בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחזירים את השגריר הבריטי - לבניין המחודש

אחרי שנה וחצי של המתנה ונדודים, חזרו אנשי השגרירות למעונם המשופץ בת"א. כעת, מתפנים האדריכלים ואנשי המקום להסביר מה מייחד את המבנה המחודש ומה גרם לפקידים בעירייה להרים גבה

20תגובות

ביום סגריר ואפרפר מתנופף דגל בריטניה בגאון מעל בניין השגרירות המחודש ברחוב הירקון בתל אביב. כדי לזכות בסיור מבפנים, נדרשו תיאומים שארכו שלושה חודשים וכללו שני ביטולים, מלחמה אחת, ולפחות חמישה שערים ממודרים. אבל אי אפשר להאשים את הבריטים: הדיפלומטים עצמם נאלצו להמתין במשך 20 חודשי שיפוצים עד החזרה המיוחלת למשכנם המקורי, סמוך לשגרירויות ארצות הברית, צרפת, סין, שווייץ והודו.

בתחילת אוקטובר נפתחו שערי הבניין לעובדיו, הטלפונים חוברו לקווי התקשורת ונורות החיווי של הציוד הממוחשב הוארו. “זה היה סוף שבוע מטורף של העברה”, מספר רוב דיקסון, סגן השגריר הבריטי. “זו היתה עבודה קשה, אבל היא הלכה בצורה חלקה מאוד”.

גם אם בריטניה מביעה דאגה מול המדיניות הפוליטית הנוכחית של ישראל, לא סביר להניח שנציגיה יעזבו בשקיקה את מעונם המחודש. השיפוצים שארכו קרוב לשנתיים לא התארכו לשווא: “אלו השיפוצים הרציניים הראשונים מאז 1967, וממש הזדקקנו לזה. היה פה מאוד צפוף”, אומר הארווי בויר, שהיה ממונה על ניהול הפרויקט מטעם השגרירות, ובכלל זה על התיאום בין הגורמים השונים.

על השיפוצים הפנימיים והחיצוניים מונה משרד פלג אדריכלים הישראלי שעבד בשיתוף פעולה עם משרד HOK הבריטי. ביצוע הפרויקט הצריך תיאומים בין מספר צוותים - קבלנים ומבצעים בריטיים וישראלים, חברות חיצוניות וקבלנים של משרד החוץ. בנוסף, מינתה השגרירות ועדה מיוחדת מטעמה שריכזה את הצרכים והבקשות של העובדים, וקיימה פגישות על בסיס קבוע בנוגע לכל החלטה תכנונית שהתקבלה.

מוטי מילרוד

הצורך המיידי של עובדי השגרירות, שהיו חנוקים במשרדים מיושנים ובמסדרונות צפופים, היה בסביבת עבודה שתהלום את הצרכים של המאה ה–21. במקביל, היה צורך לאסוף מחדש את המחלקות השונות של השגרירות שהיו פזורות בעיר מפאת חוסר מקום. לכל זה התווסף הצורך האקוטי בחיזוקים הנדסיים של הבניין, מה שהצריך את פינוי העובדים ממנו במשך כל תקופת השיפוצים.

בחודשים הללו מוקמה השגרירות בשתי קומות נפרדות ב”בית מגדלור” ברחוב בן יהודה, בניין המשרדים שהוקם על חורבות קולנוע מגדלור האיקוני. “לא בחרנו במיקום בגלל העיצוב של הבניין”, רומז בויר בעדינות. “רצינו מקום קרוב לכאן, כי הצוות עדיין היה צריך להגיע הנה ולעשות דברים שונים בעת השיפוץ. המחלקה הקונסולרית שלנו, מחלקת הוויזות, כבר שהתה שם כמעט 20 שנה, ובדיוק התפנתה אז קומה. אם להיות כן, זה היה זול יותר וקרוב יותר”. אלי ברוסטובסקי, שותף במשרד פלג, מסכם: “זה בניין נוראי”.

הגנה מפני השמש

השגרירות, שהוקמה עם קום המדינה, נשארה כל השנים באותו מקום, בחלקו הצפוני של רחוב הירקון, בהצטלבות עם רחוב ארלוזרוב. המבנה המקורי היה צר וישב על חלק מהמגרש, אך עם צמיחת הפעילות הדיפלומטית בשנות ה–60 המאוחרות נדרשה הרחבה למבנה. ב–1967 נבנה אגף חדש על ידי חברת בנית, בסגנון האדריכלות הבינלאומית, שנצמד לתשתית הקיימת ויצר את החזית המערבית המזוהה עם הבניין.

“כשהם עשו את ההרחבה הם שינו את החזית, הפכו אותה לנקייה מאוד”, אומר ברוסטובסקי. “זוהי חזית מאוד טיפוסית לתל אביב של שנות ה–60, ולמעשה זה היה אחד מהמבנים הראשונים בתל אביב שהיו מוגנים מפני השמש המערבית”. בחזית זו נקבעה מערכת הצללה חיצונית ‏(בריסוליי‏) בצורת רשת גלים אופקיים שסוככה על החזיתות.

בשיפוץ הנוכחי חודשה החזית המערבית ותוכננו צלונים אנכיים. “זה תוכנן כדי לשרת שתי מטרות: האחת, כדי לאפשר חדירות אור, והשנייה,כדי להעניק הגנה מפני שמש וחום חזקים באמת”, מסביר בויר.

זגוגיות החלונות המחוסמים, העשויות מזכוכית ברוחב של למעלה משני סנטימטרים, נוטות להתלהט במפגש עם קרני שמש ישירות, כמו אלו הנוצרות בחציו השני של היום ממערב לבניין. “יש ארבעה טיפוסים של רפפות, שמסובבות בהתאמה לזווית השמש”, מסבירה גילי ברכה מפלג אדריכלים. “החזית לא אחידה - לפעמים חסר חלון, לפעמים הם לא אחד מאחורי השני - והמערכת מטשטשת את זה”.

האתגר הגדול ביותר מבחינת המתכננים היה הצורך ביצירת חללים שיהיו ממודרים ומוגנים מבחינה ביטחונית, ובו בזמן ליצור סביבת עבודה גמישה שמתאימה את עצמה לצרכים המשתנים. אופי העבודה בשגרירות נע בין חירום לשגרה, ונוצר צורך להסב במהירות חדר ישיבות לטובת פינות עבודה נוספות בעת משבר, לקיים בו ימי עיון, או להקצות חלק ממנו לקיום שיחות וידיאו קבוצתיות עם לונדון.

“ניסינו לעשות את רוב השגרירות פתוחה ונגישה. בעבר היתה לנו דלת מאובטחת בכניסה לכל קומה”, אומר דיקסון. באופן מסורתי בשגרירויות יש הפרדה בין הצוות המקומי והצוות של המדינה המתארחת. “אנחנו באמת רצינו לברוח מזה. הצוות הפוליטי שלנו וצוות התקשורת יושבים זה לצד זה - אי אפשר שיעבדו אחד בלי השני. זה נהדר שהם יכולים לחלוק את אותו חלל, וזה עובד”.

“זה היה באמת גורם מפתח בעיצוב - שיהיו לנו חללים פתוחים”, אומר בויר. “הבניין שקט, וזה נותן סוג של מרחב עבודה גמיש. יש שולחנות לאנשים שבאים והולכים, שמשתמשים בתחנת העבודה שלהם ויוצאים לטייל ברחבי הארץ, או לפגוש חברות. זה נותן לנו את האפשרות לגדול ולכווץ את השגרירות בדרכים שונות”.

ג'ף ניומן, באדיבות שגרירות בריטניה

בעוד שלפני השיפוצים הבניין היה מורכב ממשרדים יחידים בצד מסדרונות, החיבור בין החללים השונים היה חיוני בשביל הבריטים לא רק כדי לחזק את שיתוף הפעולה בין המחלקות השונות, אלא גם כדי ליצור חלל עבודה משותף ומואר.

“זה באמת הבדל גדול בין שגרירויות ישראל והשגרירות הבריטית. המשרד שלנו עיצב 30 שגרירויות ישראליות בשנים האחרונות, וזה משהו שאף פעם לא מאושר על ידי משרד החוץ בישראל, העבודה באופּן־ספייס. אני לא מדבר על פקידים בכירים, אבל כולם אומרים שבשום אופן זה לא אפשרי - לכל אחד יש חדר משלו”, מספר ברוסטובסקי.
לדעתו, החלק המעניין ביותר של השגרירות הוא לשכת השגריר - חדר צנוע שיושב בתוך קופסה שקופה לצד מחלקת התקשורת. “לעומת הלשכות המפוארות של השגרירים הישראלים, הגודל והפתיחות של החדר הזה לא ייאמנו”.

כיוון שהחלונות האטומים דרך קבע לא מאפשרים מעבר אוויר, כל הבניין מצויד במערכות הזרמת אוויר חדשניות. נוסף לאלו, מערכות התאורה כוללות חיישנים רגישים לתנועה ולתאורה חיצונית, כך שהחדרים מוארים לפי הצורך. “לזכותם ייאמר - הם לא חסכו בדברים האלה”, אומר ברוסטובסקי. “בכל מה שמשפיע על יעילות הבניין, למשל אנרגיה, הם שמו את המערכות הכי יקרות שיש והכי נכונות לבניין. הם הרבה יותר מתקדמים מאתנו בתחום הזה”.

מבחינת העמידה בתקנים השונים - בטיחות, כיבוי אש, הנדסה, אקולוגיה וכדומה - השגרירות היתה מחויבת להשוות בין אלו הישראלים והבריטיים, ולתכנן לפי התקן הגבוה יותר. “לרוב, הסטנדרטים הבריטים גבוהים מעט יותר מאלו הישראלים”, אומר ברוסטובסקי, שתולה זאת בתקינה הישראלית שמבוססת על תערובת של סנדרטים אירופאים ואמריקאיים. עם זאת, משרד החוץ הישראלי ודאי לא היה בוחר, משיקולים ביטחוניים, למקם שגרירות במיקום כל כך מרכזי הניצב בסמוך לכבישים ראשיים.

“כמו שיש חיזוקים בבניינים נגד רעידות אדמה, כך עשו בשיפוץ הנוכחי חיזוקים ביטחוניים בפני פיגועים וניסיונות חבלה”, מגלה ברוסטובסקי. “הבניין היה באמת עלוב מבחינה הנדסית. אפילו מתקן חבלה קטן היה יכול להעיף אותו”. נקודת החולשה העיקרית של הבניין היתה בתפר בין שני המבנים - הישן והתוספת המאוחרת - שבה נוצרו סדקים. כדי שהקומות יוכלו לעמוד בעומסים הוחדרו מספר רב של קורות שחיזקו את הרצפות.

זה מה יש

תכנון של שגרירויות מוכתב לרוב על ידי משרדי החוץ של המדינות המתארחות. המגרש של השגרירות הוא טריטוריה בריטית לכל דבר, ולצורך העניין הבנייה לא מחויבת בהיתר מהרשויות הארציות. אולם הבריטים שומרי החוק התעקשו לעבור את תהליך הרישוי המקומי, דבר שהתקבל בגבות מורמות בעיריית תל אביב, לדברי ברוסטובסקי, שלא מסתיר את התרשמותו מהאיפוק הבריטי. כיוון שהבניין לא היה ברשימת השימור של עיריית תל אביב לא בוצע לצורך השיפוץ הליך שימור מסודר הכולל תיק תיעוד, אולם ברמת המעטפת של הבניין לא נעשו כמעט שינויים, למעט תוספת נמוכה לשירות מחלקת האשרות.

החופש של האדריכלים בתכנון השגרירות לא היה רב. השימושים הוכתבו בדקדקנות על ידי המזמין, ואילו הפתרונות הטכניים והמערכתיים הם מטעם בריטניה. באופן מסורתי, האדריכלים המקומיים לא מעורים בתוכניות של האזורים הממודרים של השגרירות - אלו תוכננו על ידי אדריכלים בריטים מטעמה. “אין לנו תוכניות של זה, לא התעסקנו עם זה ולא עלינו לראות. היתה הפרדה מוחלטת - לנו אסור היה להגיע לשם וזה בסדר גמור, אני לא צריך לדעת מה קורה שם”, הוא אומר.

גם הסגנון העיצובי הוכתב מלמעלה - ובמקרה הזה מדובר בעיצוב שמרני ומאופק: הקירות לבנים, הרצפות אפורות, רפפות המתכת בצבע ברונזה. “בכל השגרירויות הבריטיות בעולם יש אותם פרטי גמר שיש כאן. בשגרירויות הישראליות מוכתבים שלושה גדלים, והשימושים מותאמים אליהם מראש. זו שפה שנותנת גמישות תכנונית, אבל אתה לא יכול להמציא את הגלגל. זה מה יש, זה המפרט הטכני לריהוט, למיגון, לחלונות”.

השגרירות רצופה בעבודות אמנות, ביניהן העתק של לוח זיכרון לדיפלומטים שעזרו ליהודים לחמוק מידי המשטר הנאצי, שנוצר על ידי הפסל הבריטי פיליפ ג’קסון. עבודה נוספת, של המעצבת הישראלית אוסי פרי־חדש, מציגה את דיוקן הוד מלכותה עשוי מפקקי מתכת של בקבוקי קולה וספרייט. “ביקשנו ממנה להציע משהו שיהיה ראוי לשגרירות בריטניה”, מסביר בויר. ברחבי השגרירות תלויות תמונות ישנות של מפגשי מנהיגים משתי המדינות, מפות עתיקות, וכמובן - עוד ועוד תמונות של המלכה. “זו השגרירות הבריטית, אתה לא יכול לברוח מזה”, מחייך דיקסון.

בעבור דיקסון, שנכנס לתפקידו בישראל לפני ארבעה חודשים, העיתוי לא יכל להיות טוב יותר: “אני חושב שהשגרירות היא באמת פרויקט איקוני גדול שמשקף את חשיבות היחסים בינינו. רצינו שגרירות שהיא טובה ובטוחה ומאובטחת בעבור הצוות שלה אבל גם ידידותית לסביבה - ויש לנו את זה. ככל שבניין יכול לשמח אנשים, אני חושב שהמקום הזה עושה אותנו מאושרים. ובנוסף, יש לנו פה שקיעות משגעות”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו