טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היכל מחודש בכפר סבא: כבוד לתרבות ולעבר

אמנון רכטר, שמשרדו הופקד על תכנון השיפוץ של היכל התרבות בכפר סבא, מסביר איך מחדשים בניין בלי להתבטל בפניו

תגובות

לפני כשנה וחצי זכה משרד רכטר בתחרות אדריכלים סגורה שנערכה לחידוש היכל התרבות של כפר סבא. בסיור במקום, עוד לפני הגשת ההצעות לתחרות, גילו המבקרים, להפתעתם הקלה, כי הוא שוקק חיים. לא רק שהאודיטוריום עצמו, אף שהספיק להתיישן במשך כמעט 40 השנים שחלפו מאז חניכתו, נהפך לסמל בעיר, אלא אפילו הספרייה הסתמית היתה מקור משיכה לקהל קוראים במגוון גילים ותחומי עניין. מעבר לאלו, המה המבנה פעילות בשאר השטחים, שבהם נבנו משרדים, יד לבנים, מזנון ומוזיאון זעיר לארכיאולוגיה, מקצתם תוכננו במקור, תוספות מאוחרות.

את המבנה המקורי, מפעל הנצחה לבני כפר סבא שנפלו במלחמות, תיכננו האדריכלים אריה אלחנני וניסן כנען ב 1976. צורתו כעין רפליקה של היכל התרבות התל-אביבי שנבנה 15 שנים לפני כן. גג האולם המצולע בולט מעל חזית כניסה אופקית ושקופה.

למרות התפקוד המוצלח לכאורה, המבנה כולו דרש שיפוץ: תקני הבטיחות, הנגישות וכיבוי האש השתנו, וכמוהם גם הרמה הנחוצה לתפעול אולם תיאטרון ואירוח הפקות של תיאטראות אחרים. בנוסף לאלו, לכפר סבא, המנסה לבסס לה מעמד כמרכז של מוסיקה קלאסית, נחוץ היה אולם שיתאים גם לקיים קונצרטים ותחרויות נגינה, דבר שהרמה האקוסטית של האולם הקיים לא איפשרה.

היכל התרבות הוא פרויקט הדגל של העיר, שתחגוג השנה 110 שנים. מטרת הפרויקט היא הנגשת התרבות לתושבים ויצירת מוקד של בילוי ולימוד. סמיכותו של היכל התרבות לבית ספיר, מבנה מאורך שבו ספרייה וחדרי עיון, ולקניון ערים, יוצרת מרכז שוקק. "בניגוד לערים אחרות שבהן אנחנו עובדים כיום, פה כבר קיים הגרעין ליצירה מקומית ¬ ואתו עבדנו", אומר אמנון רכטר.

משרדו של רכטר מעורב זה כבר בתכנון מבני תרבות, בהם התיאטרון הקאמרי ופרויקטים שנמצאים עתה בעבודה כמו מרכזי תרבות ביבנה, בעכו ובבנימינה וכן קונסרבטוריון ההולך ונבנה באילת. מבחינתו של רכטר זו גם שליחות בעלת משמעות משפחתית: את היכל התרבות בתל אביב תיכננו אביו וסבו, זאב ויעקב רכטר, יחד עם דב כרמי. טבעי איפוא שבכפר סבא הושם דגש רב על שמירה וכיבוד התוואי המקורי של המבנה.

התכנון אכן עמד בסימן שימור חלקי של הבניין, האהוד על ידי הציבור. דרישה זו של העירייה, המממנת את הפרויקט, אומצה בחום על ידי האדריכלים. אף שדובר בשימור של האלמנטים החיצוניים בלבד, שומרו חלקים נוספים מן המבנה המקורי, במה שנתפש בעיני האדריכלים כרצף של פעילויות כירורגיות. "הכבוד הגדול ביותר שאפשר לתת לבניין הוא בהבנה המעמיקה של הרוח שלו ופעולה על פיה, ולא בשמירת דברים בפורמלין והתבטלות בפני הבניין", אומר רכטר. זו אמנם גישה מבורכת, שמציעה שימור פרשני לבניין, אך בהעדר רעיון קוהרנטי לאופי החידושים שמציע השיפוץ, ייבחן לבסוף המבנה בפרטים הקטנים.

רפפות מסעירות

מה שהוביל את ההצעה ¬ ולפיכך גם את התכנון ¬ הוא פעולה פשוטה בבסיסה. המגבלה העיקרית בתפעול האולם היתה צורתו הארוכה ומגדל הבמה הנמוך (החלק שבו מאוחסנות תאורת הבמה והתפאורות). מאחר שהוסכם כי צורתו של המבנה תישאר ללא שינוי, האפשרות היחידה להרחבת האולם היתה, למעשה, לרדת למטה. במסגרת השיפוץ, חפירה אל תוך הקרקע תאפשר איפוא את ההרחבה והקמת יציע חדש ¬ מה שיעניק זוויות מבט נוחות יותר אל הבמה.

אתגר נוסף טמון בצורך לספק איכויות צפייה ושמע שמתאימות לשלל אירועים: כדי לצפות במחזה באיכות המיטבית על הקהל לשבת קרוב לבמה ולקבל סאונד ממוקד, ואילו באולם קונצרטים נדרש פיזור רב של גלי הקול ומרחק גדול יותר מן הנגנים. כך גם בנוגע לתאורה, לצבעוניות ולאופן הכניסה והיציאה. נבחנו דרכים שונות לאפשר את הדואליות הזאת, אך הן נפלו לבסוף משיקולי תקציב. עם זאת, האדריכלים מאמינים שהשינוי שיצרו, שלפיו חולקו 830 המושבים באולם לשלושה אגפים שונים, והתקרה הגבוהה, יאפשרו גמישות גדולה בהרבה מזו הקיימת.

התוצאה היא מעין פחיסה של האודיטוריום -¬ פעולה שרכטר מכנה את תוצאתה "ביצת קולומבוס". קיצור האולם מפנה למעשה את כל חלקו האחורי של הבניין, מה שמותיר מקום רב יותר לפונקציות השונות ולקשר ביניהן. "בסיטואציה של בניין קיים, קל מאוד להגיד שבמבנה רב-תחומי כזה כל דבר בשלו ולא ליצור את החיבור בין השימושים השונים", קובע רכטר.

הגישה התכנונית נובעת מצורתו של האולם, שהוא כעין גרעין היושב בתוך המבנה השקט. את הרושם הזה מבקשים האדריכלים להעצים דרך החדרת אור חיצוני לצד האולם וחיפוי חיצוני של רפפות עץ אופנתיות, שכמו ממשיך את התקרה המצולעת בדפנות. "הפרויקט בעצם מתרכז בהרבה ניואנסים, שזה גם מה שאני אוהב ¬ התייחסות לפרטים ושפה עדינה מאוד של תוספות וחיבורים", אומר רכטר. "יש פה התייחסות להיסטוריה של הארכיטקטורה של אולמות, והשימוש ברפפות עץ הוא מסעיר ויוצר קשר מיידי בין תוך האולם לחוץ שלו".

כמו לתקן שעון

למרות ההתמקדות באודיטוריום, התכנון נסוב סביב הבניין כולו. בקומה העליונה, בטווח שבין רפפות העץ לחלל החבוי תחת המושבים של היציע, ישכון המוזיאון הארכיאולוגי; את מיקומו מכנים האדריכלים "קטקומבה".

אתר נוסף שיזכה לחידוש מקיף הוא הספרייה. "הדרייב הכי גדול שלי לתכנן את כל האולם הזה היה מהיום שבו נכנסתי לספרייה", מגלה רוי גורדון, האדריכל האחראי על הפרויקט, שעליו עבדו גם דינה פינקלשטיין-וינברגר וגידי ליברמן ממשרד רכטר. גורדון מספר כי התרשם מהאופן שבו התושבים משתמשים במרכז וגם ממידת המעורבות ושיתוף הפעולה בין בעלי העניין השונים, כמו אוצרים, ספרנים ומורים.

לפני כמה חודשים, כשהחלו העבודות בשטח, התגלו בבניין אלמנטים מקוריים שחופו עם השנים, כמו תקרה הנדסית עם הטבעות בטון מעל המבואה, או המשך תקרת האודיטוריום בחלל שכיום התפנה לטובת הספרייה. העבודה במסגרת העדינה של המבנה הנוכחי לצד העומס של השימושים השונים היא "מלאכת מחשבת", אומר רכטר. "זה כמו לתקן שעון, או לעשות ניתוח מוח, ככה אני רואה את זה. כל הדברים השונים האלו צריכים לעבוד יחד, זה מאוד מסובך".

התכנון הנוכחי מהלך על החבל הדק בין פרויקט שיש לו משמעות אורבנית נרחבת לבין הסכנה של גחמות עיצוביות. גם פיתוח השטח המתוכנן ¬ שימוש באלמנטים הגיאומטריים של רצפת הכיכר הקיימת, שתוכננה בשנות ה 70, לטובת יצירת צל ופינות ישיבה מוארות בלילות ¬ מבטא זאת היטב. יש להצר על כך שהשימושים השונים בבניין נותרו נפרדים, במקום שדווקא בו ניתן היה ליצור ערבובים מעניינים השלובים זה בזה בצורה ממשית. ועם זאת, יש לברך את האיפוק המאפיין את השיפוץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות