בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישן חדש

להחזיר את ההוד להדר הכרמל

מאז שדרך כוכבו במחצית הראשונה של המאה הקודמת, מצבו של רחוב נורדאו החיפאי הולך ומידרדר. כיום אזרחים אכפתיים מנסים לשקם אותו ולהפוך אותו לסמל ההתחדשות של שכונת הדר, ובהמשך - של העיר כולה

63תגובות

רחוב נורדאו בשכונת הדר הכרמל בחיפה – או בגלגולו הקודר, מדרחוב נורדאו – היה עוד מימי המנדט הבריטי אינדיקטור למעמדה של השכונה. נורדאו, שהיה לאח השקט והיוקרתי יותר של רחוב הרצל המקביל לו מצפון, שיגשג כמרכז מסחרי ועסקי הפעיל ברוב שעות היממה. בילוי אמיתי, כך ידעו התושבים, עובר בהדר הכרמל; אם בזכות בתי הקפה ההומים – נורדאו, יורדן, שטרנהיים וריץ - או דווקא בשל האפשרות לשטוף את המבט בחלונות הראווה של משכית המיתולוגית, במבצעים של חברות הנסיעות ובמגוון חנויות התכשיטים והבדים. מבני ציבור כמו משרדי הממשלה, בית הספר הריאלי, הטכניון ובית הכנסת הגדול מיצבו את השכונה כמרכזה הממשי של העיר, והבטיחו את חיוניותה לשנים רבות.

כוכבו של נורדאו דרך בשנות ה-30 וה-40, אז הוקמו מרבית הבתים העוטפים אותו, ובכללם גם מועדון הקצינים הבריטי על פינת רחוב בלפור - אבל במהלך השנים הרחוב ידע עליות ומורדות רבות. החל מסוף שנות ה-80, שילוב של גורמים הוביל לדעיכתו המתמשכת. בראשם, המרוצה המתמדת של הבורגנות החיפאית במעלה רכס הכרמל, בחיפוש אחר יתרון הגובה והנוף. לכך נוספה פתיחתם של הקניונים הגדולים בשנות ה-90, ובעקבותיהם ריקון הרחובות המסחריים מקונים. גם ההחלטה לסגור את הרחוב לתנועת מכוניות ולהפכו למדרחוב הקשתה על הסוחרים והרחיקה ממנו את הקהל.

היתרון העסקי של השכונה, שעורכי דין קבעו בה את משרדם בשל קרבתה לבתי המשפט, חוסל סופית כאשר אלו רוכזו יחד עם מבני ציבור נוספים בקריית הממשלה המחוזית בעיר התחתית. כיום "רוב העסקים כאן סגורים", אומרת האדריכלית אלה שׂר, תושבת השכונה. "בשעות הערב נשים רבות מעדיפות שלא להסתובב פה. הבעיה של ביטחון אישי פה היא מאוד אקוטית", היא מוסיפה. העלייה הגדולה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90 הזניקה את מספר התושבים בשכונה, אך זו הניבה תועלת מועטה: ברגע ששיפרו את הכנסתם ויכלו להרשות זאת לעצמם - רבים מהם עזבו את השכונה. מאחור נותרו בעיקר התושבים שלא היתה להם אפשרות אחרת – ומצב הרחובות הלך והידרדר בעוד בתי עסק פשטו רגל, בתי ספר נסגרו או הוסבו לישיבות, ושני הגנים הציבוריים הגדולים – גן בנימין וגן הטכניון, מהראשונים מסוגם בארץ – התרוקנו ממבקרים והוזנחו.

אבישג שאר-ישוב

שכונת הדר הכרמל, שתוכננה במתווה תוכנית האב שיצר האדריכל ריכארד קאופמן במתכונת עיר גנים ב-1922, היא מהוותיקות בעיר. מרבית הבתים בשטחה נבנו בין שנות ה-20 לשנות ה-50, שלושה עשורים קריטיים מבחינה אדריכלית. הבתים של הדר הכרמל מייצגים את התפתחות הבנייה בארץ – דרך הבנייה הערבית, הסגנון הארץ־ישראלי המתרפק, האדריכלות האקלקטית והמצועצעת בעקבותיו, הסגנון הבינלאומי המזוכך ולבסוף המודרניזם המאוחר יותר של שנות ה-60. מאז שהוזנחה, מצב הבניינים בה מידרדר במהירות, בשל חוסר מודעות לערכי הסביבה, ובעיקר בשל המצב הסוציואקונומי של תושביה שהניעו בעיקר שיפוצי חירום ותוספות בנייה ארעיות. "זו איזושהי קפסולת זמן", אומר האדריכל צפריר פיינהולץ, דוקטורנט לאדריכלות בטכניון, "זו רקמה עירונית ברורה, וחבל שהיא תאבד".

עם זאת, למרכזי ערים יש דינמיקה משל עצמם: הוזלת מחירי הדירות באזור כתוצאה מהתרוקנותו, לצד פרויקטים שיזמה העירייה כדי לעודד צעירים להתיישב בשכונה, משכו אליה תושבים חדשים. פרויקטים כמו כפר הסטודנטים, קיבוץ המחנכים העירוני וקומונות של בוגרי תנועות הנוער יצרו תנועה שנתנה רוח גבית ליוזמות של תושבי המקום. בשנים האחרונות צומחות מן השטח התארגנויות חברתיות כמו קבוצת מ.ק.ס (מתכננים, קהילה סביבה), שבה פועלים אדריכלים ומתכננים תוך שיתוף התושבים למען התחדשותה העירונית (שתהיה לדעתם מנוף פיתוח לעיר כולה), ויוזמות תרבותיות כמו תיאטרון חי־פה וכתב העת "אלת המסטיק".

אבישג שאר-ישוב

זקוקים לתמריץ כלכלי

שׂר, החברה במ.ק.ס (כמו גם פיינהולץ) מנסה לקדם את השינוי דרך מרכז הייעוץ האדריכלי שהיא מפעילה במתנ"ס העירוני. המרכז, הפועל כמעין שלוחה של העירייה בתוך הקהילה, פועל כדי ליידע תושבים בנוגע לזכויות הבנייה שלהם, ולקבוע סטנדרטים לשיפוץ בניינים – בהעדר תוכנית שימור מסודרת. ב-2001 פורסם סקר שימור מקיף לשכונה שערכה האדריכלית סילבינה סוסנובסקי בהזמנת עיריית חיפה ובליווי היחידה לשימור מבנים בעירייה. אף שלדברי העירייה "המלצותיו מהוות קו מנחה בפעילות השימור", הרי שבפועל הסקר לא יושם. "אנחנו לא רואים שהמבנים או המתחמים שמצוינים כראויים לשימור זוכים להתייחסות", אומר פיינהולץ.

מרכז הייעוץ האדריכלי, שפועל בסיוע כפר הסטודנטים, מונה אמנם כוונות טובות – אך סובל ממכשלות ביצועיות. "הבעיה העיקרית של התושבים בשכונה הזאת, היא שזו שכונה חלשה מבחינה סוציואקונומית", טוענת שׂר. "מרביתם גרים בשכירות, ואילו בעלי הדירות זקוקים לאיזשהו תמריץ כלכלי, בדמות קרן שימור, לשיפוץ". שאר הפעולות ביוזמת הקבוצה מתנהלות בפרופיל נמוך ובתקצוב זעום; לפני כמה שנים יזמה הקבוצה שיפוץ של מנהרת הולכי רגל מוזנחת שהוסבה למעין גלריה עירונית זעירה, זאת לצד מפגשים שכונתיים ומסיבות רחוב.

אבישג שאר-ישוב

מאז אוגוסט האחרון פועלת בהדר הכרמל מנהלת לחידוש רחוב נורדאו בראשות ירון הדר, חבר הקבוצה. הדר, תושב ויליד השכונה (ששינה את שם משפחתו מתוך אהבה למקום), מזהה בנורדאו הזדמנות למיתוג מחודש של האזור. "התפישה היא שיש פה משאב לא מזוהה, לא מטופל" הוא אומר. ההשוואה לתל אביב, שהכירה בבתים שהשתייכו לסגנון הבינלאומי כנכס ומיתגה את מרכזה כמעצמת שימור, מתבקשת. "מבחינות רבות, חיפה אפילו מובילה בכמות ובאיכות של האדריכלות המודרנית. אלו דברים שמזוהים בתל אביב כנכסי מורשת ברמה לאומית, בשעה שבחיפה עוד לא הגענו אל ההכרה הזאת", לדבריו.

פיינהולץ חושב שלצד פעולות ההחייאה המקיפות, נכון להפנות את המשאבים לטובת שימור ממוקד של מבנה מפתח כמו שוק תלפיות, ש"יהיה טריגר להשתמרות של השוק העירוני שזלג ממנו החוצה, וגם יהיה יצירה של סוג של זהות אחרת לשכונה". הבניין המרהיב בלב השוק, שתוכנן על ידי משה גרסטל בסגנון הבינלאומי ב-1940, הוזנח גם הוא כמו מרבית השכונה משנות ה-90, ולאחרונה נחסמה הגישה למרכזו. בשבוע שעבר הוצגה בפני ראש העירייה תוכנית לשיקום השוק, שנועדה להפוך אותו למרכז קניות "אסתטי, חדיש ומודרני" תוך שיקום הרחובות והדוכנים הישנים. על פי התוכנית תמשיך הקומה התחתונה לשמש כשוק פירות וירקות, ואילו קומותיו העליונות יכילו חנויות טבע ואוכל ובית קפה.

אבישג שאר-ישוב

מהעירייה לא נמסר מועד לתחילת העבודות, שיכללו בשלב הראשון פעולות הצלה תחת חברת שיקמונה, למניעת סכנה מבנית והמשך הידרדרות המבנה. בד בבד יקדם אגף הנכסים של העירייה מכרז שמטרתו לקבל מיזמים פרטיים הצעות לשיקום המבנה.

תחייתם המיוחלת של רחוב נורדאו ושל הרחובות הסמוכים לו, טומנת בחובה גם סכנות. לדעתו של הדר, דווקא העובדה שההליכים צומחים מתוך השכונה – ולא מונחתים מלמעלה – כוללת פוטנציאל להתחדשות אמיתית ובת קיימא. "אחת הדאגות שלנו זה איך לא גורמים לאיזושהי אינפלציה לא מכוונת של ציפיות", הוא אומר. הוא מציין כי הצעירים שהגיעו לשכונה, שהיו ממניעי המחאה החברתית בקיץ 2011, מגלים מעורבות רבה באזור. "הם רוצים ללמוד מהן ההזדמנויות ומהם האיומים כתוצאה מתהליכי ההתחדשות, איך ניתן למנוע ג'נטריפיקציה – ואיך ניתן להטמיע בפרויקט החדש גם את האוכלוסיות האחרות".

יובל טבול


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו