בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקיבוצים מתחילים לצרף לקהילה את הילד החורג – ההרחבה

ניתוק מקיבוץ־האם, בתי ענק וכבישים מפרידים אפיינו את ההרחבות 
שנבנו בקיבוצים בעשור האחרון. כעת, בחלק מהקיבוצים משנים כיוון ומגייסים את מיטב האדריכלים לתכנון הרחבות שיתאימו לחיי הקהילה, 
גם במחיר בתים קטנים יותר וחנייה לא־צמודה

26תגובות
הדמיה של ההרחבה החדשה
בקיבוץ חצור. לא לחצות
כביש כדי להתחבר לשבילים
הוותיקים
רפי סגל

בעשור האחרון נוספו לקיבוצים רבים הרחבות, שבהן מתגוררים חברי קיבוצים חדשים ובנים ממשיכים. ההרחבות בקיבוצים, שדומות לכל שכונת וילות פרברית אחרת, נבנות לרוב מעבר לכביש פנימי חדש, במנותק מהחלקים הוותיקים, ואין להן קשר לערכים התכנוניים והחברתיים של הקיבוץ. כל בית בהרחבה מתוחם בגדרות אבן, את מרבדי הדשא האינסופיים מחליפים כבישים ומגרשי חניה ומבני ציבור לא קיימים כלל.

בקיבוץ חצור למשל נבנתה לאחרונה הרחבה ובה 42 יחידות דיור, אבל חבר הקיבוץ גיא לאור, שמתגורר בהרחבה, אומר שבקיבוץ חשו החמצה מסוימת, והחליטו לקדם מהלך שונה בהרחבה הבאה שתקום. לצורך כך, יצר הקיבוץ קשר עם האדריכל רפי סגל, שמתגורר בארצות הברית ומוכר כזוכה בתחרות הספרייה הלאומית בירושלים (שנגנזה). "הם ביקשו שאתכנן משהו ששומר על הצביון הקיבוצי", אומר סגל בשיחת טלפון. "הם הבינו שיש כאן איכויות שאם לא נשמור עליהן, הן ייעלמו".

שביל ותיק בקיבוץ רבדים
יעל בר מאור

לדברי סגל, חברי הקיבוץ ביקשו "תכנון היברידי", כלשונו, בשביל 44 יחידות דיור חדשות. "כלומר, תכנון שמאפשר גם חיים אינדיבידואליים וגם חיי שותפות. שיאפשר להם ליהנות מכל העולמות". לתוכניות החדשות, הוא מספר, נכנסו מרכיבים שלא היו קיימים בקיבוץ הישן, כמו חנייה, "אבל אז נשאלת השאלה, האם אתה צריך את החנייה צמוד לבית או שזה בסדר שהיא תהיה 50 מטרים מהבית. זו החלטה שמשנה באופן ניכר את התכנון". 

הדומיננטיות של הכבישים והחניות משפיעה בכל מקרה על המרחב הפתוח בהרחבות. במצב כיום, ניתוק מערכת הדרכים החדשה של ההרחבה מהמערכת הישנה של הקיבוץ יוצר שכונה נפרדת, כמו למשל — בקנה מידה אחר — רמת בית הכרם בירושלים הנפרדת משכונת בית הכרם הסמוכה. "בהרחבה הקיימת השבילים החדשים לא ממשיכים את הוותיקים", אומר לאור, "וזה מבאס, כי צריך לעבור דרך הכביש. בתכנון החדש אנחנו מנסים להימנע מזה ולהמשיך את מערכת השבילים הישנה".

הרחבה בקיבוץ מפלסים
אליהו הרשקוביץ

מהלך נוסף שמתכננים בקיבוץ חצור הוא היררכיה הדרגתית בין הפרטי לציבורי. בקיבוצים הוותיקים כל השטחים הם ציבוריים, ומה שלא "שלי" הוא "שלנו", ואילו בהרחבות שנבנות כשכונות פרברים, יש הפרדה מוחלטת בין פרטי לציבורי. לאור מדגיש שבהרחבות החדשות השטח הפרטי יישאר שלך, "אבל הגבול בין המגרשים יטושטש, וזה ייצור הבדל גדול. מערכת השבילים החדשה והמרחבים המשותפים יחזירו את מה שפיספסנו בהרחבות הקודמות".

הדירות בהרחבה החדשה מתוכננות בגדלים משתנים, בין 80 מ"ר עד 200 מ"ר, ומכיוון שהשכונה מתוכננת כמכלול ולא כאוסף בתים — מתכנן סגל גגות סולאריים כחלק אינטגרלי מהתכנון, כאשר כל גג סולארי יונח מעל יותר מיחידת דיור אחת. לצד יחידות הדיור יהיו גם מחסנים משותפים וחניות אופניים.

לאור אומר ש"כל מי שרוצה יכול לבוא לגור בקיבוץ. יש תהליך של קבלה וצריך לגור במשך שנה בשכירות כדי לבחון אם מתאים לך אורח החיים הזה. אין אצלנו דמי קבלה כמו בהרבה מקומות".

בית בהרחבה (משמאל) מול בית ותיק בגבעת ברנר
מוטי מילרוד

תהליך דומה עבר על קיבוץ רבדים. ירון לובטון, יו"ר ועדת התכנון ביישוב, מספר שכאשר חזר לקיבוץ לפני כעשור והביט בתוכניות העתידיות להרחבה נדלקה אצלו נורה אדומה. "פתאום רואים משהו שנראה כמו גידול סרטני. יותר מדי כבישים, יותר מדי זכות מעבר לכלי רכב, פחות מדי חשיבה על הליכה בתוך החצר. ואמרתי שאין מצב שככה זה יהיה. זה כאילו שהאדריכל אמר שיש כאן יישוב עם בתים נמוכים — אז בואו נעשה קופי־פייסט מגדרה ונשים ברבדים בלי שום חשיבה". התוכנית, שיועדה ל–160 יחידות דיור, כבר היתה במצב מתקדם, אך לובטון התעקש לעצור חלק נרחב ממנה. הם חברו לאדריכל יובל יסקי ולאדריכלית הנוף יעל בר מאור, שמתכננים כעת את המשך ההרחבה. "יצרנו תוכנית חדשה מאוד מוצלחת", סבור לובטון.

דווקא בזכות השיוך

בר מאור, שמתכננת הרחבות בקיבוצים נוספים, חושבת כי מה שהוביל לגישה התכנונית החדשה הוא תהליך שיוך הבתים שמקודם בקיבוצים רבים בשנים האחרונות. זהו הליך משפטי שנערך בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל ומאפשר לחברי הקיבוץ לרשום את הבית ואת הקרקע על שמם. "תהליך השיוך מכניס את האנשים לקרביים של מרחב המחיה ואז נפתח פתאום כל נושא המרחב", היא אומרת. "אין יותר את הקיבוץ הוותיק ואת ההרחבה, אלא הכל צריך לחיות כיחידה אחת — כי כל חלקי הקיבוץ עוברים שיוך".

הדמיה של ההרחבה החדשה בקיבוץ חצור. היררכיה הדרגתית בין הפרטי לציבורי
רפי סגל

בר מאור מסבירה כי בניגוד לשכונות פרברים חדשות בערים, שנבנות על קרקעות מדינה ונמכרות לקונים אנונימיים, כאן הדייר העתידי מוכר למתכננים. "אני יכולה לבוא ולדבר ישירות עם האנשים שהמגרש יהיה שלהם פחות או יותר, במקום להניח כל מיני הנחות לגבי הרוכש העתידי". הליך החלוקה למגרשים בקיבוץ הוותיק במקביל לתכנון החלקים החדשים, היא אומרת, מביא את חברי הקיבוץ לתובנות: "הם מבינים שאם בקיבוץ הוותיק הם יכלו לוותר על חנייה צמודה — אולי הם יוכלו לוותר עליה גם לאחר הליך השיוך והיא לא תהיה חלק מהמגרש".

לדעתו של לובטון מקיבוץ רבדים, ההרחבות בקיבוצים בגישה הקודמת, הנפוצה עדיין, נבנות כמו פרברי וילות מכיוון שאנשים מגיעים לקיבוץ מהסיבות הלא נכונות. "אנשים כאילו רוצים לבוא לקיבוץ — אבל רק בטייטל. הם רוצים את השדות, את הגן־ילדים הקרוב, אבל הם לא מוכנים לוותר על החלום האמריקאי. וזו השטות הכי גדולה". הוא משוכנע שחברי הקיבוצים הוותיקים הם שצריכים להכתיב את החשיבה. "כיום, במקום שהקיבוץ יכתיב לתושבים החדשים, הם אלה שמכתיבים לקיבוץ. אני מנסה לקדם מהלך שיתיר לבנות רק 160 מ"ר. אם אתה רוצה יותר גדול — בשביל מה אתה מגיע לקיבוץ?"

האדריכל רפי סגל מדגיש שיש בקיבוצים הזדמנות שאין בשום מקום אחר, והוא שונה מצורות התיישבות פרבריות־כפריות אחרות, כמו התנחלויות. "הקיבוץ לא נועד רק לשינה, למרות שהחיים בו לא צפופים כמו בעיר. ההתנחלויות שואפות למקסימום תשתיות למינימום אנשים, כשדרך הכביש אתה מייצר את הגדר כדי לקבע את השליטה. אם גרים אחרי זה בבתים או לא — זה לא העיקר. אבל בקיבוצים יש כבר תשתיות קיימות, ויש הזדמנות לפתח מודל מגורים ייחודי".

הקיבוץ עם ההרחבה שלו, מוסיף סגל, ייחודי גם בהשוואה לפרבר: "הפרבר רק צורך, הוא אף פעם לא מייצר כלום. אבל הקיבוץ מייצר גם עבודה, עבודה חקלאית למשל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו