מעונות סטודנטים עם נוף לאגם, ולא בקנדה

מבני רכבת נושנים לא חייבים להפוך לקניון, כמו בירושלים ות"א: מעונות הסטודנטים החדשים במתחם תחנת הרכבת צמח ישלבו מבנים לשימור עם תפיסת מגורים חדשנית. כיתות הלימוד במשרדי התחנה לשעבר ישקיפו אל מי האגם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

רבים מהמבנים לשימור בישראל — ובפרט תחנות הרכבת ההיסטוריות, כמו אלה בירושלים ובפאתי נווה צדק בת"א־יפו — נהפכו לקניונים פתוחים, אבל מבני מעונות הסטודנטים של מכללת כנרת המוקמים כעת לצד תחנת הרכבת צמח, מוכיחים כי אפשר אחרת. תחנת צמח, האחרונה במסלול הרכבת החיג'אזית המוכרת כ"רכבת העמק", נבנתה ב-1905 והיתה אז הנמוכה בעולם, 247 מטרים מתחת לפני הים. היא הוקמה כחלק מפרויקט ממשלתי־פוליטי של העותמנים, שנועד להקל על עולי הרגל היוצאים לערים מכה ומדינה שבסעודיה, לקיים את מצוות החאג'. לאחר קום המדינה נהפך המתחם לבסיס צבאי, שפונה בשלהי שנות ה-80 ומאז השטח היה נטוש.

את המתחם החדש, כ–14 דונם שטחו, תיכננו משרד האדריכלים שורץ־בסנוסוף ואדריכלי הנוף מילר־בלום, והוא ממוקם מדרום לכביש 92. שורץ, זוכה פרס רכטר, תיכנן שני מבנים נוספים מצדו השני של הכביש: את בניין הספרייה ואת בית הספר להנדסה, הממוקמים על שפת הכנרת, בחלקה הצפוני של המכללה. הוא ביסס את הקונספט התכנוני על חיבורו של קווין לינץ', "The image of the city", וברוח הטקסט ההוא מבליט הפרויקט מרכיבים כמו הכיכר לשימור שבין מבני המעונות, הדרך לאורך המבנים שמתחקה אחר מסילת הרכבת ההיסטורית, וקצה הפרויקט — מטע הבננות.

הנוף הנשקף מחדר במעונותצילום: גיל אליהו

ארבעה מבנים נוספים שייבנו בהמשך ישלימו את המתחם לכדי שבעה מבני מעונות הנמתחים לאורך מסילת הרכבת לכיוון מגדל המים. אף שמסיבות אקלימיות עדיף להפנות את החזיתות הארוכות לכיוון צפון ודרום, הרי הן פונות למזרח ולמערב, כשכל מבנה אלכסוני מעט ביחס לשני, בדומה להסטה המאפיינת את כפר המשתלמים שתיכנן שורץ בטכניון (עם בר־אוריין אדריכלים). "ההעמדה הזאת משלימה את הפתיחות לשדות", מנמק שורץ, "אם היינו מעמידים את החזיתות לכיוון צפון־דרום — הנוף היה נחסם".

מבט כללי על מתחם המעונות והאגםצילום: אלכס רוגובסקוי

התקציב הנמוך של הפרויקט (כ–3,500 שקל למ"ר) הכתיב אדריכלות פשוטה. בניגוד לשני המבנים האחרים שתכנן המשרד בקמפוס, לא מופגנת כאן וירטואוזיות, ואולי טוב שכך. החזיתות מחוררות בחלונות באופן שנראה רנדומלי (החלונות בגדלים משתנים ולא מוצבים זה מעל זה) — עיצוב שמאפיין מבנים נוספים של שורץ בשנים האחרונות, כמו מועדון הצניחה פרדייב בסמוך לחוף הבונים ובית ספר יסודי בעפולה.

הסגנון הזה שואב השראה מפרויקטים בעולם כמו בית הספר לעיצוב זלוורן בעיר אסן בגרמניה, שתיכנן המשרד היפני Sanaa. שורץ מסביר שהרנדומליות והחלונות המשתנים — עיצוב אופייני גם למבני מגורים עכשווים רבים בתל אביב — היא ניסיון לתת ייחוד לכל סטודנט. המבנים האלה לא דומים לאחרים שתיכנן שורץ בקמפוס — פרט למקומות הישיבה החיצוניים, שמופיעים בחזית כל מבנה במעונות, אלמנט שמופיע גם בספריה וגם כמדרגות ישיבה בבית הספר להנדסה.

אדריכל הנוף אמיר בלום, השותף לפרויקט, מסביר שעבודות הפיתוח המצויות כעת בעיצומן קושרות בין החדש לישן. בהדמיות המקוריות משורטטת שדרת עצי דקל, אבל לדברי בלום התוכניות השתנו: "אמרתי שאני רוצה כל חמישה מטרים עץ. יהיו שם פיקוסים, צאלונים ואקליפטוס טוראל". בנוסף לעצים, תותקן פרגולה גדולה באזור השיקום וקרונות הרכבת: הקרונות ייהפכו לבתי קפה עם מקומות ישיבה מוצלים.

שניים ממבני המעונותצילום: גיל אליהו
אחד מחדרי המעונותצילום: גיל אליהו
חדר המדרגות במשרד התחנה המשוקם, שיאכלס כיתות לימודצילום: גיל אליהו

ארבעה מיליון שקלים השקיעה המועצה לשימור אתרים במתחם, מציין מנהל תחום השימור הפיסי במועצה, ארנון חפץ. המבנים ההיסטוריים ישמשו כמרכז ללימודי ארץ ישראל, כאשר כיתות הלימוד יהיו במבנה דו־קומתי שבו שכנו בעבר משרדי התחנה — ששוקמו — וצריף אולם הנוסעים, ששוחזר. מבנה סיליקט שהוקם בתקופת המנדט ישמש כמרחב מוגן. מזרחית, לכיוון מגדל המים, יש מבנה חד־קומתי הקרוי בית העובדים, ששוקם ומוצגת בו תערוכה זמנית של הרכבת. בהמשך הוא יוסב למבנה כיתות. בסוף רמפת הפריקה ורציף הסחורות ניצב מגדל המים שבו ימוקם מרכז מבקרים. "זה אחד הפרויקטים הנכונים מבחינתנו, כשהבנייה החדשה נותנת מקום לשימור", אומר חפץ.

אבל המלאכה לא תמה. המתחם מנותק עדיין מהחלק הצפוני של המכללה וכעת עומדות שתי חלופות על הפרק – מנהרה או גשר שיחברו בין הצדדים.

היסודות להקמתם של המעונות האלה הונחו בהסכמים שחתם משרד האוצר עם הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, ב-2012 וב-2014, שבמסגרתם הובטח להקצות רבע מיליארד שקלים להקמת מעונות לסטודנטים ברחבי ישראל. בפועל, כפי שנכתב בדו"ח חריף של התאחדות הסטודנטים, רק מכללות כנרת ועמק יזרעאל החלו לבנות והסכום שהוקצב לכל אחת מהן הוא זעום.

אתר השחזור של רכבת העמק בצמחצילום: גיל אליהו
מטע הבננות בקצה מתחם המגוריםצילום: גיל אליהו
בתוך מגדל המיםצילום: גיל אליהו

מכללת כנרת קיבלה את הקרקע חינם. המדינה הקציבה 10 מיליון שקלים מתוך 40 מיליון שנדרשו לבנייה של מעונות הקמפוס, שלומדים בו 5,000 סטודנטים (כולל תלמידי מכינות והנדסאים), מתוכם 2500 בלימודים אקדמיים. "רצינו שלפחות לעשרה אחוז מתוכם תהיה אפשרות להתגורר במעונות", אומר מנכ"ל המכללה, ד"ר זאביק דרורי, על המעונות שיאכלסו 249 מיטות.

דרורי מספר שאף יזם לא הסכים לקחת את הסיכון הכלכלי ולאחר שלושה מכרזים שנכשלו הוא יצר קשר עם היזמים שבנו את מעונות הסטודנטים באוניברסיטת אריאל וחתם עמם. כחלק מההסכם, המכללה אחראית על גביית שכר הדירה והתשלומים הנלווים. היא מחויבת להעביר מדי חודש את הסכום הנדרש ליזם, במשך 20 שנה. זאת בניגוד למשל למעונות באוניברסיטת ת"א שמתפעלת שיכון ובינוי. "אף אחד לא רצה לקחת סיכון אז חתמנו על הסכם משותף. אנחנו תלויים במעונות, לא היתה לנו ברירה", מסכם דרורי. "אין מקום לסטודנטים בקיבוצים, שם מעדיפים לקלוט משפחות".

תחנת צמח לאחר הכיבוש הבריטיצילום: צילום מתוך אוסף מ

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ