שבע סיבות לאהוב בטון - אדריכלות - הארץ

שבע סיבות לאהוב בטון

יום עיון יבחן את המורשת האדריכלית של באר שבע, העיר שבה קיים המגוון הגדול ביותר בישראל של מבני בטון חשוף

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אסתר זנדברג
אסתר זנדברג

"באר שבע המודרנית נבנתה בשני העשורים הראשונים להקמתה על ידי המדינה, פשוטו כמשמעו. יש בעיר יצירות אדריכליות נועזות בסגנון הברוטליסטי, שהיוזמה הפרטית לא היתה יכולה לקדם באותה עוצמה. קבלנים לא אהבו אותה וגם לא הקהל הרחב. הרעיון הוא למנף את הברוטליזם ולמתג ולסמן את העיר כבעלת מורשת אדריכלות בטון ייחודית בסדר גודל לאומי", אומרת האדריכלית וחוקרת האדריכלות ד"ר הדס שדר, מהיוזמים והמשתתפים ביום העיון "חשוף - מורשת האדריכלות הברוטליסטית בבאר שבע", שיתקיים ביום חמישי בעיר. יום העיון מתקיים במסגרת תוכנית רב שנתית של עיריית באר שבע לטיפוח המורשת.

משנות ה-50 ועד שנות ה-70 היתה באר שבע מעבדת ניסיונות לתכנון עירוני ולעיצוב אדריכלי ברוח התקופה ובחומר של התקופה - הבטון החשוף. בעיר קיים המגוון הגדול ביותר בישראל של אדריכלות הבטון החשוף ושל מגמות תכנון וטיפוסי בנייה בסגנון הזה: מגורים, מוסדות ציבור, מבני חינוך ותרבות, מבני דת והשכלה גבוהה ועוד. בבאר שבע פעלו אז שורה של אדריכלים צעירים שהיו חוט השדרה של אדריכלי המדינה ונהפכו לאדריכלים מובילים, בהם אברהם יסקי, אמנון אלכסנדרוני, יעקב רכטר ורם כרמי, שהלך לא מכבר לעולמו ויום העיון מתקיים לזכרו.

יום העיון יחשוף את הסיפור המיוחד של "האדריכלות האפורה" - הברוטליזם - בבאר שבע, בדומה לתל אביב שסיפרה את סיפור "האדריכלות הלבנה". ישתתפו בו חוקרים ואדריכלים בני הדור שני והשלישי לאדריכלות התקופה, שידברו על עקרונות הברוטליזם והפרשנות המקומית לסגנון שהתפתח באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה; על פרויקטים אדריכליים מייצגים בעיר; על האדריכלים שתיכננו אותם ועל המניעים הפוליטיים, האידיאולוגיים והחברתיים לריכוזם בבאר שבע. יום העיון יחל ב-09:00 בבית הספר למשחק ע"ש גודמן ברחוב שזר 8 בעיר.

תיאודור קיסילוב, שיכון יעלים בבאר שבע, “שיכון לדוגמה”, 1961, בעבור משרד השיכוןצילום: ארכיון תדי קיסילוב תכנון בע”מ, באדיבות משרד קיסילוב־קיי אדריכלים

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ