות לתכנון עירוני. Team X היו פעילים עד שנות ה–80, ופעילות הקבוצה הובילה להיווצרותן של שתי תנועות שונות: החברים האנגלים בצוות ‏(אליסון ופיטר סמיתסון‏) פנו לכיוון הברוטליזם החדש, ואילו ההולנדים, בראשות האדריכל אלדו ואן אייק, פיתחו את התנועה הסטרוקטורליסטית.

הרצברגר נחשב לאחד האנשים שהשפיעו והניעו את התנועה הסטרוקטוריליסטית. האמונה בבסיס התנועה ההולנדית התבססה על כך שתפקידו של האדריכל כבר לא היה לספק פתרון כולל, אלא לספק מעין מסגרת מרחבית שתתמלא בסופו של דבר על ידי המשתמשים שלה.

“הרעיון של סטרוקטורליזם התחיל מהבלשנות, שם הכוונה היתה כי גם אנשים שדוברים את אותה שפה יכולים להשתמש בה בדרכים שונות, בהתאם לקבוצה שאליה הם משתייכים ולדרך האישית שלהם של בחירת מלים”, מסביר האדריכל. “האופן שבו אני סיגלתי את זה לאדריכלות הוא התפישה שלה כמעשה שמתקיים בשתי שכבות. אחת היא המסגרת של הדברים, שתמיד תקפה, ואילו השנייה היא האופן שבו ניתן לשפץ ולהתאים את התכנים של הבניין לצרכים המשתנים”.

המבנים הידועים ביותר שהרצברגר תיכנן בתקופה ההיא הם בית הספר מונטסורי בדלפט ובניין המינהלה של חברת הביטוח Centraal Beheer באפלדורן, שניהם נבנו בתחילת שנות ה-70. במבנה בדלפט הכיתות, יחידות בצורת האות L, יצרו את המתווה הכללי של בית הספר, ובאמצעות שימוש מושכל בצורה איפשרו פתיחה של חללים משותפים גדולים לצד חצרות אינטימיות.

בניין המינהלה, שתוכנן כדי להכיל 1,000 עובדים, הורכב מסדרה של תאים בגודל אחיד של 9 על 9 מטרים, שקובצו בחופשיות זה מעל ולצד זה. כל תא יכול להכיל מספר שימושים שונים - בין שאלו חדרי עבודה, פינות ישיבה, חדרי המתנה וכן הלאה. הגמישות שנוצרת כתוצאה מהשימוש במודול אחיד הובילה לסביבת עבודה אטרקטיבית, מוארת באור טבעי, שמאפשרת למשתמשים התאמה אישית. על אף הגמישות, בימים אלו, עם צמיחת הפירמה, ככל הנראה תעזוב חברת הביטוח את המבנה הייחודי.

וילאם דיפרם, הרמן ון-דורן והרמן הרצברגר

“תמיד האמנתי שיש לגשת לפרויקטים דרך בחינה מדוקדקת של בני אדם", אומר הרצברגר. "אני לא מעוניין להתעכב על ההבדלים בין קבוצות דתיות או אתניות, אלא אני מנסה לברר מה יש לכולנו במשותף. ומה שיש לכולנו במשותף, זה הרבה. אז אני צופה באנשים, כותב על אנשים, מקשיב לאנשים, חושב על אנשים ומנסה לראות מה הם עושים, ולהתאים את התכנון שלי אליהם”.

אף שכיום עוד אפשר לראות ניסיונות לבנייה ברוח הסטרוקטורליזם, לרוב זה נשאר בגדר אנקדוטה ולא השתרש כצורת בינוי ממשית שמאפיינת בניינים. הביטוי המזוכך ביותר של התנועה היה בשנות ה–60–70 וזו דעכה לאחר פריצת התנועה הפוסט מודרניסטית באדריכלות בשנות ה–80.

הרצברגר: “ברגע שכוחות השוק איפשרו את זה, צמח הפוסט־מודרניזם, ועמו הקרב שנמשך עד עכשיו - איך להתבדל. זהו בידול שלא נשען על צרכים בפועל, או מבוסס על חוקים מוסכמים של יופי. זה פשוט להיות שונה כדי להיות מישהו, כדי להיות ‘וינר’ - ולדעתי הדבר הזה מגיע כעת לקצו”.

על תל אביב שנפרשת בפניו מהחלון בקומה ה–20 הוא אומר: “טוב לראות שהמדינה והעיר הזאת באמת שומרות על הקשר עם העולם, אבל, כפי שאני רואה את זה, העולם מתקדם לקראת נקודת מפנה. ויש לי תחושה שאנחנו לא יכולים להמשיך לגדול, שמשהו חייב לקרות. אני עוד לא רואה את הנקודה הזאת פה”.

בשנים האחרונות מיקד הרצברגר את מאמציו במבני בתי ספר ואוניברסיטאות. “אני חושב שהאדריכלים ברחבי העולם לא עשו דבר כדי לעקוב אחרי ההתפתחויות החדשות שנעשו בחינוך”. הוא אומר. בית הספר של היום, לדעתו, הוא חלל נטול כיתות ונטול מסדרונות, “זה כמו נוף שאנשים עובדים בו”. מבנה בית ספר יסודי ברומנינה שבאיטליה מיישם באופן ישיר את עקרונות הסטרוקטורליזם. הוא מורכב מיחידות זהות בצורת האות “ח”, שניצבות במרכזו של מגרש ריק. “כשהם ירצו להרחיב את בית הספר ניתן להוסיף עוד מהיחידות הללו - יש מספיק מקום מסביב”.

הרצברגר עושה שימוש רב במדרגות, גורם שבו הוא רואה כיותר מסתם דרך  לנוע בבניין: “הרעיון של מדרגות נהפך לנושא מפתח בעבודותי - זה אחד האמצעים להחזיק אנשים יחד. רואים שלאנשים נוח על מדרגות, הם מתיישבים עליהן, ונפגשים שם. בנוסף, אני אף פעם לא מציב עמוד באמצע חלל אם אין מקום ישיבה לאנשים בבסיס שלו. אדריכלות צריכה להיות ידידותית לאנשים”.

בפקולטה למדעים שתיכנן המשרד באוניברסיטת אוטרכט, שבנייתה הושלמה אשתקד, אין כמעט מסדרונות, ומרבית החללים פונים זה לעבר זה. “כל האנשים עובדים בחלל הציבורי. ברגע שזה פתור מבחינה אקוסטית, כך שאנשים לא מפריעים אחד לשני, זה עובד נהדר - אנשים אוהבים לעבוד זה לצד זה”. השימוש בחלל משותף ופתוח מאפשר, לפי הרצברגר, עוד דבר שלא מובא בחשבון - והוא תחושת המרחב. “מקום יכול להיות קטן ויכול להיות גדול, ומרחב הוא תמיד מעבר לזה. זאת הכמיהה האנושית לחפש תמיד מה הלאה.

“יש לי תחושה ברורה שמקורה של ארכיטקטורה הוא בעצם הרעיון של להפגיש אנשים יחד. כלומר, בעבר, הבית שלך נבנה על ידי עצמך, או על ידי החברים שלך. הארכיטקטורה הראשונית תמיד היתה מרוכזת במקדשים, במסגדים, בכנסיות, איצטדיונים - כל מקום שמתאספים בו אנשים. רק אנשים עשירים מאוד ששלטו בחברה השקיעו מאמצים ביצירת ארמונות גדולים לעצמם - וכיום, גם אלו נהפכו לסוג של מרחבים ציבוריים, כמו מוזיאונים. הדומיננטיות של האדריכלות טמונה בקהילתיות, ואני תמיד עסוק בלמצוא פתרונות איך ניתן לתקשר זה עם זה”.

אף שלדעתו האדריכלות של העידן הנוכחי מתעסקת במראה החיצוני, הסטרוקטורליזם לא מת. מה שמחזיר אותו לדיון העכשווי זה דווקא השימוש במחשב, דבר שהרצברגר, באופן אישי, משתדל להימנע ממנו. “המחשב עצמו עובד בצורה מבנית - אז כיום רואים הרבה בניינים שנראים כאילו הם עשויים מפיקסלים. אני קורא להם ‘בנייני לגו’. אבל זה לא באמת אותו דבר כמו סטרוקטורליזם. המלה Structure פירושה לכידות, משהו שקשור יחד בצורה הדוקה. הסטרוקטורליזם זה הרקע הסוציולוגי של איך ניתן לייצר את הקשר הזה.

“היום טיילתי במה שנקרא 'העיר הלבנה' - הבניינים התל־אביביים שמבוססים על התוכנית של פטריק גדס. אפשר לראות שבמקור גדס התכוון להציב מעין וילות עירוניות, ללא גדרות, בתוך גן אחד. זה היה רעיון רומנטי, שאנשים יישבו תחת חופתם והמרחב הזה ישמש את הציבור. אבל כיום האנשים הקריבו את הגן לטובת החניות. זה לא דבר טוב, אבל זה מעניין, משום שזה אפשרי. וזה באמת סוג בניין שמאפשר גמישות - אפשר להקים שם אפילו בית ספר או גן משחקים. גם המרפסות הן סגורות כולן. אז לה קורבוזיה היה אומר - אתם צריכים מכוניות, אתם צריכים מרפסות. אבל זה היה בזמן שהאמנו שאדריכלות יכולה לשנות את העולם”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו