בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת האדריכל נחום זולוטוב

זולוטוב, מהבולטים והחדשנים באדריכלי ישראל, זכה בשני פרסי רוקח ופרס רכטר

10תגובות

האדריכל נחום זולוטוב, חתן שני פרסי רוקח ופרס רכטר, מת היום (חמישי) והוא בן 88. לאורך כארבעה עשורים של קריירה פיתח זולוטוב, מהבולטים והחדשנים באדריכלי ישראל, שפה עיצובית עצמאית שחצתה את ההגדרות הסגנוניות של תקופתו. הוא היה חלוץ בחשיבה על תכנון עירוני ובהתאם גם השפיע על התפישות התכנוניות בארץ.

זולוטוב נולד בוורשה, עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1935 ובשנת 1950 השלים את לימודי האדריכלות בטכניון שבחיפה. עוד קודם לכן למד פיסול אצל הפסל משה שטרנשוס, שעמו שיתף פעולה מאוחר יותר כאדריכל. שלוש שנים לאחר שיצא לדרך עצמאית השלים את מגדל המגורים הראשון בתל אביב שהוקם מעל חנות הסופרמרקט הראשונה בישראל ברחוב בן יהודה. המגדל, שבו עבר לגור לאחר השלמתו, זיכה אותו בפרס רוקח ב-1961.

בסוף שנות ה-50 תיכנן את השיכונים שנקראים על שמו באשקלון המאופיינים במרפסות קופצות, וכן את שכונה ה' בבאר שבע, יחד עם האדריכל דניאל חבקין, שכונתה "שיכון השטיח". בתי הפאטיו הנמוכים של השכונה תוכננו באופן כזה שיצלו על המשעולים הפנימיים ויעניקו תחושה קרירה בעיר הדרומית. "ידענו שאנחנו עושים ניסוי, שזה משהו חריג", אמר בראיון לנועם דביר ב"הארץ" ב-2009. "זה היה תכנון כמו שאדריכלים צריכים לעשות. לא תכניות מגירה אלא פרוייקט שמתאים למקום, לאקלים ולתנאים".

דניאל צ'צ'יק

עוד כתבות בנושא

בהמשך תיכנן בדרום הארץ את בית ספר שדה בעין גדי, מרחצאות בנוה זוהר ואת בית ההארחה בעין עבדת - שזכה בפרס רכטר ב-1963. תוך נסיון להשתלב בסביבה המדברית, חיפה האדריכל את קירותיו באבן שלוקטה מהחורבות הסמוכות, ואת גגו עיצב כסדרת קשתות עדינות. בנוסף, הוא תיכנן שיכוני מגורים בעיר אופירה שבסיני.

האיכויות הפיסוליות שאפיינו את עבודתו באו לידי ביטוי באופן מובהק בבתי הכנסת שתיכנן - בית הכנסת הבין עדתי ובית הכנסת דמוי הפרמידה של העדה העירקית, שניהם בבאר שבע, וכן בית הכנסת המרכזי בנצרת עלית. באמצע שנות ה-60 תיכנן את בית התרבות וההנצחה של קיבוץ ניצנים, הממזג אור וצל דרך גופים אורטוגונליים עשויים בטון יצוק, ובקדמתו פסל שיצר שטרנשוס.

ב-1967 תיכנן את מטה השב"כ בתל אביב, שזיכה אותו בפרס רוקח נוסף שש שנים מאוחר יותר. ב-1970 תיכנן את תחנת הרכבת תל אביב דרום, שהייתה חלק מתכנית רחבה שלו לתשתית תחבורה ציבורית בתל אביב שלא יצאה לפועל, ואילו המבנה שהושלם נסגר לאחר שנים מספר. בסוף שנות השבעים בנה את הדולפינריום בחוף תל אביב, שכעת עומד בפני הריסה, בעקבות עסקת נדל"ן.

בכל פרויקט שתיכנן הטמיע טכנולוגיות בנייה חדשניות וטכניקות שונות לעיבוד החומר – בין אם זו הכיפה המעוגלת של בית הכנסת בנצרת, פסי ה"קורדורוי" בדולפינריום או מחיצות הלבנים המאווררות בשיכון באשקלון. בשנת 2011 ראה אור ספר רטרוספקטיבי על חייו ויצירתו שכתבה האדריכלית טולה עמיר ויצא לאור בהוצאת "אמה".

רבים מהבניינים שתיכנן ספגו שינויים לאורך השנים, אך גם כשהצטער על כך, אמר כי אינו מתנגד לתוספות – כל עוד הן מבוצעות על ידי בעל מקצוע. "אני עדיין בדעה שבית שיך לבעל הבית, לא לארכיטקט. ובעל הבית רשאי לעשות בו מה שהוא רוצה", אמר בהקשר לגורלה של רכבת דרום, בראיון שנערך לפני שנתיים.

מעבר לכל אלו היה זולוטוב צוללן חובב. בשנים האחרונות התגורר בכפר סבא. הוא הותיר אחריו אלמנה, שתי בנות, שישה נכדים וארבעה נינים. הלווייתו תתקיים מחר (ו') בשעה 11:00 בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו