מאבק למנוע את הריסת 
"גני רובין הוד" בלונדון

אדריכלים בולטים יצאו להגנת מתחם המגורים, מהחשובים באדריכלות הברוטליסטית. התומכים בהריסה מאשימים אדריכלים אלה בעודף נוסטלגיה ובכך שהם פשוט לא גרים שם

נעמה ריבה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חלק ממתחם המגורים "גני רובין הוד"צילום: בלומברג
נעמה ריבה

האם מתחם "גני רובין הוד" (robin hood gardens) במזרח לונדון ייהרס? ההחלטה ב–2012 להרוס את אחד ממבני הבטון הברוטליסטים החשובים בתולדות האדריכלות ולהקים במקומו מתחם שעלותו חצי מיליארד לירות שטרלינג, קוממה אדריכלים בולטים בעולם, ובראשם האדריכל זוכה פרס פריצקר, ריצ'רד רוג'רס (מתכנן מרכז פומפידו).

הפרויקט הרובין־הודי, שהושלם ב–1972, מורכב משני מבנים המקיפים גינה, באחד מהם עשר קומות ובשני שבע, והוא מאכלס 252 דירות — המתוכננות להיהרס תמורת 1,575 דירות חדשות. תיכננו אותו האדריכלים אליסון ופטר סמיתסון והוא כולל מסדרונות פתוחים, כחלק מהקונספט "רחובות בשמיים". בעצומה מחודשת שיזם רוג'רס יחד עם סימון סמיתסון, בנם של זוג המתכננים, הוא כתב: "לדעתי זה מבנה המגורים הסוציאלי הטוב ביותר שתוכנן בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה בבריטניה".

המסדרונות הפתוחים במתחם, חלק מתפישת "רחובות בשמיים". תחזוקה רעועהצילום: בלומברג

לפני מספר ימים פורסם כי חסינותו של הבניין מהריסה פגה והוא אינו צפוי להיכנס לרשימת השימור. חבר הפרלמנט ג'ים פיצפטריק אמר למגזין "Dezeen", כי הטענה בדבר חשיבותו של המבנה היא "שטויות", וכי יש מבנים דומים מאותה תקופה במצב תחזוקתי טוב יותר. באתר האדריכלות הנפוץ "Archdaily", לעומת זאת, פורסם כי שרת המורשת והתרבות, טרייסי קראוץ', צפויה להעניק תקופת חסינות נוספת למבנה, למרות שלא השתנתה ההחלטה שלא להכניסו בינתיים לרשימת השימור.

גני רובין הודצילום: בלומברג

המצדדים בהגנה על "גני רובין הוד" נותנים כדוגמה את פרויקט גולדן לן, מתחם משופץ ומתוחזק שעיריית לונדון התערבה למען שימורו. התומכים בהריסת המבנה מאשימים את הראשונים בנוסטלגיית יתר. השבוע פורסם מאמר ב"אינדיפנדנט" שכותרתו: "למרות מה שלורד רוג'רס אומר, מתחם רובין הוד גרדנס מכוער מכדי לחיות בו. חייבים להרוס את הנכס". כותבת המאמר מתלוננת על המצב התחזוקתי הרעוע של המבנה ותוקפת את רוג'רס וזוכי פריצקר נוספים, כמו נורמן פוסטר וזאהה חדיד, על כך שהם מטיפים לשימור בעודם מתגוררים בבתי פאר בשכונות יוקרה.

בישראל, שבה מרבית השיכונים מיועדים להריסה לטובת פרויקטי פינוי־בינוי, היה ראוי לנהל דיון דומה על המבנים הברוטליסטים בבאר שבע, בין השאר. דעה מקובלת בקהילת האדריכלים המקומית היא שיש לשמר את חלקם. כך למשל האדריכלית ד"ר הדס שדר מהטכניון, שפועלת למען שימור הברוטליזם בבאר שבע: "השיכונים הם חלק מהמורשת שלנו והקמתם היתה פעולה חברתית מפוארת. לא צריך לשמור את הכל, אבל כן את מה שיש לו ערך סנטימנטלי — ולא בהכרח ערך אדריכלי".

בניין מדעי הרוח באוניברסיטת בן גוריוןצילום: משה גלעד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ