בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכת וואו: מגדל הענק שייבנה בלב ירושלים כבר מזעזע אדריכלים

האדריכלים דניאל ליבסקינד ויגאל לוי מתכננים מגדל בגובה 165 מטרים על חורבות קולנוע עדן ברחוב אגריפס, בלב ההיסטורי של ירושלים. ההדמיות שהוצגו בכנס השבוע הכעיסו את האדריכלים בבירה. ועדת השימור המליצה אמש לא לאשר את הבניין

182תגובות

"אני מניח שכשאתם רואים אותי עומד מולכם, אתם אומרים 'הנה עוד אדריכל מקומי שכיר־חרב'", הצהיר בכנות האדריכל הירושלמי יגאל לוי, מול קהל של 150 אדריכלים ירושלמים ומתעניינים שהגיעו ביום ראשון השבוע למכון ירושלים לחקר ישראל. לוי הוא שותפו הישראלי של האדריכל היהודי הנודע דניאל ליבסקינד, שאחראי בין היתר על תכנון המוזיאון היהודי בברלין ועל תוכנית־האב למתחם גראונד זירו המתחדש. יחד הם תכננו מגדל בצורת פירמידה, שייבנה על חורבות קולנוע עדן ברחוב אגריפס בלב ההיסטורי של העיר.

גובהו של המגדל יהיה 165 מטרים ו–33 קומותיו חורגות מ–24 הקומות שמותרות במסגרת תוכנית המתאר של ירושלים באזור מרכז העסקים הראשי, סביב רחוב יפו. לוי התעקש בדיון כי גובהו של הבניין — שיכלול שטחי מסחר, מלונאות ומגורים — אינו 165 מטרים אלא 118 מטרים, וכי הגובה הנוסף הוא חלל תחום בקורות ה"סוגרות" את הפירמידה. תוכנית המתאר של ירושלים מעולם לא אושרה רשמית, מה שמאפשר לגופי התכנון (העירייה או הוועדה המחוזית) להגביל יזמים מסוימים ולתת לאחרים זכויות רחבות.

הדמיה של המגדל בירושלים. גם בפריז יבנו מגדל פירמידה
Vingtsix \ סטודיו דניאל ליבסקינד

תוכנית הבניין החדש הטרידה עד כדי כך את אדריכלי העיר ואת הסניף המקומי של עמותת האדריכלים, שהם החליטו לקיים את הכנס החריג בנוכחותו של ליבסקינד. לוי הפגין ביטחון בפרויקט, למרות הרחש בקהל, שהזדעזע לנוכח ההדמיות שהוצגו לו: "זה שידור חוזר מבחינתי", אמר לוי. "לפני 10–12 שנים הייתי בדיוק באותה סיטואציה, כי אני חתום על הגשר של קלטרווה בכניסה לעיר. גם אז הוא (קלטרווה) עמד מול קהל ודיבר על סמלים וכולם גיחכו וצחקו".

היזם של הבניין, שאינו אזרח ישראל, הוא פרוספר אמויאל. הוא ניסה להישאר עד כה אנונימי ואפילו בכנס כינה אותו ליבסקינד "היזם X". בכנס לא התקיים דיון של ממש. בעיקר עלו לבמה בזה אחר זה אדריכלים ומתכננים ונשאו נאומים מוכרים, בעוד בקהל נשמעות תלונות על המתכנן היהיר והזר שפלש לעיר הקודש ושזוכה להקלות מפליגות שהם — המקומיים — לא זוכים להן. ליבסקינד ענה להם כי בכל פרויקט שתיכנן הוא חרג מחוקי התכנון המקובלים למקום וכי כל פרויקט עורר מתחים. "אתיקה היא לבחון מחדש את החוקים", אמר בטון משכנע, ולא רק לפעול לפיהם בצורה אוטומטית, בבחינת "תנו לי את ה-24 קומות". לדבריו, "לא עשיתי את זה כי אני פריק של גובה (...) ואין לי ספק שזה יהיה בניין מהנה וטוב לעיר. גם ירושלים צריכה וואו".

דניאל צ'צ'יק

פשוט קנאת סופרים

לדיון לא הגיעו מי שדחפו לאישור הפרויקט: ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ויו"ר הוועדה המקומית, קובי כחלון. מהנדס העירייה, האדריכל שלמה אשכול, אמנם נכח באירוע אך לא נשא דברים ולא ענה על שאלות. עיריית ירושלים סירבה לבקשת "הארץ" לאפשר לאשכול להתראיין. עובדי העירייה שנכחו במקום נדרשו שלא להשמיע את דעתם בדיון. מעיריית ירושלים נמסר בעניין: "הגורמים המקצועיים בעירייה מביעים את עמדתם המקצועית בדיוני הוועדה המקומית, שם הוא המקום להביע את עמדתם".

האדריכל פרופ' זאב דרוקמן, לשעבר ראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל, תקף בדיון את העירייה: "המערכת הציבורית של ירושלים מעלה בתפקידה באופן נפשע כמעט, שמאפשרת בצורה כמעט חסרת אחריות ליוזמות חיצוניות, עם כל הכישרון שמצוי בהן, להנכיח את עצמן". והאדריכל פרופ' דוד גוגנהיים הוסיף: "ירושלים עצמה היא מונומנט והיא לא צריכה עוד מונומנט בתוכה. אין עוד מונומנטים בעיר חוץ מהר הבית ולהוסיף עוד מונומנט כזה, זה ביזארי".

הדמיה של מגדל עדן משתלב בקו הרקיע של ירושלים
Vingtsix \ סטודיו דניאל ליבסקינד

ליבסקינד הזכיר להגנתו את מגדל הפירמידה שעומדים לבנות בפריז האדריכליים השווייצים הרצוג ודה מרון, שהם גם מתכנני הספרייה הלאומית שתיבנה מול הכנסת. התוכנית למגדל הענק אושרה בפריז למרות דיון סוער בין ראשת העירייה, אן הידלגו, ליו"ר האופוזיציה בעירייה. לוי, שמתכנן עם ליבסקינד מגדל נוסף בסמוך לחוף תל אביב הוסיף בשיחה עם "הארץ": "כפי שתל אביב ידעה לקבל את החדשנות, אני מקווה שגם ירושלים תאמץ את השינוי שהמגדל יכול לעשות במרכז העיר".

יו"ר הוועדה המקומית כחלון, שלא נכח כאמור בדיון, אמר ל"הארץ" שאין כאן דיון על עצם קיומו של המגדל. "יש במגרש תוכנית מאושרת למגדל של 26 קומות, וזו חלופה נוספת. יש ליזם זכות קניינית והבניין הזה יאפשר את רצף התנועה ואת החיבורים שהעיר צריכה". כחלון מתכוון לכך שאם היזם רוצה הוא יכול להתחיל לבנות את המגדל מחר, ולפי הנראה בשטח — היתר חפירה כבר ניתן.

על התלונות שהשמיע פרופ' דרוקמן בעניין מתן הפרויקט ל"גורמים חיצוניים" אומר כחלון: "הם נזעקו בירושלים כי זה אדריכל מחו"ל, כמו שהייתה להם בעיה גם עם Sanaa (המתכננים היפנים של בניין בצלאל). יש כאן איזושהי קנאת סופרים".

אמיל סלמן

בעניין שתיקת עובדי העירייה טוען כחלון כי לא נתן הנחיה להם הנחיה שלא לדבר, אך הוא חושב שלא היה מקום לכך שחברי הוועדה ידברו בדיון. "מישהו שידון בשבוע הבא בהתנגדויות לתוכנית, ימסור קודם את הדעה שלו בחוץ?". הוא מתכוון בין השאר לסגן ראש העיר תמיר ניר (מפלגת ירושלמים), שנאם בכנס (סגן ראש העיר עופר ברקוביץ', שנכח גם הוא בדיון, בחר שלא לדבר בהמלצת היועץ המשפטי של העירייה).

ואכן ניר היה נציג העירייה היחיד שהשתתף בדיון: "אנו משועבדים היום לאלוהי הצמיחה ומחויבים להקריב להם קורבנות", אמר ניר בין השאר לקהל, ובהמשך הציג כמה שאלות: "האם נכון לחרוג בצורה כה משמעותית מן הגובה, מן המרקם?  למי שייך הבניין? האם הוא רק של אותם בעלי אמצעים שרכשו אותו? איזה סמל הוא מציע לעיר?". בהמשך לשאלות אלה אף יזם ניר דיון נוסף בוועדת השימור שנערך אתמול (רביעי), לפני הדיון בהתנגדויות שייערך ב-28 באוקטובר. "היות שהמבנה יהיה הבניין הבולט והמשמעותי ביותר בשמי ירושלים ומתוכנן להיבנות במרקם שימורי היסטורי, אני סבור שיש לקיים דיון ציבורי נוסף בפרויקט", הוא מסר ל"הארץ".

היזמים (רי.י.א.סי 1 השקעות) לא התלהבו מהיוזמה של ניר ושיגרו אליו מכתב מעורך הדין יהודה רוה. "השתתפותך הפעילה באסיפת מתנגדים (...) והיותך עומד בראש ועדת השימור מהווים ניגוד עניינים בולט", נכתב. "לפיכך אבקשך לבטל לאלתר את הדיון בוועדת השימור ובכך למנוע ממרשתי נזקים כספיים", דרש רוה.

אגב, בחוק התכנון והבנייה אין מניעה לכך שיו"ר ועדה ייזום דיון נוסף בתוכנית, במידה שהיא מעלה שאלות נוספות. בסופו של דבר ועדת השימור החליטה אמש שלא להמליץ לבנות את הבניין במתכונתו הנוכחית.

ASSOCIATED PRESS

עיר העבר והעתיד

הפרויקטים של ליבסקינד מעוררי מחלוקות בכל העולם. כשעלה השבוע לבמה בירושלים כפרזנטור מיומן הוא שלף מספר דוגמאותמעוררות מחלוקת, ולדבריו הן לא הכי מורכבות שבהן. "אני לא נוסטלגי, נוסטלגיה אף פעם לא יצרה עיר", אמר לקהל כשהציג פרויקטים כמו המוזיאון היהודי בברלין, מגדל בוורשה והגראונד זירו. על המגדל בוורשה אמר, "זה בניין שמייצר גם עניין בקו הרקיע וגם בקרקע", ודברים דומים אמר על על תוכנית המתאר לגראונד זירו, שיצרה מרחב ציבורי חדש בדרום מנהטן ושינתה שוב את קו הרקיע של ניו יורק.

ליבסקינד הסביר בשיחה עם "הארץ", כי החריגה בבניין הירושלמי מהשפה האסתטית המובהקת שלו, חריגה שמאפיינת גם את הפרויקט החדש בתל אביב — אינה מקרית. "זה היה הרעיון שלי וזה מחובר לפרוגרמה שהיזם היה מעוניין בה ובעקבות דיון איתו. אם את מסתכלת על ביתן הדרקון במילאנו — גם הוא שונה מרוב הבניינים שלי. החתימה שלי לא יכולה להיות קלישאה. היא צריכה להיות מקורית בכל פרויקט. זה בהחלט פרויקט שלי. העולם משתנה ואתה צריך להשתנות".

Vingtsix \ סטודיו דניאל ליבסקינד

היית מתכנן מגדל כזה בפריז?

"בשום פנים ואופן לא. זה פרויקט שמתאים רק לנקודה הזו. אני למדתי את האתר ואת האזור וביקרתי במקומות שונים בעיר ובחנתי את המקום מפרספקטיבות שונות בעיר ולכן הבניין מתאים למיקום הזה ולזה בלבד".

לפני שנתיים, כשנפגשנו, אמרת שירושלים היא שמיימית ואלוהים, וכי היא אינה זקוקה לאייקונים. מה השתנה?

"קראתי את תאודור הרצל, שאמר שזה לא מספיק שלירושלים יהיו את המקומות הקדושים, והיא צריכה גם בניינים מודרניים. כל עיר צריכה גם מקומות חדשים, הן לציבור והן כהשקעה (כלכלית), וירושלים לא שונה מערים אחרות. יש לה הרבה היסטוריה אבל יש לה גם עתיד, וראש העיר הבין את חשיבות הפרויקט. אני לא חושב שזה צריך להיחשב לאייקון. קיימוּת זה לא רק עניין של טכנולוגיה, זה גם עניין של זיכרון וצריך לעשות משהו בלתי נשכח בעיר, לחגוג את היומיום שלה העיר. העיר צריכה לחגוג. ירושלים צריכה להיות עיר דינאמית וזו גם הסיבה שהגעתי אליה דווקא בימים אלו".

רויטרס

שנים ארוכות, במשך כל תקופת שלטונו של טדי קולק כראש העירייה, נמנעה הבנייה לגובה בירושלים. בקטלוג התערוכה "חלום בהקיץ, ירושלים הלא בנויה", שאצר האדריכל הוותיק דוד קרויאנקר ב-1993, מוקדש פרק למגדלים שלא נבנו. מאבק מפורסם התנהל סביב הקמתו של מלון היאט בשנות ה-70. האדריכלים ירמיצקי ואזמנוב תיכננו לבנות מלון בן 22 קומות במורדות הר הצופים הפונים לעיר העתיקה. היו גם מספר מגדלי תצפית שתוכננו וכולם נדחו על הסף. למשל, בשנות השישים הוצע מגדל תצפית הזוי במיוחד – מנורת ענק, בתכנון המהנדס זורה שפנר, שגובהה 228 מטרים ושתוכננה לקום בהרי ירושלים. בתקופה שבה היה טדי קולק ראש העיר נדחו על הסף כל התוכניות הגרנדיוזיות למגדלים ברחבי העיר.

האם הפעם יוקם מגדל תצפית בירושלים? לפי הרוח הנושבת בשנים האחרונות, הפעם, ובמיוחד לאור השימושים המעורבים שהבניין מציע — הסיכויים גדולים מתמיד. האם הפעם קהל האדריכלים ימשיך להשתתף בדיון — זה אותו קהל שלא פוצה פה כשנבנים בבירה מבני ציבור גרועים ושכונות מנותקות? הרי הקהל השבוע הורכב בין היתר מאדריכלים שאחראים על עיצוב אין ספור קופסאות משעממות שמאכלסות את הר חוצבים ואת רחובות העיר. זה אותו קהל ששתק כשבוטלה התחרות לתכנון הספרייה הלאומית ושעמיתיו המשיכו לשתף פעולה עם הליך התכנון הלא תקין.

והאם גם הפעם, כמו בהתנגדות האדריכלים הירושלמים לבניין בצלאל בתכנון האדריכלים היפנים sanaa, רק בשל אחוז האבן הנמוך בו — הדיון התכנוני בעיר ימשיך לעסוק בזוטות עיצוביות חולפות? או שאולי זו תחילתו של דיון רחב ושל מעורבות עמוקה יותר של האדריכלים במראה העיר.

מתוך "חלום בהקיץ - ירושלים הלא בנויה" שאצר דוד קרויאנר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו