טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איזה מגדל מצליח לסנוור את הנהגים

מגדלי אקירוב היו החלוצים, ומאז כל מבנה שמכבד את עצמו מתנאה בתאורה ייחודית, לפעמים ייחודית מדי. מה מנחה את תכנון תאורת המבנים

תגובות

בבוקר הראשון של האלף הנוכחי התעוררו מספר לא מבוטל מתושבי מרכז הארץ בצוואר תפוס: תצוגת האור של הספירה לאחור לקראת שנת 2000 חתכה את שמי הלילה של גוש דן. היא התנוססה בגובה של 170 מטרים מעל מפלס הקרקע, בראש המגדל המשולש של פרויקט מגדלי עזריאלי הטרי, שבנייתו הושלמה באותה שנה (חוץ מהמגדל המרובע). עם זרקורי ענק ששוטפים את המגדלים, הפרויקט הוא גם כיום נקודת ציון בולטת ואיקונית בתל אביב - שלוש פריזמות אור נישאות.

עשר שנים לאחר מכן, כאשר פרויקט המגורים בשוק הסיטונאי מותג כ"פרויקט של פעם במאה שנה", בחרו הפרסומאים לעשות שימוש באותו אפקט. אלומות אור צבעוניות שפילחו את פני הרקיע היו תחליף שיווקי מוצלח ואוורירי לשורת המגדלים המבהילה שתוקם במקום. במציאות, היו אלו זרקורי אור מסתובבים שהותקנו במרכז המגרש הישן של ספקי הירקות לשעבר. בפרסומת, אורם המסנוור של אלו הכה על פניהם המופתעים של התל-אביבים הנהנתנים וסיפק להם מקור הנאה לא מוסבר.

עולם תאורת המבנים הישראלי הוא עניין חדש, כמו ההיסטוריה קצרת המועד של הבנייה לגובה בארץ. עד לפני 15 שנים האנטנה של מגדל מרגנית בקריה התנוססה בבדידותה ברקיע העירוני בתל אביב, נקודה אדומה מהבהבת שציינה את מיקום הבניין עם רדת החשיכה. זה היה תוצר של אילוץ בטיחותי, שיועד לסימון לכלי טיס המשייטים בגובה נמוך, ושם נעשה שימוש באור אדום, בעל אורך גל גבוה, על פי תקינה שמטרתה בין השאר למזער את ההפרעה לסביבה.

990566
יעל אנגלהרט

כיום אין כמעט פרויקט יזמי שמכבד את עצמו, שאינו מעסיק יועץ תאורה - אם זה מגדל משרדים, פרויקט מגורים, מתחם מסחרי או בית לשימור. "אנחנו עובדים בעיקר עם מתכננים או יזמים", אומר גיל טייכמן, בעל חברה העוסקת במגוון היבטים של תאורה ובה פועל אגף ייעודי לתאורה אדריכלית. "בעל המאה שעובד אתנו הוא מי שרוצה שהמגרש שלו ייכנס לתוך הרזומה ויוכר ויפורסם – בעצם אלו שמבינים את הערך המסחרי של זה". את מגדלי עזריאלי הוא מלווה עוד טרם הקמתם, ואת הפיכתם לאייקון הוא זוקף לזכותו: "ביום כל המגדלים נראים אותו דבר, אין להם ייחודיות. בלילה נתנו הפצצה של אור – זה הפך אותו למה שהוא".

קו הרקיע המרצד של העיר בלילה אמנם נתפש כנחלת הכלל, תוצר של עוצמת ההמונים, אך הגורמים הבולטים ביותר שבו הם מעשה ידיהם של מעטים. העובדה הטריוואלית הזאת הופכת את מעצבי התאורה שעובדים עם אדריכלים לבעלי השפעה מכרעת, לא רק על המופע האדריכלי אלא גם על איכות החיים של הדרים או המבלים בסביבת המקום.

יום יום חג

ישנה הפרדה ברורה בין מגדלי משרדים הניצבים במתחמי עסקים לבין כאלו שממוקמים בשכונות מגורים, ובין מגדלי מגורים לבתים לשימור. למעשה, ככל שהתפוסה האנושית במגדלים יורדת עם החשיכה - כך מטפסת עוצמת האור החיצוני על גבי החזיתות. דוגמה אחת היא מגדל משה אביב במתחם הבורסה ברמת גן (המגדל הגבוה בישראל כיום). מרבית חלקו התחתון, המשמש קומות משרדים, מואר בתאורת הצפה בוהקת; אך החלק המזוהה עמו יותר מכל הוא הכותרת, המרקדת במגוון אורות מהבהבים מעל קומות המגורים שבקצהו – במה שנראה כמסיבה תמידית המיועדת לאלפיון העליון.

992332
פרי מנדלבוים

"מגיע לנו אייקון", מסכמת מעצבת התאורה מיכל קנטור, העומדת גם היא בראש חברת תאורה, את העמדה שלאורה תיכננה את תאורת הכותרת. היא מספרת כי השימוש הנוכחי במעגל התאורה במגדל זה חורג במידה ניכרת מן התכנון המקורי. "רצינו לאפשר לציין אירועים או חגים, להשתמש במגדל כדי ליצור נקודת ציון", היא אומרת. “האורות שבכותרת היו אמורים להתחלף בעדינות, בין מספר מצומצם ומוגדר של גוונים – מופע שהיה צריך להשתנות רק בימים מיוחדים, כמו יום העצמאות או ימי הזיכרון. מה שרואים כיום – רצפים של אור נדלק, נכבה, רוקד ומרצד – האולימפיאדה הזאת של האור לא היתה בתכנון, לא שלי ולא של האדריכל".

להבדיל, התאורה שתיכננה קנטור למגדל המוזיאון, שעומד בלב שכונת מגורים תל-אביבית, רכה בהרבה. ראשו של המגדל, שבשל צורתו השמרנית וגוניו הכהים מצליח שלא להתבלט במשך היום, נדמה למעין מקדש יווני עם רדת הליל. "כל היום לא רואים אותו, אבל בלילה – הוא מלך", היא אומרת.

בתקופה שעברה בין השלמת שני המבנים – כחמש שנים - חל שינוי בתפישת התאורה, מטעמים אופנתיים ואקולוגיים גם יחד. כיום מעטים התאורנים שיעשו שימוש בתאורת הצפה כפי שנעשה בסוף שנות ה-90 ותחילת האלף. זאת בשל צריכת החשמל המאסיבית, הצורך בהתאמה לסביבת המחיה וחומרי הבניין המשתנים. "אם אתה מאיר בניין זכוכית, למשל, ואין לו שדרות אלומיניום – אתה לא תראה את האור", מסביר טייכמן, "אתה בעצם מאיר מראה ומסנוור את העיר".

מגורים לכתומים

שחקן מרכזי נוסף בתמונת הנוף האורבני המשתנה הוא מגדלי המגורים, שיצרו שפת תאורה משלהם לצד המיתוג כפרויקטים יוקרתיים. פרויקט המגורים הראשון שהואר בארץ היה מגדלי אקירוב בשכונת צמרת בתל אביב, שלוש קוביות כתומות שמציצות מעבר לבנייני העיר. ההארה תוכננה בדיעבד, לאחר השלמת המבנים, ומוקמה מאחורי זכוכיות בקומות הטכניות של המגדלים. זה היה ניסיון מוצלח לאפיין את המגדלים הללו כמקום מגורים שמיועד לאנשים "אחרים" (גבוהים יותר, בהירים יותר וככל הנראה גם כתומים יותר) – ובעקבותיו דלקו גם המגדלים שהוקמו בפארק צמרת הסמוך.

992349
פרי מנדלבוים

בתכנון מגדלי Yoo, מגדלי W ומגדל One כבר הופנמה חשיבותו של שילוב התאורה עוד בשלב התכנון, מה שקנטור מגדירה כ"קפיצת הדרך". גם טייכמן מסכים כי השלב הטוב ביותר למעצב התאורה להשתלב בפרויקט הוא בשלב התוכניות, יחד עם שאר יועצי הבנייה, כמו יועצי צנרת וקונסטרוקציה – ובפרט לצד מהנדסי החשמל. "ברגע שיש איזה חזון באור אנחנו רוצים שהוא יוכל להיות מפוקד ונשלט", הוא אומר. "אנחנו יכולים לעשות חישובים של צריכות חשמל, חוזק וונדליזם. אני עוזר לאדריכל לבחור את חומרי הגמר שיעבדו הכי טוב עם התאורה, כלים שאין לו".

צעד נוסף, אחד יותר מדי, עשה מגדל NAM באותו מתחם. ארבע חזיתותיו מנצנצות בגוונים משתנים לכל גובה הבניין – בתאורה שמכה בעוצמה בכל חזיתות הזכוכית של הבניינים הסמוכים. כך מצליח המגדל היוקרתי לסנוור גם את הנהגים בנתיבי איילון הסמוכים, גם את הדיירים בשכונה שליד וגם את דייריו שלו-עצמו – הישג יוצא דופן ומפוקפק למדי. "תמיד יהיו אנשים שיחשבו שזה מאוד יפה - ויהיו כאלו שיחשבו שזה גרוע ובוטה", אומרת קנטור, שאינה מעורבת בפרויקט. "אני יכולה להבין את המחשבה, אך המיקום בעייתי: זה פתרון מצוין למגדל משרדים, לא למגורים".

לעומת כל מהלך בנייה, המחויב בהליך מסודר לקבלת היתרים - תאורת המגדלים, שלה השפעה מכרעת על מראה הבניין במחצית השנייה של היממה, היא תחום פרוץ למדי. לפני שנה וחצי הוציאה עיריית תל אביב קובץ הנחיות לתאורה אדריכלית, שמנסה לעשות סדר בין הרצוי למצוי ובעיקר להגדיר קווים אדומים. כאמור, אלה הנחיות בלבד, ויידרש זמן להופכן לחקיקה מחייבת ולאכוף אותן. "חלק מהמוטיבציה והבהילות נבעו מכך שבשנים האחרונות החלו לצוץ תופעות של פרויקטים שעשו לעצמם תאורה אישית בלי כל תיאום וללא הסכמה או שיחה אתנו. חלקם נעשו לטעמי בצורה לא טובה", אומר אדריכל העיר, יואב דוד.

דוד מפרט כי כוונתו לשימוש בעודף תאורה, לחוסר מקצועיות ולבוטות – שימוש בתחלופת צבעים ו"קרנבלים", כלשונו. "אין שום סיבה שכל מגדל משרדים חדש בתל אביב יעשה לעצמו פרוז'קטורים במדרכות ויציף את הבניין", הוא אומר. "כיום יש שיטות הרבה יותר אינטליגנטיות להדגשה של אלמנטים, להארת החזיתות. אשר למגדלי מגורים – אנחנו חושבים שאלו בכלל לא צריכים תאורה אדריכלית מיוחדת מעבר לכותרת ואלמנטים חזרתיים. מספיק שאנשים גרים שם בלילה". מנגד, מגדלי משרדים שאינם מוארים כלל יוצרים חורים שחורים בקו הרקיע, מה שלדבריו "נראה מוזר. צריך למצוא את האיזון בין אלו שלא מאירים לאלו שמאירים יותר מדי".

992361
פרי מנדלבוים

שמים בהירים

אשר לאקולוגיה, בשנים האחרונות התפתחה המודעות לזיהום אורי - עודף תאורה שנפלט אל הסביבה, תוצר של הארה שאינה ממוקדת במטרה. מעבר לבזבוז המשאבים שנובע מהפקת האור המיותר, התוצר הוא שמים בהירים גם בשעות הלילה – תופעה שניתנת לזיהוי כשלולית אור בטיסה מעל הערים. השלכותיה הן פגיעה ישירה בבני אדם, בצמחייה ובמיוחד בבעלי חיים, עקב ההפרעה במעבר הסדיר בין יום ללילה. "בארץ אנחנו בזיהום אורי מטורף – אנחנו כאילו ישנים בחדר מואר", אומר טייכמן. באזורי טבע התאורה אסורה, וכאשר נוצר צורך להאיר עתיקות או שביל, הדבר נעשה בשיתוף רשות הטבע והגנים כדי להפחית את הפגיעה הסביבתית.

לתאורה העירונית בלילות חשיבות רבה – וערים שונות ברחבי העולם יוצרות תוכנית אב בעבורה. באיינדהובן שבהולנד, למשל, תוכנית האב נועדה למתג את העיר כאתר ההקמה של חברת פיליפס לאלקטרוניקה. זה בא לידי ביטוי בתאורת אירועים, פרסום, אמנות, חזיתות של מוסדות ציבוריים – מעבר לתאורת רחובות, אטרקציות ואתרי מורשת. תוכניות אב לתאורה מיועדות לרוב ליצירת זהות מקומית, להגבלת גופים בולטים מדי ולחיסכון אקולוגי.

בערים הישראליות, עם זאת, עוד לא נעשה תכנון גורף, שלא לדבר על אקולוגי. תאורת הערים על פי רוב אינה אלא גימיק שיווקי – קישוט נעים לעין, זול יחסית לאחזקה ולביצוע. אילת תהיה ככל הנראה העיר הראשונה שתציג תוכנית אב כוללת לתאורה, אשר תסדיר את רמות וסוגי האור באזורי הבילוי, המסחר והמגורים בשטחה. זה יקרה, על פי המתוכנן, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בשנה הבאה. בנתניה, לעומת זאת, הצבעוניות חוגגת באין מפריע – כל שכונה ממותגת בצבעוניות אחרת, דבר שבא לידי ביטוי במרחב הציבורי: כיכרות ורחובות כחולים, סגולים, כתומים ועוד. גם איצטדיון העיר שנחנך בסוף השנה שעברה מציג מפרט מצועצע של צבעים תחת כנפי המתכת הלבנות שלו - התאורה של שני הפרויקטים בתכנון טייכמן.

"יש טרנדים, זה נכון", אומר טייכמן. "אתה צריך להבין בסופו של דבר מי הלקוח שלך וגם לחיות עם זה בשלום. אני לא אספק ללקוח חלום שאני לא מאמין בו, ובסוף המציאות תתפוצץ לו בפנים". המעצבים מודעים לזילות המקצוע, שנובעת מן הפער בין עולמות הצרכנות, העיצוב והאדריכלות. "תאורה זה לא למכור גופי תאורה מגניבים", קובעת קנטור. "מי שמתייחס לתאורה כקישוט וכחוויה רגעית – לא מבין את החומר. אור זה קסם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות