בג”ץ יכריע אם תוקם ישיבה במקום חדר האוכל הישן של קיבוץ גבעת השלושה

משרד הפנים מסרב להקצות לעמותת "דרכי נועם" את השטח לצורך הקמת הישיבה. מצבו של חדר האוכל, שנחנך ב-1939 ותוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, הולך ומידרדר והוא מיועד לשימור

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
קשת רוזנבלום

בימים אלו מתקיימים הליכים משפטיים שיקבעו את דינו של מבנה חדר האוכל הישן בקיבוץ גבעת השלושה, שתוכנן על ידי האדריכל הידוע אריה שרון. זאת בשל עתירה לבג”ץ של עמותת "דרכי נעם", המבקשת להקים במקום ישיבה תורנית, כנגד משרד הפנים, העומד בסירובו להקצות עבורה את השטח.

זה עשור שהמבנה עומד בלבה של מחלוקת בין העמותה לבין תושבים ואנשי שימור, במהלכן הולך מצבו ומידרדר, וחלקים ממנו אף נהרסו. בשלב זה ביקש בג"ץ לעכב את ההליכים בשטח עד ליום רביעי הבא, אז יציגו משרד הפנים ועיריית פתח תקוה, שהמבנה בתחומה, את עמדתם.

מבנה חדר האוכל הישן בקיבוץ גבעת השלושה. היה אחד מחדרי האוכל הקיבוציים הגדולים ביותר בתקופתו צילום: אריאל שליט

המבנה נחנך ב-1939 והיה אחד מחדרי האוכל הקיבוציים הגדולים ביותר בתקופתו. שרון תיכנן אותו לאחר שחזר מלימודיו בבית הספר באוהאוס, בסגנון הבנייה הבינלאומי. ב-1953, עם הפילוג בקיבוץ ובעקבות התפשטות פתח תקוה הסמוכה, עזבו חבריו את שטחו, שסופח לעיר עצמה. על פי חוות דעת של אדריכלי שימור הבניין הוא מיועד לשימור מחמיר יחד עם סביבתו, והוא אף הוכרז לשימור על ידי עיריית פתח תקוה ב-2002.

עם זאת, כבר ב-2003 הקצתה העירייה את שטח חדר האוכל לידי עמותת "דרכי נעם", שלה שטח במגרש סמוך, הקצאה שלא פורסמה להתנגדויות הציבור והוגשה רק ב-2006 למשרד הפנים, כנדרש. ב-2007, ללא היתרים כלשהם, החלה העמותה בעבודות בשטח שכללו הרס של כמעט שליש מן המבנה, פעולה שנעצרה על ידי פעילי שימור. שנה מאוחר יותר סירב משרד הפנים לאשר את הקצאת השטח לעמותה בשל עבירות בנייה שלא נחקרו.

תחת הנחיות יחידת השימור של עיריית פתח תקוה הכינה העמותה תיק תיעוד שהוגש ונדחה במשך שלוש שנים, בטענה שאינו מספק ומשקף את עמדת העמותה - עד להשלמתו ב-2010. לצד הבעת נכונות מצד העמותה לשמר את המבנה במימון העירייה, ניגשה זו שוב בבקשת ההקצאה למשרד הפנים, שסירב בשנית.

בתגובה לכך ביטלה עיריית פתח תקוה את ההקצאה לעמותה בשטח חדר האוכל, והקצתה עבורה שטח באזור סמוך, שם הוקם עבורה מבנה לישיבה, נוסף למבנה בית ספר קיים שהוסב לצרכים התורניים. למרות כל זאת, ב-2012 פנה מוטי זפט, ממלא מקומו הזמני של ראש העיר והאחראי על החינוך התורני בעיר, למשרד הפנים בבקשה לחידוש ההקצאה, בקשה שסורבה בפעם השלישית.

את תגובתה של "דרכי נעם" ואת זו של באי כוחה לא ניתן היה להשיג עד לסגירת הגיליון, ואילו ממשרד הפנים נמסר כי תגובה תימסר בבית המשפט. מעיריית פתח תקוה נמסר כי "מאחר וכל העניין מתברר כעת בבית משפט העליון, ראש העיר החדש, עו"ד אורי אוהד, לומד את הסוגיה על כל פרטיה ומתייעץ עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ולאחר מכן העירייה תיתן את תגובתה לבית המשפט".

הערב (שני) התקיימה ישיבה בוועדת השימור של עיריית פתח תקוה, ובה הוחלט פה אחד להמליץ לעירייה להתנגד להקצאת השטח לעמותה, ולהעמיד את המתחם לרשות יד לבנים לטובת הרחבת הפעילות בקריית המוזיאונים. כמו כן פנתה ועדת השימור למועצה לשימור אתרי מורשת בבקשה שתצטרף כמשיבה לבג"ץ.

מן המועצה לשימור אתרי מורשת נמסר כי “חוסר הידע, חוסר הרצינות וההטעיה כלפי בג”ץ בנוגע לעובדות, ההמעטה מגודל החורבן שגרמה העמותה וההתייחסות שלהם לבניין חשוב לשימור, מעידות אלף עדים על הכוונות שלהם”, בהתייחסה לעמותת “דרכי נעם”. לפי המועצה, הסירוב החוזר ונשנה של משרד הפנים מוצדק, היות וחברי העמותה “הם עבריינים על פי ההגדרה ולכן אין מקום לתת להם את השטח”.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ