בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צמחייה במקום ביוב

אפשר למנוע את ההצפה הבאה

נדמה שבכל שנה החורף מפתיע מחדש את התשתיות בישראל. רעיונות לשיפור הניקוז ומניעת הצפות יוצגו השבוע בכנס אדריכלי־נוף באוניברסיטת תל אביב

17תגובות
כביש מוצף מים במושב שדה עוזיהו
אילן אסייג

הצפות החורף החוזרות ונשנות ברחבי הארץ אינן רק כוח טבע: הן במידה רבה תוצאה של תכנון ערים שלא מתחשב בתוואי השטח הטבעי ביישוב ובנתיבי זרימת הנחלים בו או סביבו, ושלא דואג לדי שטחים ירוקים באזורים הבנויים, שיקלטו את הממטרים הכבדים. "למים יש תכונה הגיונית, הם מחפשים לאן לזרום", אומר פרופ' ראובן לסטר מהפקולטה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, "וכל שנה אנחנו מופתעים מחדש מהנטייה הזאת שלהם".

"תכנון ארוך טווח הוא לא מהדברים החזקים בישראל", מוסיף לסטר, המתמחה בענייני סביבה. "אם בונים תשתיות וקירות ולא חושבים על המים, אז הם יחפשו בעצמם את המקום הכי נמוך לזרום אליו". והמקום הזה יכול להיות גינת הבית שלכם, הרחוב הסמוך, כיכר, פארק או נחל שיגלוש לכביש — כמו במקרה של נתיבי איילון.

אל ההקצנה הכללית בתנאי האקלים נוספת בשנים האחרונות התגברות הבנייה, במיוחד בגוש דן. כל בנייה נוספת במסגרת פרויקט תמ"א 38 וכל מגדל חדש שמוקם, מוסיפים כמויות בטון עצומות וחניונים תת־קרקעיים שפוגעים בחלחול המים.

אדריכל הנוף ליאור לוינגר, בעל סטודיו אורבנוף, עובד בימים אלה על תוכניות לטיפול במי גשמים. הוא מציע בין השאר תוכנית־האב לניקוז לעיריית תל אביב, תוכנית מיתאר לכפר סבא ותוכניות לשכונות חדשות בקרית גת, רמת השרון ותל השומר. בכנס אדריכלי־הנוף השנתי שייערך מחר ומחרתיים (חמישי־שישי) באוניברסיטת תל אביב, יציג לוינגר את התוכניות.

כביש מוצף בתל אביב, היום
דודו בכר

אחת מנקודות המפנה בהתייחסות לניקוז המים בערים, אומר לוינגר, היתה בתחילת שנות האלפיים, כשגובשו תקני הבנייה הירוקה בארצות הברית. אז החלו לחשוב מחדש "איך לטפל בעולם התחתון שנזנח", עולם הכולל את צנרת הניקוז ומאגרי המים התת־קרקעיים. בפרזנטציה יציג לוינגר כדוגמה רעיון שיזמו בקופנהגן: "הם מציעים להחליף את התעלות המבוטנות בשולי הרחובות בטיילות ירוקות שיכילו את המים באירועי הצפה ויאפשרו להם לחלחל לאדמה. דוגמה נוספת היא מרוטרדם בהולנד, שם הוסבה שלולית קבועה למאגר מים תיירותי הפתוח לקהל".

לוינגר מציע גם להחליף את פתחי הניקוז המוכרים, שאליהם זורמים המים, ברצועות ירוקות הפועלות כספוג ומאפשרות חילחול, וכן ליצור רצועות גינון רחבות ועמוקות יותר מעל חניונים תת־קרקעיים. כחלק משדרוג הצנרת, הוא מציע להסיט אותה לכיוון הפארק או לשטחים ציבוריים נוספים שניתן להסב לפארקים. חיבור בין הצנרת לשטחים הירוקים יצמצם את פוטנציאל ההצפות ולטווח הארוך גם יחסוך כסף.

נחל איילון שעלה על גדותיו בשנה שעברה
עופר וקנין

עוד דוגמה לטיפול במים מופיעה בתוכנית מיתאר לכפר סבא: במרכזו של גן "גיבורי ישראל" ישנה גבעה שגורמת למים להצטבר בינה ובין הבניינים הסמוכים. לוינגר מציע לעצב מחדש את הטופוגרפיה כך שתתאפשר השהיית המים וחילחולם במקום שיצטברו בפתחי הבתים.

ושיטפון בנחל אילון

הדמיה של ההצעה להחליף את התעלות המבוטנות בטיילות ירוקות שיאפשרו למים לחלחל לאדמה
סטודיו אורבנוף

סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, אלון זסק, משלים את התמונה: כדי לטפל בהצפות בערים לא די לעסוק בתוכנית הניקוז היישובית, הוא אומר, אלא יש להכין תוכניות ניקוז לכלל אגני ההיקוות ולטפל בניהול המים עוד בגובה ההר ולא רק במישורים, שבהם מתגוררים רוב התושבים. במקביל, יש להימנע מבנייה שפוגעת בתוואי הנחלים. "ככל שיוצרים עוד מנהרות ועוד תעלות מבוטנות בעלות צורה טרפזית, מהירויות המים רק גדלות ואיתן עוצמת ההצפה והשיטפונות".

זסק מצביע למשל על מאמץ גדול שנערך בשנים האחרונות ברשות ניקוז הקישון. "הרשות טיפלה בצמתים הגדולים — למשל הקמת סכר במחלף סומך — והוקמו מאגרי השהייה. בנוסף מבוצעת חפירה בקרקעית נחל הקישון שמעמיקה את בסיסו ומצמצמת את הסיכוי שיציף". המהלכים האלה אכן צימצמו את כמות השיטפונות בקריות, כפי שמעידים התושבים, אבל הממטרים הכבדים שלשום יצרו בכל זאת הצפות מחודשות, ונראה כי עבודת הניקוז טרם הסתיימה.

נחל קישון עולה על גדותיו ב-2012
אלון לויטה / רשות

אחד האתגרים הגדולים הוא אגן נחל הירקון, שנחל איילון הוא אחד מאפיקיו. זרז בולט לטיפול בנושא הוא לאו דווקא ההצפות, אלא לחץ של רכבת ישראל לקדם את הקמת המסילה הרביעית. בקרוב תוצג בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) תוכנית שמקדמת חברת נתיבי ישראל, ובה מתוכנן בין היתר להטות את מקורות האיילון לכיוון הים ולבנות צינור או תעלה. התוכנית הגרנדיוזית היא בתכנון א.ספיבק הנדסה ומשרד גוטמן אסיף (האדריכל שמאי אסיף, לשעבר ראש מינהל תכנון, הגה את הרעיון לפני יותר מעשור והוא אחד ממובילי התוכנית).

במקביל לתוכנית הזאת, מקדמים המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות ניקוז נחל ירקון חלופה שגם היא תוצג לות"ל. לדברי זסק, עלות התוכנית שלהם נמוכה במאות מיליוני שקלים מהחלופה הגרנדיוזית, והיא גם סביבתית יותר. "המים הם משאב שאנחנו רוצים להשתמש בו, בניגוד לתפישה של שנות ה–50", תוקף זסק את התוכנית שמקדמת נתיבי ישראל. "מי שמתכנן את התוכנית ההיא עובד באחוזים ומבחינתו ככל שהתוכנית יקרה יותר היא שווה יותר — אבל בסוף המדינה היא ששמה את הכסף".

התוכנית שזסק תומך בה מציעה להקים מאגרי היקוות לאורך נחל האיילון, שחלק ממקורותיו נמצאים בשטח הרשות הפלסטינית, והמתכננים אכן נפגשים בנושא עם גורמים ברשות. "אנחנו לא רוצים להיפטר מהמים, אנחנו במדינה ש-86 אחוז מהביוב שלה משמש את החקלאות — זה מקום ראשון בעולם. החלופה הסביבתית שלנו מייתרת את הצורך לבנות מנהרה כמו בתוכנית של נתיבי ישראל", מסכם זסק.

ההצעה לעיצוב מחדש של הטיפוגרפיה בגן "גיבורי ישראל" שבכפר סבא
סטודיו אורבנוף / א
חניון מוצף מים בכפר סבא, היום
מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו