תוכניות אדריכליות חדשות לבריכת ממילא בירושלים

באוגוסט האחרון הכריזה עיריית ירושלים על תחרות פתוחה לתושבים ולאדריכלים לרעיונות לשיקום ולעיצוב מחדש של בריכת ממילא, הממוקמת באחד האזורים הרגישים בירושלים והוזנחה בעשרות השנים האחרונות. מארבע ההצעות שזכו מתכננת העירייה להרכיב רעיון תכנוני שלם

נעמה ריבה
נעמה ריבה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ההצעה של מתכנן הערים ליאור גליק והאדריכלית גלי דוביצקי, שזכו במקום השני
ההצעה של מתכנן הערים ליאור גליק והאדריכלית גלי דוביצקי, שזכו במקום השני
נעמה ריבה
נעמה ריבה

בלב אחד המתחמים התוססים בירושלים, בין רחוב אגרון לרחוב מנשה בן ישראל, בגן העצמאות ובסמוך לבית הקברות המוסלמי, מסתתר אחד המקומות הרגישים ביותר בעיר – בריכת ממילא, השוכנת במעלה גיא בן הינום. ממדיה של הבריכה, שהוזנחה בעשרות השנים האחרונות, הוא 300 רגל על 200 רגל ועומקה – 20 רגל. ובשפה עכשווית: 97 מטרים על 65 מטרים ועומקה כ-6 מטרים וחצי. כשיורדים לקרקעיתה היבשה, בגרם המדרגות הציורי, רחשיה וכיעורה של העיר המקיפה את הגן - נעלמים. הבריכה הוקמה לכל המוקדם בימי הורדוס ולכל המאוחר במאה השלישית לספירה, והייתה חלק ממערכת הובלת המים בעיר עד ימי הבריטים. בניית הכבישים והתשתיות המסיבית בקרבתה שיבשו את זרימת המים, כך שאינה משמשת עוד לאגירת מי גשמים, אך המים שמצטברים בחלקיה הנמוכים יצרו בריכת חורף רדודה, בה שוהים דו־חיים ייחודיים כמו צפרדע הקרויה אילנית ממילא.

אוסף הקונפליקטים בחלק המזרחי של גן העצמאות – בית הקברות, אתר הטבע שהתפתח וייחודה הארכיאולוגי של הבריכה - הכשילו כל ניסיון לשיקום האזור מ-1967. תוכניות גרנדיוזיות לפיתוח המתחם, כמו הצבת כדור פורח או מילוי הבריכה במים מושבים - נגנזו מסיבות פרקטיות.

בריכת ממילא כיום
בריכת ממילא כיוםצילום: אוליבייה פיטוסי
ההצעה של האדריכלים תמיר מנצור כרמל, מעין טוקי כרמל ומיה עתידיה, שזכתה במקום הראשון
ההצעה של האדריכלים תמיר מנצור כרמל, מעין טוקי כרמל ומיה עתידיה, שזכתה במקום הראשון

לכן, בחודש אוגוסט, הכריזו בעיריית ירושלים ובחברת עדן לפיתוח מרכז ירושלים על תחרות פתוחה לתושבים ולאדריכלים לרעיונות לעיצוב הבריכה מחדש. פרסים, בסכום מצטבר של 85 אלף שקלים, פיתו כמאה קבוצות – מספר חריג לתחרות תכנונית, שהגישו רעיונות לשיקום המרחב העזוב.

האדריכל איתי אהרונסון, ממשרד שלמה אהרונסון, שמלווה את תכנון הגן והפונקציות המסחריות בו בעשרים השנים האחרונות, אומר שהחלק המזרחי של הגן שמאכלס את הבריכה ואת בית הקברות, נמצא על השולחן זה זמן רב. "צריך לכבד את בית הקברות ופשוט רק לסדר אותו, שלא יהיה מקום מפחיד בלילה, ואת הבריכה לחבר למרחב הציבורי הפתוח של הפארק", הוא אומר על שני מרכיבי הגן שלא פתורים מבחינה תפקודית. "לא ניתן להפוך את הבריכה לבריכת שחייה כי לא ניתן להפוך את סביבת בית הקברות לחוף ים", מבקר אהרונסון חלק מההצעות שהוגשו כעת. "וגם אי אפשר למלא את כל הבריכה מים כי זה יחסל את בריכת החורף".

ההצעה של האדריכלים אורלי שרם ודניאל שטרסבורג, שחולקת את המקום השלישי עם קבוצה נוספת
ההצעה של האדריכלים אורלי שרם ודניאל שטרסבורג, שחולקת את המקום השלישי עם קבוצה נוספת

צוות השופטים מנה את ראש העיר ניר ברקת וסגן ראש העיר עופר ברקוביץ', את אהרונסון, את האדריכל רועי לביא ממנהלת רובע מרכז העיר, אדריכל העיר עופר מנור, ראש המחלקה לעיצוב אורבני בבצלאל אלס ורבקל ונציגים נוספים מעיריית ירושלים, קרן ירושלים ורשות העתיקות. הצוות בחר בארבע הצעות שיצטרפו לבנק רעיונות, שמהם העירייה מעוניינת להרכיב רעיון תכנוני אחד שלם.

במקום הראשון, בפרס של 25,000 שקלים, זכו האדריכלים תמיר מנצור כרמל, מעין טוקי כרמל ומיה עתידיה. הם מציעים לחלק את שטח הבריכה ברשת קשתות שיוצרות מערכת של שבילים ואזורי שהייה. בין השבילים ימוקמו בריכות רב־עונתיות, בריכות שכשוך ובריכת החורף. במקום השני, בפרס של 15,000 שקלים, זכו מתכנן הערים ליאור גליק והאדריכלית גלי דוביצקי. הם חילקו את הבריכה לשני חלקים עיקריים: שני שליש מתוכה יוצף ליצירת אזור מים רדודים, כשמגוון פעולות ייערכו על איים צפים מעץ, שיקובעו לקרקע בכלונסאות, ובשליש הנוסף מתוכנן מערך של בריכות אקולוגיות.

את המקום השלישי חולקות שתי קבוצות, כל אחת זכתה בפרס של 5,000 שקלים. האדריכלים אורלי שרם ודניאל שטרסבורגר טיפלו בירידה לבריכה ותכננו גרם מדרגות מונומנטלי, שבמרכזו רחבה המיועדת לישיבה. אדריכליות הנוף לי קמחי ואיילת בר אילן מציעות לפרוץ את גבולות קו המתאר של הבריכה ומפסלות מחדש את שטח הגן בצורת אגן היקוות, שמזרים מחדש מים לבריכה. לביא חושב שמהלך העירייה היה, "משהו על הגבול בין שיתוף ציבור לתחרות". הוא מציין שתקנון התחרות הגמיש הזמין גם משתתפים נטולי רקע בתכנון שהציעו, למשל, להפוך את הבריכה ל"בריכת הכדורים הגדולה בעולם" או ל"נמל ירושלים".

ההצעה של אדריכליות הנוף לי קמחי ואיילת בר אילן , שחולקת את המקום השלישי עם קבוצה נוספת
ההצעה של אדריכליות הנוף לי קמחי ואיילת בר אילן , שחולקת את המקום השלישי עם קבוצה נוספת

בשנים האחרונות רבים מהמרחבים הציבוריים בירושלים עוברים תהליך של מסחור והפרטה. איך ניתן להימנע מזה? "לאורך כל השנים היו הצעות לונה־פארקיות ומסחריות" אומר לביא. "וגם בתחרות היו אלמנטים אינטראקטיביים, שיכולים לאפשר לכאורה את הכלכליות של הדבר הזה. הבחירה הייתה לא ללכת לכיוון הזה והחלטנו שהבריכה לא תהיה מופרטת. יכול להיות שבמעלה גן העצמאות נייצר אטרקציה תיירותית, אבל על הבריכה עצמה לא נעמיס את הדברים האלו. אפילו הקפיטליסטים שבינינו הבינו שזה לא המקום לעשות את זה".

למרות הזנחתה של הבריכה ישנם תושבים שמשתמשים בה, כמו תלמידי בית הספר הניסויי. אחת ממורות בית הספר, מיכל שאו, חוששת מתוצאות התחרות. "חלק מהתוכניות עלול לגרום לנזק לבריכת החורף", היא מזהירה. "יש שם מארג מאוד עדין של בית קברות, טבע והיסטוריה וצריך להיזהר לא להרוס אותו. אנחנו כבר 16 שנה לומדים בבריכה".

הצעה של תושב ירושלים, אייל גור
הצעה של תושב ירושלים, אייל גור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ