בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישן חדש

פותחים את הים בחיפה

הים אותו ים, אבל קו החוף שלצדו מתמלא בניינים: תערוכה המוצגת בימים אלה בחיפה עוסקת ביחסים המורכבים שבין העיר לחופיה, ומזכירה שהדרך אל החיבור המיוחל בין 
השניים עדיין רצופה מכשולים גבוהים

29תגובות

גלים של שינוי מורגשים באוויר העיר התחתית בחיפה. כבר זמן מה מרכזת העירייה מאמצים בפיתוח האזור, כאשר גולת הכותרת של התהליך היא פרויקט חזית הים העירונית. הפרויקט, שמשווק לתושבי העיר תוך השוואה עיקשת לברצלונה, מבקש לפתוח את הים בפני תושבי חיפה ובאיה. "מסוף הנוסעים" שיקום בין ממגורות דגון לקמפוס הנמל עתיד לשלב פונקציות של תיירות, מסחר ופנאי. לצרכים המסחריים, שאותם משמש הנמל כיום, יימצאו מקומות חלופיים. גם דגון האיקוני צפוי לחדול מפריקת והטענת סחורות בשטח הנמל תוך חמש שנים.

הרצון לשקם את רצועת החוף החיפאית משול להערת שדים ממרבצם, שכן בעשורים האחרונים הלכו וגברו יוזמות הנדל"ן על קו החוף השברירי של העיר. התאוותנות הנדל”נית הולידה תפלצות בצורת מגדלי חוף הכרמל, למשל, שער בטון שייזכר לדיראון עולם כמפקיע הרשמי – לא רק של הגישה הפיסית אל רצועת הים, אלא גם של המבט אליו משכונות שלמות בעיר; עם זאת, הבנייה על שפת הים לא הפסיקה גם אחרי השלמת המגדלים הוורדרדים.

תערוכה שמוצגת בימים אלו במוזיאון העיר חיפה, "בדרך אל הים: אדריכלות בין הכרמל לחוף", מציעה מבט כולל על ההתפתחויות שעברו על לשון היבשה הקטנה. התערוכה פורשת בחלל המוזיאון שורה של מבנים איקוניים שקישטו את רצועת החוף – מימי העיר העתיקה ועד למגדל קריית הממשלה. זוהי אחת משתי התערוכות הפותחות של פרויקט אורבני שהושק במוזיאון לפני כחודשיים ויימשך גם במהלך השנה הנוכחית, ובמסגרתו יוצגו תערוכות וייערכו אירועים העוסקים בהתפתחות האורבנית של העיר.

אוצרות המוזיאון, עינבר דרור־לקס וזהר אפרון, מספרות כי אחת הסיבות לבחירת הנושא של חזית הים נובעת מהעניין הציבורי הגובר בעקבות התוכניות החדשות. לכך מתווסף הדיון הסוער על חישמול ושיקוע הרכבת, נושא שנמצא בלבו של מאבק תושבים, ואשר השלכותיו ארוכות הטווח על הסביבה נרחבות ביותר. האוצרות, שלא ניגשו אל החומרים מתחום התכנון העירוני או האדריכלות, מספרות כי התערוכה נבעה בין השאר מהרצון להנגיש את מערכת הסיבה והתוצאה של עולם מקבלי ההחלטות לקהל הרחב, שלא יודע לקרוא ולפרש שרטוטים, מסמכי מדיניות תכנוניים ותב"עות. "כשהתחלנו את המחקר לקראת התערוכה התחלנו להבין פתאום את המשמעות שיש לאדריכלות בעיצוב הזהות של העיר", אומרת אפרון. "אלו דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, אולם דרך הבחינה של קו החוף ניתן עוד יותר להדגיש את ההחלטות האלו והחשיבות שלהן".

המבנים, המוצגים בתערוכה לפי סדר גיאוגרפי, הם מדגם מייצג של המבנים הבולטים ביותר שנבנו בסמוך לחוף בכל התקופות. ביניהם, קזינו בת גלים והמכון לחקר הימים, בית החולים רמב"ם, הצריח של מסגד אל ג'רינה, מגדל קריית הממשלה ואחרים. אופן התצוגה שונה מזה של תערוכת אדריכלות מסורתית, וכמות התצלומים והטקסטים גוברת על זו של השרטוטים והמודלים. כתוצאה מכך כל מבנה מוצג באופן שונה משכנו.

הריחוק של האוצרות מן השיח האדריכלי תורם לכך שהתערוכה נמנעת מהאדרה אדריכלית, ושומרת לכל אורכה על ספקנות בריאה. לדבריהן, אף כי מבנים מסוימים כמו למשל ממגורות דגון, נתפשים בקונסנזוס האדריכלי כמבנים לתפארת, ומגדלי חוף הכרמל משולים לאסון, למעשה "שניהם חוסמים את חוף הים" מצביעה דרור־לקס. "אנחנו רצינו לבחון למה דווקא מבנה אחד נחשב איקון והשני ככשל תכנוני. אחת המסקנות היתה שהביקורת על מבנים חדשים גדולה יותר, מכיוון שיש הרבה יותר מודעות לבעייתיות שלהם".

הכל פוליטי

זה לצד זה, הרושם המתקבל משורת המבנים שמייצרים את קו המתאר החופי של חיפה הוא שכמעט כל אחד מהם, באופן כזה או אחר, מקיים קשר בעייתי עם סביבתו. רבים מהכשלונות של המבנים הישנים יותר נובעים דווקא מהנסיונות לחדשם, כמו מבנה קזינו בת גלים, ששימש גם כבית מלון ויועד בשנים האחרונות להיות מלון בוטיק - ובמקומו עומד כיום שלד בטון בדמות המבנה המקורי (ובכך לא תמו תלאותיו; המגרש נרכש לפני שנתיים על ידי גיל דנקנר). מבנה אחר הוא קומפלקס בית החולים רמב"ם, שתוספות הבנייה הרבות סביבו ובתוכו הסירו כל זכר מהתכנון המקורי שנועד להשתלב בסביבה ולאפשר מבטים חופשיים דרכו אל הים.

יעל אנגלהרט

"כל מבנה הוא סיפור של מערכת יחסים מאוד מורכבת", אומרת דרור־לקס. המבנה של ממגורות דגון למשל, כפי שמופיע בשרטוטים, מודלים מוקדמים וצילומים משנותיו הראשונות, נראה שונה בתכלית – כאשר נבנתה רק ממגורה אחת בצד הגרעין, לעומת המבנה הרחב שנהיה מאוחר יותר. גם מגדל המפרש, הידוע בכינוי "הטיל", שהוקם ב-2002, זוכה ליחס מעורב מהתושבים. מצד אחד מיקומו בעייתי, וניתן להתווכח על איכויותיו האסתטיות, ומצד שני יש הרואים בו סמל עירוני ומקור גאווה מקומית. גם במקרה זה מעורבים גורמים רבים מעבר למשרד האדריכלים האחראי על המגדל – כמו הרשויות והמתכננים שקבעו את התב"ע שאיפשרה את הבנייה.

"מי שלא בא מהשיח האדריכלי שומע ולא מבין באמת דברים, ולא קולט מה הולכים לבנות מולו", אומרת דרור־לקס, "ואנחנו חושבות שכן חייבים לדבר היום על הנושאים האלו ולנסות להבין אותם. אנשים לא רואים את היופי האדריכלי של חיפה ואת השפה שלה". כדי לקדם את הדיון, מתקיימות במקום הדרכות לקהל הרחב, והחל מהחודש הבא תחל סדרה של דיונים במוזיאון בנושאים העולים מן העיסוק במרחב העירוני. מחודש אפריל תיערך סדרה של סיורים במקומות המוצגים בתערוכה. בקטלוג, שטרם יצא לאור, יופיעו טקסטים ודימויים שנכתבו על ידי האוצרות, אמנים ואדריכלים - שחלקם ילוו את התערוכה הבאה, שתעסוק באדריכלות המרכז אירופאית בהדר הכרמל.

אוסף ד"ר ירמיהו רימון, חיפה

את התערוכה חותמת תצוגה דו־ממדית שמבארת את הסגנונות האדריכליים שמופיעים בתערוכה, באמצעות טבלה המקטלגת אותם לתקופות ומספקת הסברים, דוגמאות והשפעות. "בגלל שזו תערוכת פתיחה של הפרויקט אי אפשר מבחינתנו שלא לדבר על תכנון, ולכן סיפקנו את ההגדרות, עד כמה שקיטלוג נוטה להיות בעייתי", מסבירה דרור־לקס. "זה נועד להכניס להקשר מסוים, להבין שהאדריכלות פה לא מנותקת ממה שקרה בעולם", ממשיכה אפרון.

בקומה השנייה של המוזיאון מוצגת תערוכה נוספת, "העיר ואני", שעוקבת אחר סיפורים של שישה מבנים שונים ברחבי העיר, מנקודת מבטם של אנשי תרבות מתחומים וגילים שונים שחיו בחיפה. כל אחד מהמשתתפים, שהצעיר בינהם הוא המוסיקאי יוני כדן והמבוגר הוא הסופר סמי מיכאל – בחר אתר שמסמל בעבורו את העיר. לרוב אלו אתרים אפופי נוסטלגיה שהספיקו כבר להשתנות או להיהרס. "באמצעות הצגת שתי התערוכות יחד אנחנו מנסות לדבר על איך אדם מבין עיר, ומצד שני איך הוא חווה אותה מהפן הרגשי. לכל אחד היסטוריה עם נראטיב שונה", אומרות האוצרות, "למעשה, הכל פוליטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו