טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התאחדות הסטודנטים: 2,000 אדריכלים צעירים לא יכולים לעסוק במקצוע

בהתאחדות הסטודנטים טוענים כי שינוי התקנות הביא לכך שאלפי אדריכלים צעירים לא יכולים לעסוק במקצוע - ומדי שנה מיתוספים אליהם עוד מאות. ועדה בכנסת תדון בתקנות המקשות על אדריכלים להתמחות

תגובות

הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בראשות חברת הכנסת עדי קול (יש עתיד) תקיים מחר (שלישי) דיון על מצב האדריכלים הצעירים בישראל. ב–2008 שונו תנאי ההתמחות, שנקבעים אצל רשם המהנדסים והאדריכלים שבמשרד הכלכלה, ומאז האדריכלים הצעירים טוענים שמה שאמור להיות הליך חניכה חיוני נהפך לאבן כבדה על צוואר המתמחים.

עד אותה שנה בוגרי בתי הספר לאדריכלות שנרשמו בפנקס המהנדסים והאדריכלים (מה שמקנה להם סטטוס של "אדריכל רשום") היו רשאים לקבל רישיון אדריכל לאחר שלוש שנות עבודה כשכירים במקצוע. התקנות החדשות הוסיפו לכך כמה סעיפים: את הסטאז' אפשר לקיים רק במספר מצומצם של משרדים מנוסים המנוהלים בידי אדריכלים רשויים; בתקופה זו יש להיות מעורבים בתכנון מספר מסוים של מטרים רבועים בשלושה תחומי תכנון ספציפיים; חודשי ההתמחות לא ייספרו ככאלו אם המתמחה לא יעבוד באותו מקום במשך שבעה חודשים לפחות; ועוד. כך, לפי התאחדות הסטודנטים, נוצר מצב שבו כ–2,000 אדריכלים צעירים לא עומדים ברף ההתמחות שלהם ולכן לא יכולים לעסוק במקצוע — ומדי שנה מיתוספים אליהם עוד מאות. 

מציאות זו משתקפת גם מנייר העמדה של פורום קהלת למדיניות, שכתבו עו״ד אריאל ארליך ויונתן גרין ויוגש לוועדה. נייר העמדה בוחן את ההסדר הקיים ובמרכזו עומדת בחינה השוואתית של מסלול הכשרת אדריכלים בישראל עם מסלולי ההכשרה בשש מדינות בעולם המפותח, תוך בחינה רוחבית של קריטריונים אחדים: משך ההשכלה וסוג ההשכלה, משך תקופת ההתמחות, התכנים הנדרשים להתמחות, תנאי הכשירות למאמנים, קיומה של בחינת הסמכה ונגישותה, וכן השאלה אם ישנו מסלול אלטרנטיבי של קבלת רישיון על סמך ניסיון בעבודה.

ניב שפרן וניב קור

ההשוואה מלמדת כי הכללים שנקבעו בישראל מאמצים את הרף המחמיר ביותר בכל אחד מן הקריטריונים. בניגוד למדינות האחרות שנסקרו, שאימצו הסדרים מאוזנים, ההסדר שנקבע בישראל מתאפיין בהקשחת כלל הקריטריונים באופן בלתי מאוזן. 
נוסף על כך, מדינות אחרות גיבשו תפישה עקרונית בנוגע לנדרש מאדריכל רשוי, ומתפישה זו גזרו את תנאי הליך ההכשרה. בישראל אין מסמך עקרונות כזה, וקשה לעמוד על הרציונל המכונן העומד בבסיס ההסדר הקשוח. מסקנת נייר העמדה היא כי נחוצה רפורמה בהסדרת רישוי אדריכלים.

האדריכל ויקטור אבקסיס, יו"ר פורום אדריכלים צעירים, שהוקם לפני שלוש שנים במטרה לשפר את פני ההתמחות, אומר שהפנייה לוועדה נעשתה לאחר שלא נענו פניות הפורום לקחת חלק בקביעת המדיניות ולקבל תשובות מנציגי משרד הכלכלה. ״כנציגי האדריכלים הצעירים בישראל אנחנו מבקשים לערוך בחינה מחדש של כל תנאי ההתמחות", הוא אומר. "לדוגמה, אנחנו מבקשים לאפשר להתחיל את ההתמחות כבר בתקופת הלימודים, לפתוח את רשימת המאמנים, להוריד את המגבלה של שבעת החודשים שפוגעת בחופש העיסוק שלנו, לבחון מחדש את כל הנושא של בחינת הרישוי ועוד. בחינת הרישוי האחרונה שהתקיימה התאפיינה בכשלים בלי סוף, ובכלל צריך לבדוק אם ועד כמה היא נחוצה״.

הנתונים ההשוואתיים, שנמסרו על ידי התאחדות הסטודנטים ומופיעים בנייר העמדה של פורום קהלת למדיניות, מגבים את טענות האדריכלים הצעירים. כך, לדוגמה, שנות ההתמחות הנדרשות בישראל הן שלוש, בעוד שבגרמניה, הולנד, בריטניה וסינגפור נדרשות רק שנתיים; תקופת המינימום אצל מאמן בישראל היא שבעה חודשים בעוד שבהולנד ובגרמניה אין הגבלה כלל; בבריטניה ובסינגפור ההתמחות מחולקת לשתי תקופות כאשר כל אדריכל יכול לשמש מאמן לכל התקופה וכל גורם מקצועי אחר יכול לשמש מאמן לאחת מבין שתי התקופות.

זאת ועוד: בחינת הרישוי מתקיימת בישראל פעם בשנה ומועד הבחינה מתפרסם חודשיים מראש. לעומת זאת, בהולנד ובגרמניה אין כלל בחינה ובבריטניה הבחינות מתקיימות במתכונת קורסים פרטיים (בפיקוח), שנלמדים במקביל לסוף ההתמחות. ישנו מגוון קורסים כך שנוח להתאים קורס לתוכנית התמחות וללוח זמנים. בארצות הברית אפשר להיבחן בכל יום בשנה במרכזי מיחשוב הפזורים במדינה, בהרשמה של כמה שבועות מראש.

לי דודזון, שסיימה את לימודיה במחלקה לאדריכלות בבצלאל ב–2009 ותשתתף מחר בדיון בכנסת, נכשלה בבחינת הרישוי האחרונה שהתקיימה במארס. הציון שקיבלה היה 64 בעוד שציון עובר בבחינה הוא 70. כל מאמציה לעבור על מחברת הבחינה, להבין מדוע נכשלה ומה עליה לשפר, כפי שמקובל במוסדות אקדמיים רבים, נכשלו. בנוסף היא מתלוננת על התנאים הפיזיים שבהם התקיימה הבחינה.

״במשך חמש השעות של החלק המעשי ישבנו על כיסאות כתר פלסטיק, לא תנאים הגיוניים לבחינה", היא אומרת. "מעבר לכך גם הדרישות לא היו הגיוניות מבחינת מספר התוכניות והחתכים שהיינו צריכים לשרטט. לאחר שקיבלתי את הציון פניתי לכל מי שאפשר — למשרד הכלכלה, למשרד הרשם, וכולם אומרים לי שאין מה לעשות, זה מה שיש, את מקבלת ציון וזהו. הבעיה היא שאין קריטריונים ברורים לציון. אני לא מתכוונת לשלם את סכום האגרה המופרך של 891 שקל ולהיבחן מחדש רק בחלק אחד של הבחינה״.

בנוסף מתייחסת דודזון גם לדרישות ההתמחות, שחייבו אותה לעבוד בכמה משרדים: ״כמו כולם הייתי צריכה לעבור כמה משרדים כדי להשלים את דרישות ההתמחות. קשה למצוא משרד אחד שיעסיק אותך מהתחלה ועד הסוף ולהתמקצע כמו שצריך. במקצוע כמו אדריכלות יש חשיבות לידע מצטבר, ומכיוון שלא יוצא לך ללוות פרויקט אחד מהתחלה ועד הסוף, מי שנפגע מכך בסופו של דבר אלו המתמחים״.

ח"כ קול אמרה ש״אין כל הצדקה לקשיים שהמדינה מערימה על המתמחים והסטודנטים לאדריכלות בדרך להסמכתם. אדרוש ממשרד הכלכלה להשיב לטענות הסטודנטים ולהסביר מדוע הוקשחו כל כך התנאים לקבלת רישיון אדריכל. הבעיה צריכה להיפתר במהירות כדי להימנע ממצב שבו מאות צעירים אינם יכולים להתפרנס מהמקצוע שרכשו".
יו"ר צעירי יש עתיד, יוראי להב הרצנו, שביוזמתם ייערך הדיון בכנסת, הוסיף: "נדמה שלימודי אדריכלות הם מסע כומתה שני. לא ברור לנו מדוע הרגולציה היא כה מחמירה, וזאת בהשוואה לסטנדרטים הנהוגים בעולם המערבי. נעמוד לצד המתמחים והסטודנטים במאמץ לשינוי ההליך כדי לאפשר להם לעסוק במשלח היד שבו בחרו".

האדריכל רני שור, חבר הוועד המנהל של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, מזכיר ש״העמותה התחילה לטפל בנושא עוד ב–2011, כשנושא ההתמחות ובחינת ההסכמה עלו על שולחן משרד הכלכלה. אפשר לראות שהדרישות שהעלנו תואמות כמעט לחלוטין את דרישות הפורום ושהמסקנות שהם מעלים זהות לחלוטין לאלו שעלו בעבר. המאבק מנוהל במקביל על ידינו ועל ידיהם. חשוב לזכור שזה לא מאבק של הפורום או של העמותה, זה מאבק של האדריכלים בישראל״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות