בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שתי גדות לקפלן: איך ייראה החלק החדש של מתחם שרונה?

ארבעה משרדי אדריכלים התחרו על תכנון אזור חדש במתחם שרונה ההיסטורי — הפעם מצידו הצפוני של רחוב קפלן. ההצעה שזכתה, של קימל־אשכולות, מעוררת ביקורת על שטחה העצום של קבוצת המגדלים ועל האופן שבו שוב מוזנחים רחוב קפלן ומרחב הולכי רגל

92תגובות

בתודעה הישראלית מזוהה בשנתיים האחרונות המושבה שרונה בתל אביב עם מתחם הקניות והבילויים המוקף במגדלי גינדי מדרום לציר קפלן. אך למעשה, המושבה הטמפלרית ההיסטורית שרונה נמתחת גם לכיוון צפון עד שדרות שאול המלך, היכן ששוכן בסיס הקריה. המחנה הצבאי הזה, שמאכלס את המבנים ההיסטוריים לצד מבנים מהעשורים האחרונים, צפוי להתפנות בשלבים — ועיריית תל אביב כבר שרטטה תוכנית אב כוללת לשטח שבין הרחובות קפלן, לאונרדו דה וינצי, שאול המלך וכביש 2.

הדמיית מתחם המגדלים בהצעה הזוכה, בתכנון קימל-אשכולות
קימל אשכולות אדריכלים

מתוך התוכנית הכוללת "גזרה" לאחרונה העירייה רצועה לאורך ציר קפלן שתתפנה בשלב מוקדם, באורך 400 מטר וברוחב 80 מטר, וערכה תחרות סגורה לתכנון השטח שמשתרע על כ–32 דונם ויכלול מגדלים חדשים ובניינים לשימור. לתחרות הוזמנו ארבעה צוותים: חיוטין אדריכלים, האדריכלים נתי רותם ואמנון רכטר, קימל אשכולות, והאדריכלים יובל גולדנברג וירון כ"ץ. ההצעה הזוכה היא של קימל אשכולות — שתכננו אותה יחד עם משרד "מנעד", האחראי לתוכנית־האב הכוללת — והיא דומה לתפיסה התכנונית של מתחם שרונה הדרומי שכבר פועל כיום.

קימל אשכולות מציעים להותיר את הבניינים לשימור נטועים בתוך גן ירוק, כשבמרכז הגן "ציר התרבות", שמתחיל ב"שרונה מרקט" ויימתח עד לשדרות שאול המלך — שם ממוקם התיאטרון הקאמרי ומוזיאון תל אביב לאמנות. במתחם הגן הם מציעים להוסיף עוד כמה מבנים חדשים נמוכים לצרכים ציבוריים, מעונות סטודנטים ופביליון תערוכות. ממזרח לגן אמור להתרומם גוף איקוני עצום שהאדריכלים מכנים "עיר רב שכבתית ורטיקלית": הוא מורכב מארבעה מגדלים בני 60 קומות, שיתחברו למגדלי עזריאלי ולמתחם שרונה הקיים בשני גשרים להולכי רגל.

הפרויקט האיקוני הזה, שגודלו ומסת הבנייה העצומה בו כבר מעוררים התנגדויות, מזכיר את המגדלים הירוקים שתיכנן סטפנו בוארי במילאנו ואת הפרויקט הגרנדיוזי De Rotterdam שתכנן רם קולהאס ברוטרדם. הנה כמה מספרים: שטחה הכולל של התוכנית הוא 302 אלף מ"ר. מתוכם 19 אלף מיועדים למסחר וימוקמו בקומות הקרקע. 160 יחידות דיור במחיר מוזל ימוקמו מעל לקומת המסחר ויצטרפו אליהם שטחי ציבור המשתרעים על 12 אלף מ"ר שחלקם יפוזרו בגן. מעל קומות המסחר והציבור מתוכננת קומה ציבורית פתוחה, מין גן מרחף, שלדברי האדריכלית מיכל קימל־אשכולות היא תשמש את דיירי המגדלים באזור. מעל לקומה הציבורית הזאת — עוד 152 אלף מ"ר לשטחי תעסוקה ו–13 אלף לשטחי מלונאות, שימוקמו ב–20 קומות נוספות (להשוואה: שלושת מגדלי עזריאלי כוללים 150 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ו-35 אלף מ"ר של שטחי מסחר). מעל לשטחי התעסוקה מתוכננות עוד 420 דירות יוקרה שימוקמו ב–30 הקומות העליונות.

חיבור המפלס הציבורי לגג בית בהדמיה של קימל־אשכולות
קימל אשכולות אדריכלים

רחוב קפלן לא מתפקד היום כרחוב אורבני דוגמת אבן גבירול או דיזינגוף: רוב האנשים שמגיעים לתחנת הרכבת עזריאלי חוצים את קפלן במהרה ולא שוהים לאורכו. בהתאם, מתחם שרונה הפרוש לאורכו פועל כאזור סגור שמגיעים אליו ברכב פרטי. גם ההצעה החדשה לא פותרת את הבעיות לאורך הרחוב ואולי אף מחמירה אותן. מיכל קימל־אשכולות טוענת שלפינה הדרום־מזרחית של הרחוב ממילא אין סיכוי ולכן הם "מנקזים את תנועת הולכי הרגל לציר פנימי שיחבר את מגדלי עזריאלי אל מגדלי הפרויקט". בדומה למתחם הקיים, גם כאן האזור שמוקדש להולכי הרגל הוא הגן במרכז. "אילו יכולנו, היינו מעבירים את התנועה (את הכביש) לתת הקרקע ומחברים בין שני החלקים של שרונה מעל הקרקע, אבל זה לא אפשרי", היא אומרת. מכל מקום, בשונה מהמתחם בדרום שרונה, מקווים האדריכלים כי הפעם "זה לא יהפוך למרכז מותגים אלא לאזור שהוא יותר מוטה תרבות".

בני הזוג קימל אשכולות דווקא היו מעורבים פעם בהתנגדות לבניית מגדלים: יחד עם תושבי שכונת נווה צדק (שבה הם עצמם גרים) הם יצאו נגד מגדל נחושתן שהתרומם לצד השכונה הוותיקה. אבל לדעתה של קימל אשכולות הפעם מדובר בסיטואציה אורבנית שונה ולכן היא "חיה בשלום" עם המגדלים לצד המבנים לשימור, שכן האזור הפעם לא שימש קודם לכן למגורים. אין לי התנגדות קטגורית למגדלים, היא אומרת, "ההתנגדות שלנו היתה למגדלים שיושבים במקומות שאינם מתאימים".

ההצעה של משרד רותם ורכטר שנדחתה
א. רכטר נ. רותם אדר

מה עם רכס הכורכר?

מי שלא מתלהב מהתוכנית החדשה הוא למשל האדריכל והחוקר ד"ר יודן רופא, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, שבעיניו התוכנית המוצעת "מופרזת במורכבותה ובמסת הבנייה שהיא מציעה. היא כרוכה בפיתוח עתיר הון, שרק מספר מאוד מוגבל של יזמים יכול להרים, וייקח שנים רבות לבנות אותה — כמו במקרים של השוק הסיטונאי או דרום שרונה". גם חיבור הפרויקט לעזריאלי באמצעות גשר הוא בעיני יודן "השלמה של מה שקורה כשהמרחב הציבורי מופרט למכוניות, והמרחב הכאילו ציבורי שניתן להולכי הרגל — מגדיר אותם בהכרח כצרכנים של מרכזי המסחר שדרכם הם כמעט מחויבים לעבור".

בעיני ד"ר רופא, "מרחב עירוני שלא ממוקם במפלס הרחוב — מנוגד לאופן שבו עובדים מרחבים ציבוריים בעיר". לדעתו יש לשחזר את מתווה־העיצוב המקורי של שרונה, ולתכנן רחובות נוספים שיחברו בין רחוב קפלן ושדרות שאול המלך וייצרו רשת רחובות חדשה, שניתן יהיה לשלב בה מגדלים ובניינים בפרופורציות שונות. במקביל הוא מציע לצמצם למינימום את החניונים התת־קרקעיים, מכיוון שכבר היום, ובוודאי עם כניסת הרכבת הקלה לפעולה, האזור יהפוך "למקום הנגיש בארץ בתחבורה ציבורית".

ההצעה של משרד גולדנברג כץ שנדחתה
גולדנברג אדריכלים

ביקורת חריפה משמיעה גם מנהלת המועצה לשימור אתרים בתל אביב, תמר טוכלר, התוהה מדוע נשכחו מסקנות הדיון שנערך לפני 20 שנה. "כשהחל המאבק לשימור שרונה דיברנו על שימור שתי הגדות של קפלן", היא אומרת, "וכבר אז דיברנו על החשיבות של הולך הרגל לאורך הרחוב". במהלך המאבק לשימור שרונה נעשו גם פשרות רבות, נערכו הרבה פשרות ואחוזי הבנייה גדלו. "איפה שיש היום מגדלים יש מערבולות רוח וממש לא נעים שם", היא אומרת על הצד הדרומי של שרונה.

לדבריה יש להתייחס יותר ברצינות לרחוב קפלן ולא להשלים עם מצבו. "זו אחת הכניסות הכי חשובות לתל אביב. זה היה הרחוב המתוכנן הראשון בתל אביב, עוד במאה ה–19, ואפשר לקחת את כל המסה של הבנייה ולהעביר אותה אחורה ולא למקם אותה על הרחוב, וגם יש חשיבות גדולה לשמור על חלק מסלע הכורכר המאפיין את אדמת המקום". טוכלר משוכנעת שאפשר למצוא דרך טובה יותר לשלב בין הבנייה החדשה לישנה, ומדגישה: "העניין הוא לא אם ההצעה שנבחרה היא יפה או לא, יש משהו בממדים האלו שאינו קשור לרחוב קפלן, שהוא כל כך חשוב. גם ככה הזיזו שם חלק מהבתים וראינו כבר את החבלות בצד השני, עם הטעות של בניין הממשלה המכוער — אז לחזור על אותו נזק בצד השני? בונים שם מסה מטורפת", היא מסכמת, ואתה שואל את עצמך: "מה עבר להם בראש?".

ההצעה של משרד רותם ורכטר שנדחתה
א. רכטר נ. רותם אדר

בניינים, לא מגדלים

שלוש ההצעות הנוספות לתכנון המתחם, שלא זכו, מתייחסות באופן שונה לרחוב קפלן ולא משתפות פעולה עם גורלו כציר לרכבים בלבד. ההצעה של רותם ורכטר מעצבת את דופן רחוב קפלן בשתי דרכים שונות: החלק הראשון מתחיל במרכז עזריאלי ונמשך עד "ציר התרבות" ולאורכו מתוכנן פודיום שיאכלס שטחי מסחר ותעסוקה. מהפודיום שמקיף שתי כיכרות פנימיות צומחים שני מגדלי תעסוקה בני 35 ו-45 קומות ומגדל מגורים בן 52 קומות. מ"ציר התרבות" עד רחוב לאונרדו דה וינצ'י מתוכנן החלק השני, שמאכלס בניינים לשימור, כשביניהם מציעים רותם ורכטר לשלב מבנים חדשים נוספים — מה שלא קיים בצד הדרומי של שרונה.

"אחת הבעיות של שרונה היא שהמבנים לשימור לא מייצרים רצף", קובע רותם. "הרווחים בין הבניינים יותר גדול מהבניינים עצמם. אנחנו מוסיפים עוד בניינים ויוצרים רצף אורבני שממשיך את הפודיום". לדבריו רוחבו העצום של רחוב קפלן, שמתפקד למעשה ככביש סואן לאחר שנוספו לו נתיבים, לא יאפשר לו לתפקד כרחוב בעל שתי דפנות, "אבל אפשר ליצור רחוב לאורך הדופן הצפונית שתכננו".

ההצעה של חיוטין שנדחתה
חיוטין אדריכלים

ההצעה של חיוטין נולדה לאחר בניית מודל תלת־ממדי של כל המגדלים העתידיים שצפויים לקום באזור. "ניסינו להבין מה המשמעות של כל המגדלים שיקומו", אומרת האדריכלית ברכה חיוטין. המודל שבנו מראה גן גדול בין יער מגדלים, אלא שהגן לדעתם של בני הזוג חיוטין אינו רציף, צורתו לא מובהקת, הוא מוקף כבישים ונקטע ברחוב קפלן. "אנחנו חושבים שצריך לחזק את הכניסה לעיר וליצור משהו איקוני ורצף עירוני, אבל לא באמצעות תוספת מגדלים", מסבירה חיוטין.

כחלופה למגדלים בני 50 קומות, הם מציעים לתכנן שני מבנים מוארכים עם מסות בנויות קטנות יותר, שגובהן בין 15 ל–20 קומות וביניהם עובר "ציר התרבות". "אנחנו מייצרים ציר מובהק להולכי רגל, כשאף בניין לאורכו לא גבוה מבניין המטכ"ל", אומרת חיוטין, "ויוצרים משהו בשביל התושבים ולא רק לאורחים". כדי לממש את התוכנית של חיוטין יש צורך בפעולה רדיקלית הכוללת הריסה או הזזה של כמה מבנים לשימור, בדומה לחמשת המבנים שהוזזו בדופן הדרומית. לאדריכל מיכאל חיוטין לא ברור מדוע מתעקשים לשמר את המבנים במחיר של מגדלים ורחוב שאינו מתפקד. "אם הבתים האלו היו ערביים לא היו שומרים אותם", הוא טוען. "אבל בגלל שזה בתים של גרמנים, אז משקיעים עשרות מיליונים".

ההצעה השלישית שנדחתה, של האדריכלים יובל גולדנברג וירון כץ, מציעה "לדחוף" את המגדלים מדופן רחוב קפלן ולעצב מחדש את רכס הכורכר הקיים. "צומת קפלן בגין היא אחד הצמתים הקרים והמנוכרים ביותר", סבור גולדנברג, "אין בו מילימטר אחד בקנה מידה אנושי ומשהו שמאפשר להסתתר מהתנועה". לכן, הם יוצרים כיכר הקרויה "כיכר הכורכר", שמיועדת להולכי הרגל המגיעים מכיוון מגדלי עזריאלי, ובדופן הכיכר הם ממקמים חללי מסחר.

לדעת גולדנברג־כץ, יש כאן גם אלמנט היסטורי ראוי לשימור. "משמרים דברים מלפני מאה שנה, אין סיבה שלא ישמרו משהו מלפני מיליון שנה", אומר גולדנברג בעניין רכס הכורכר. בין כיכר הכורכר למבנים הטמפלרים, ממקמת ההצעה שלהם מבנה ציבור גדול שיוצר רצף הליכה ברגל. "אסור לחזור על הטעויות של רחוב קפלן", הוא מפנה טענה לעירייה, "שזה לא יהיה כמו עזריאלי. יש כאן הזמנות לעשות משהו שהוא לא דוחה כמו רחוב קפלן של היום וזה פרויקט שראוי לשיתוף ציבור".

עיריית תל אביב לא רצתה להגיב ולהסביר מדוע ההצעה של קימל־אשכולות היא שנבחרה, מאחר שהתוכנית טרם הוצגה לוועדה המקומית.

המגדלים הירוקים שתיכנן סטפנו בוארי במילאנו
Luca Nebuloni
מתחם המגדלים בהדמיית קימל־אשכוליות. "עיר רב־שכבתית ורטיקלית"
קימל אשכולות אדריכלים


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו