בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת האדריכל רם כרמי

בית אל על, בית המשפט העליון והתחנה המרכזית החדשה בתל אביב הן רק כמה מעבודותיו הרבות של מי שהיה אחד האדריכלים הבולטים בישראל

69תגובות

רם כרמי, אחד האדריכלים הבולטים בארץ וחתן פרס ישראל ל-2002, מת הבוקר ממחלה והוא בן  82. הלווייתו תתקיים מחר ב-12 בצהריים בבית העלמין במושב בני ציון.

כרמי היה מייצג מובהק של הסגנון הברוטליסטי, שזכה לכינוי "אדריכלות אפורה" - תגובת נגד לניקיון הלבן שאיפיין את אדריכלות הדור שקדם לו. במשך השנים תיכנן עשרות פרויקטים, רבים מהם מרכזיים וחלקם שנויים במחלוקת.

כרמי, שנולד בירושלים וגדל בתל אביב, היה בנו של האדריכל דב כרמי ואחיה של האדריכלית עדה כרמי-מלמד, שזכו גם הם בפרס ישראל לאדריכלות.

קובי קלמנוביץ

הוא החל את לימודיו בטכניון, ששעריו הרציונליסטיים, כפי שהגדיר זאת לימים, היו בעיניו "צרים ומצרים". את לימודי האדריכלות השלים בהיותו בן 25 בבית הספר AA  בלונדון. בתום לימודיו חזר לארץ ועבד לצד אביו במשרד כרמי-מלצר-כרמי, שם פיתח את גישתו. את הברוטליזם הגדיר כזרם "שביקש לתת ביטוי חומרי לקשר עם המקום: נוף, אוויר, אור וחברה בהתהוותה". מקור השם ברוטליזם נובע מהביטוי הצרפתי שטבע האדריכל הנודע לה קורבוזייה – בטון גולמי. בהתאם, הביטוי הישראלי שלו בא לידי ביטוי בשימוש לא מלוטש בחומרים זמינים כמו בטון, זכוכית, מתכת ועץ, ליצירת מבנים פיסוליים.

הגישה הזאת ניכרה היטב כבר בפרויקטים הראשונים של כרמי – "מרכז הנגב", קומפלקס מסחר ודיור בבאר שבע מ-1960, שבגינו קיבל את פרס רכטר שבע שנים אחרי כן; ובניין המשרדים "בית אל על" בתל אביב, זוכה פרס רוקח, שתיכנן יחד עם אביו ב-1962. הפרויקטים הללו עוררו תשומת לב וגם ביקורת ציבורית רבה, כמו מרבית עבודותיו, בשל השונות הצורנית הבולטת וקנה המידה הגדול שאיפיין אותם.

מ-1975 כיהן כרמי כאדריכל ראשי במשרד השיכון למשך ארבע שנים וכן הרצה בפקולטה לאדריכלות בטכניון. בשנים שאחרי כן תיכנן, בין עשרות עבודותיו, את מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, את מוזיאון "יד לילד" בקיבוץ לוחמי הגטאות ואת בית המשפט העליון בירושלים – יחד עם אחותו עדה כרמי-מלמד. פרויקט זה, וכן מסוף היוצאים בטרמינל 3, עבודה של האחים יחד עם משרד האדריכלים הניו-יורקי SOM, זכו לתשבוחות רבות בארץ ובחו"ל.

הפרויקט הבעייתי ביותר שכרמי היה מעורב בו היה התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, מבנה מסוף האוטובוסים ומרכז הקניות, שבנייתו החלה ב-1967 והוא נחנך ב-1993. האדריכל ביקש ליצור מגה-סטרוקטורה (מבנה על, בדומה לדיזנגוף סנטר שגם בתכנונו היה מעורב) - שתהיה בבחינת עיר שלמה אשר תרכז פעילות שוקקת. אך המבנה הגרנדיוזי ובו מפלסים ואגפים רבים נותר שומם ברובו ומשמש מוקד לחסרי בית ולמקרי אלימות. כרמי השמיט פרויקט זה מספר עבודותיו, "אדריכלות לירית" מ-2001.

בשנים האחרונות הוא משך עוד אש בשל מעורבותו בפרויקטים שעמדו בעין הסערה, כמו הצעתו לבניין ראש הממשלה ופרויקט "הולינלד פארק" בירושלים. השיפוץ האחרון של בניין הבימה בתכנונו, שהסתיים ב-2011, עורר גם הוא ביקורת, שכוונה בעיקר לסוגיית הצורך בשיפוצים המאסיביים ונגד בחירת העירייה באדריכל לפרויקט ציבורי מבלי להעמידו לתחרות פומבית. כרמי עצמו ראה בפרויקט הבימה את אחת העבודות המוצלחות שלו.

בראיון לוורד לי במדור "ספריות" של "הארץ" הוא סיפר כי הספר שקירב אותו למקצוע היה "כמעיין המתגבר" מאת איין ראנד והוסיף: "כל תוכנית טובה שאני עושה, מוהלים אותה במים, מוציאים לה כמעט את הנשמה. אבל אני לא הורס ולא מפוצץ את המבנה, כי כמו כל אבא טוב, אם הילד שלך יוצא קצת לא לפי התוכניות שלך ולא הכי מוצלח, אז אתה לא פוגע בו ולא אוהב אותו פחות. כולם היו בנייני".

כרמי הותיר אחריו רעיה, שלוש בנות ושלושה בנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו