בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השיכון הקטן בגבעתיים ייהפך ל-15 מגדלים ענקיים

פרויקט פינוי בינוי אדיר ממדים, המקודם בימים אלה בגבעתיים, יוביל להריסתם של שיכונים משנות ה–50 ובניית מגדלים במקומם. ההבטחה כי כמה מהשיכונים ישומרו וישמשו את הקהילה אינה משכנעת את כל התושבים

69תגובות
הדמיה של המגדלים המתוכננים
רותי הרשקוביץ

פרויקטי פינוי בינוי שקודמו עד כה בישראל כללו הריסה מוחלטת של כל השיכונים, שנבנו בשנות ה–50 וה–60 ובניית מגדלים חדשים במקומם. פרויקט פינוי בינוי שמקודם בימים אלה בגבעתיים, בין הרחובות המאבק, ההסתדרות, אידמית וכביש אלוף שדה, מציע לראשונה תפישה חדשה. 36 מתוך 41 שיכונים ייהרסו ובמקומם ייבנו 15 מגדלים שיקיפו חמישה שיכונים שישומרו. הבניינים שישומרו יוסבו מבנייני מגורים למבני ציבור. התושבים שמתגוררים בהם יעברו למגדלים שמתוכננים לאורך אלוף שדה.

הפרויקט, שמחולק ל–11 מתחמים, יכלול 3,108 דירות חדשות במקום 914 דירות שייהרסו. בתחילת דרכו היו אמורים להרוס את כל השיכונים ובמקומם לבנות מגדלים בני 26 ו–30 קומות. לדברי האדריכלית רותי הרשקוביץ, מתכננת המתחם, השימור מחייב אותם לתכנן מגדלים שגובהם בין 26 קומות בצפון המתחם ועד ל–45 קומות לאורך אלוף שדה. "זה יחס שהשמאים הגיעו אליו כדי שהפרויקט יהיה כלכלי. לי זה היה נראה בהתחלה הזוי לשמר את השיכונים, אבל בוועדה המחוזית רצו שיישאר זכר לשיכונים".

שיכון בגבעתיים בין רח' אדמית לרח' ההסתדרות
מוטי מילרוד

אדריכל השימור אמנון בר אור, שנכנס כשותף לפרויקט בשנה האחרונה, סבור שהתוכנית היא קפיצה תכנונית לעומת פרויקטי הפינוי בינוי המקובלים. "אחת הבעיות העיקריות של תוכניות פינוי בינוי היא שאין בכלל בנייה ציבורית. יש תוספת מטורפת של יחידות דיור, אבל אין שטחים לבנייני ציבור. ברור לי שאין מה להשאיר שכונה שלמה כזאת כפי שהיא תוכננה בשנות ה–50, אבל עשינו תיעוד של המתחם ומצאנו שיש שם מתחם פנימי שעשיר בצמחייה ושיש לו ערכים".

השיכונים, שלכל אחד מהם תיתוסף קומה וחצי, יאכלסו גני ילדים, מתנ"ס, מעונות סטודנטים, ספרייה ואולמות רב תכליתיים. "הערך של שימור חלק מהשיכונים הוא לא באדריכלות, אלא בהישג של מדינת ישראל שהצליחה לחסל את כל המעברות בתקופה קצרה", אומר בר אור, "ולכן הם גם חייבים להיות ציבוריים ואי אפשר לערבב בהם מגורים". כשהוא נשאל בעניין גובהם של המגדלים, המזכיר בפרופורציות את מתחם שרונה בתל אביב, הוא אומר ש"גבעתיים רוצה מגדלים של 45 קומות ואני לא קובע את זה. יש לנו הזדמנות לשמר מתחם שלם ואנחנו לא רוצים שגבעתיים האדומה תהיה בלי שיכונים בכלל".

הדמיה של המגדלים המתוכננים
רותי הרשקוביץ

חוקרת השיכונים ד"ר הדס שדר מהטכניון מצטרפת לדעתו. "המגדלים היו קמים בכל מקרה. ההחלטה היתה שבמקום לבנות מבני ציבור חדשים במקום אחר ישמישו את מבני השיכונים כמבני ציבור ואת השטח ביניהם כשטח הפתוח". היא לא מגדירה את המהלך כשימור אלא כשימוש מחדש. "זה נכון יותר מבחינה אקולוגית, כי הרס גורם נזקים סביבתיים ובזבוז, וכאן יש פחות הרס".

יש תושבים שלא מרוצים מהמעבר משיכון בן שלוש קומות למגדל. אחת מהן, שביקשה לשמור על עילום שם מחשש לתגובת שכניה, אומרת ש"יש תחושה שמוטלת כאן גופה של לווייתן שכל הכרישים רוצים לטרוף אותה", היא מתכוונת ליזמים הרבים שמעוניינים לזכות במכרז. "כופים עלינו לקחת עורכי דין ושמאים בעשרות אלפי שקלים כדי להגיש התנגדות כשיש כאן זקנים שימותו אם יתקעו אותם ב–40 קומות על כביש ראשי".

שיכון בגבעתיים בין רח' אדמית לרח' ההסתדרות
מוטי מילרוד

גם רותה דנינו, המתגוררת באחד השיכונים ברחוב ההסתדרות ב–40 השנים האחרונות, מתנגדת לתוכנית במתכונתה הנוכחית. המתחם שהיא גרה בו כולל ארבעה שיכונים. במקומו ייבנה מגדל בן 38 קומות. לדבריה, לא הוצגו להם חלופות. "אני לא מתנגדת לתוכנית, אלא למגדלים הגבוהים", היא אומרת. להתנגדות מצטרפים גם ילדיהם של קשישים שמתגוררים במתחם כמו ישראל כהן. "ההורים שלי בני 80 פלוס ומגיעים לכאן כל מיני יזמים ומחתימים אנשים על טפסים בלי שהם יודעים על מה חותמים", אומר כהן.

במקביל יש תושבים המקדמים את הפרויקט. לדברי שי משעני, "זה חלום שעומד להתגשם. הבניינים מאוד ישנים, אין מעליות, התשתיות רקובות ואין מקלטים. עברנו כבר שלושה ראשי ערים עם הפרויקט הזה". לטענתו, "רוב הוועדים (לכל מתחם יש ועד, נ"ר) כבר סגרו עם יזמים. משה אביב סגרו עם מתחמים ג' וד'. מנרב עם י', אאורה עם ט' ויש עוד כמה במשא ומתן".

ראש העיר רן קוניק מדגיש שהוא "ירש את התוכנית". להערכתו, התוכנית תצטרך לעבור מספר שינויים ולכן הוא עורך סקר תושבים שייבחן את העדפותיהם. "אני בעד לקדם התחדשות עירונית ובעד שהתוכנית תקרה בזמן סביר", הוא אומר. עם זאת, הוא סבור שאין צורך בשימור והיה מעדיף שהשטח המיועד לשימור ייהרס וששטחי הציבור והמגדלים יתוכננו ביחסים פחות קיצוניים.

הדמייה של שימור השיכונים
אמנון בר אור / אתר מנהל התכנון של משרד הפנים


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו