בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצים גג בבלומפילד? 275 מיליון שקל אינם מספיקים

275 מיליון שקלים יושקעו בשיפוץ איצטדיון בלומפילד שביפו, אבל בניגוד למקובל בשנים האחרונות לא כל היציעים בו יקורו. איך מסבירים המתכננים והעירייה את ההחלטה, ומה חושבים על כך האוהדים?

41תגובות
הדמיה של איצטדיון בלומפילד החדש
מנספלד קהת אדריכל

בשנים האחרונות ידעו מתקני הספורט בישראל עדנה שלא היתה כדוגמתה. אצטדיוני כדורגל חדשים נבנו בפתח תקוה, בנתניה, בחיפה ובבאר שבע, בעוד אצטדיון טדי הוותיק בירושלים שופץ והורחב. בלומפילד, המגרש הגדול והמרכזי בתל אביב, שבו משחקות שלוש הקבוצות הבכירות של העיר, נותר מאחור, רחוק מהסטנדרטים שאוהדי הספורט התרגלו אליהם.

ערב הבחירות המקומיות ב–2013 פרסמה עיריית תל אביב תוכנית לשיפוץ האצטדיון שביפו, לרבות הגדלת מספר המושבים מכ–14 אלף ל-25 אלף וקירוי כל היציעים, בעלות צפויה של כ–150 מיליון שקלים. בשבוע שעבר שיגרה העירייה הודעה נוספת לעיתונות, שכללה הדמיות חדשות שיצרו במשרד האדריכלים "מנספלד קהת", שתכנן גם את האצטדיון העירוני החדש בחיפה בשיתוף עם המשרד הבריטי "KSS". מספר המושבים נותר על כנו (25 אלף, כמו בתכנון מ-2013), אך הגג ייבנה מעל היציעים המערביים בלבד, בעוד הצפוניים והדרומיים יוותרו חשופים לגשם ולשמש. עלות השיפוץ מוערכת ב–275 מיליון שקלים.

אצטדיון בלומפילד ללא אוהדים
ספי מגריזו

אצטדיון בלומפילד תוכנן על ידי האדריכלים ש. שוורץ ומקס גלפז, ונחנך בשנת 1962. הוא נבנה הודות לכספי תרומה של האחים הקנדים ברנרד ולואיס בלומפילד. גלפז, שתכנן את מרבית מתקני הספורט במדינת ישראל הצעירה — בין היתר את היכל הספורט ביד אליהו ואת אצטדיון קרית אליעזר שבחיפה — בנה את האצטדיון בצורת קערה, כך שארבעת היציעים מתחברים זה לזה ומתנקזים לכיוון כר הדשא. השניים תכננו אפשרות להרחבה מעל ליציע המערבי, אשר מעולם לא יצאה לפועל. ב–1999, לאחר חמישה עשורים שבהם נוהל על ידי ההסתדרות, הועבר בלומפילד לבעלותה של עיריית תל אביב. מאז, עולות ויורדות מעל סדר היום תוכנית להרחבתו ולקירוי היציעים.את ההצעה הראשונה לקירוי היציעים העלה מהנדס העיר דאז, ישראל גודוביץ בסוף שנות ה–90, אך כמו רבים מרעיונותיו גם תוכנית זו נקברה בתום תקופת כהונתו הקצרה.

עונת הכדורגל שהסתיימה בחודש מאי היתה האחרונה שאירח בלומפילד הנוכחי, שישופץ בשלוש השנים הקרובות. על העבודות מופקדת חברת היכלי הספורט העירונית, אשר שכרה את משרד האדריכלים "פרטים אדריכלים". לאחר מכן התכנון הועבר לידיה של החברה לפיתוח כלכלי, שגנזה את התוכנית.

"כל 14 אלף המושבים הקיימים נשארים, למעט אלה שצריך לשנות בגלל זווית הראייה", מספר האדריכל חיים קהת בשיחה עם "הארץ", "אנחנו מוסיפים יציעים חדשים מעל היציעים הקיימים בצורה הרמונית משום שאנחנו רוצים לשמור על הצורה הקיימת. מה שמשתנה לחלוטין הוא כל החללים מתחת ליציעים כמו השירותים, המזנונים, המלתחות וחדרי העיתונאים, שייבנו מחדש בהתאם לתקנים של אופ"א (הגוף המנהל של הכדורגל האירופי)". מנגד, מגרש החניה העירוני הסמוך, שגם כיום צר מלהכיל את כל הבאים למתקן, לא יורחב. הצופים ימשיכו להסתמך על התחבורה הציבורית למרכז יפו, שאינה פעילה בסופי שבוע, כמובן.

הדמיות איצטדיון בלומפילד החדש
מנספלד קהת אדריכל
מנספלד קהת אדריכל
מודל של בלומפילד

בניגוד לחמשת האצטדיונים האחרונים שנחנכו בישראל, שבהם מותקן גג מעל כל אחד מהיציעים, בלומפילד יקורה רק בחלקו — זאת בניגוד לתוכניות המקוריות. "זו החלטה שהתקבלה על ידי המזמין", מסביר קהת, "עיריית תל אביב החליטה לקרות רק את היציע המערבי. יש לזה תקדימים בעולם של אצטדיונים שאינם מקורים באופן מלא ויש לזה גם ביטוי תקציבי". באתר של "פרטים אדריכלים" מופיעה הדמיה של האצטדיון עם קירוי על היציע המערבי והמזרחי ולא על כל האצטדיון. מוסבר כי כך הוחלט בין השאר מפני שהדשא באצטדיונים שבהם מותקן גג שלם — כמו בחיפה — נפגע בעקבות חשיפה מוגבלת לשמש. גם על החומר שממנו ייבנה הגג המצומצם אין כרגע הסכמה. "החומר של המעטפת, שבחלקה תשמש כגג ובחלקה כמעטפת אקוסטית, יהיה מאלמנטים שטוחים. כרגע נבחנות כמה חלופות, אשר ייבנו על קונסטרוקציית פלדה שתונח על היציעים".

חבר מועצת העיר ומחזיק תיק הספורט, אלון סולר (רשימת "רוב העיר"), דווקא לא רואה בעיה בהיעדר קירוי: "גם אני רוצה גג ואם היה לנו תקציב של 700 מיליון — יותר מפי שניים — אז היינו מגשימים את החלומות של כולם. אין המון ימי גשם בשנה. העניין האקוסטי יטופל ותהיה הגבהה מעל לכל האצטדיון. זה יהיה פחות נעים לשבת בגשם, אבל יש סדרי עדיפויות. גם הקאמפ נואו בברצלונה פתוח". לדבריו, "זה הפרויקט היחיד שנעשה באופן מלא מתקציב עירוני בלי אף גורם מימוני נוסף. ההצעות של הטוטו, בין 13 ל–17 מיליון, היו נמוכות. נוצר מצב אבסורדי שהם מונופול שהפך לחברת פרסום וכבר עדיף לעירייה ללכת לחברה מסחרית שתשלם פי שלושה". העירייה אכן ניסתה לפנות לכמה חברות, אך נתקלה במכשול בירוקרטי: תרומה כספית גדולה לרוב מתוגמלת בשינוי שם המתקן — "היכל מנורה מבטחים", למשל — והאצטדיון ביפו הרי כבר נקרא על שם האחים הקנדים. בתום העבודות עשויה העירייה לגייס נותן חסות, אולם זה יסייע רק בתפעול השוטף של בלומפילד המחודש.

אוהדי הפועל תל אביב
נמרוד גליקמן

סולר מוסיף כי התכנון המקורי בוטל עם העברתו לידי הרשות לפיתוח כלכלי. "ברגע שניהול עבר לרשות הם ביקשו למנות אדריכלים ומנהל פרויקט בעלי ידע וניסיון בהקמת אצטדיונים, זאת כדי שנוכל לעמוד בלוחות הזמנים ובתקציבים ובכל ההתאמות של אופ"א". לשאלה איך ייתכן שהתקציב עלה למרות הוויתור על הגג, הוא משיב: "התקציב היה מספר ראשוני ולא התייחס לתוכניות לביצוע שקובעות את העלות הסופית, מה גם שדיברנו על 190 מיליון ולא 150 מיליון כפי שפורסם".

התכנון החדש לא נעשה בתיאום עם הקבוצות או בעקבות שיח עם האוהדים, קהל הלקוחות העיקרי, אלא בהתאם לרשימת המכולת שהציבה אופ"א. "אם לא בונים גג, אז למה בכלל צריך לעשות שיפוץ?", תוהה העיתונאי חיים הר־זהב, אוהד ותיק של הפועל תל אביב, "רוב עונת הכדורגל נערכת בחורף, ואפילו אם יש רק כמה עשרות ימי גשם בארץ, אז סטטיסטית הם נופלים גם על שבתות. העונה נרטבתי לשד עצמותיי בכמה משחקים. כדורגל זו חוויה כמעט דתית — האצטדיון נועד לשרת את האוהד והקבוצה משחקת בשביל האוהדים. אם זה מה שעושים, זה אומר שהאוהדים מבחינתם לא חשובים". הר־זהב מעלה נקודה חשובה נוספת: גם בתום העבודות, תכולת המושבים בבלומפילד לא תהיה גדולה דיה כדי לארח את האירועים הגדולים של הכדורגל הישראלי כגון משחקי נבחרת וגמר גביע המדינה, שימשיכו להתקיים בירושלים או בחיפה.

מודל של אצטדיון בלומפילד
אדריכל מקס גלפז

במשך השיפוץ תנדוד הפועל תל אביב — כמו בני יהודה — לאצטדיון המושבה שבפתח תקוה. בד בבד, מקדם בעלי המועדון אמיר כבירי תוכנית להקמת אצטדיון חדש בבת ים בעלות של לפחות 800 מיליון שקלים. הקמת האצטדיון תחסוך להפועל 1.2 מיליון שקלים בשנה, אותם היא משלמת כיום לעיריית תל אביב על השימוש בבלומפילד — סכום שעלול לנסוק בכ–30% בעקבות השיפוץ. גם מכבי תל אביב, שתארח את משחקיה בשלוש השנים הקרובות בנתניה, זקוקה למגרש גדול יותר. כיום מוגבלת הקבוצה למכירת 11 אלף מינויים בלבד, והביקוש עולה על ההיצע.

ואולם, חלק מאוהדיה מוטרדים מבעיות אחרות. "מכבי צריכה אצטדיון גדול יותר, אבל אם זה יאריך את משך הבנייה אז אני מתנגד", אומר אוהד מכבי, עוז אביב, "רוב האוהדים כרגע מודאגים מהנסיעה לנתניה. הם אוהבים את בלומפילד וכבר היו מעדיפים שלא יהיה שיפוץ בכלל. כדורגל זה משחק אנושי, ואם יש גשם אז פותחים מטריה. אנחנו לא מקנאים בחיפה על האצטדיון החדש שלהם, האצטדיונים החדשים הפכו לתעשייה של כסף". לצערו, הכסף הרב שיושקע בבלומפילד לא יגן עליו מפני הגשם או השמש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו