טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"סלחי לי", אמר האדריכל משה ספדיה לכתבת "הארץ", "אבל זה שטויות מה שאת אומרת"

מודיעין היא עיר ש"באים מחו"ל ללמוד" עליה, הצעירים שמתרחקים ממנה "מפונקים" ואת משבר הדיור בכלל יצרו תושבי חוץ. משה ספדיה הגיע לישראל כדי להשלים פרויקט בירושלים, ומתקשה להתמודד עם ביקורות על עבודותיו מהעבר

תגובות
משה ספדיה מסתכל על פסל
אי־פי

האדריכל הישראלי־קנדי־אמריקאי משה ספדיה מתכנן בימים אלו שיפוץ בקמפוס היברו יוניון קולג', שאותו תיכנן בשנות ה–80. הקמפוס הירושלמי הוא שלוחה של המכון למדעי היהדות הרפורמית שנוסד ב–1875 בארצות הברית, והוא מורכב ממקבץ מבנים ומעברים שמסודרים סביב חצרות פנימיות. הפרויקט לא הושלם במלואו מסיבות תקציביות והחזית לכיוון רחוב דוד המלך נותרה יחסית אטומה; כעת, בעקבות תרומה של 15 מיליון דולרים, הוא יוצא לפועל.

"הכניסות למבנה כיום הן מדרכים צדדיות ועכשיו תהיה כניסה ייצוגית יותר", מסביר ספדיה בן ה–78, האדריכל הישראלי המצליח ביותר בעולם, שמבקר בימים אלו בארץ. "יש עוד הרבה מה לעשות שם, בעיקר פעולה נופית וגננית וגם ייערך שיפוץ לבניין שלי מלפני 25 שנה". גם חללי ההתכנסות יזכו לרענון: "אנחנו מתכננים חצר גמישה, שיכולה להיות אמפי עם מושבים ניידים לתפילה, להרצאה או לקונצרט".

הדמיה של היברו יוניון קולג'
מחלקת ארכיטקטורה

דוד המלך הוא רחוב של מונומנטים ומלונות שמתחיל במתחם ממילא ולאורכו בניינים כמו מלון המלך דוד, מלון וולדורף אסטוריה ובניין ימק"א. לעיריית ירושלים וחברת עדן, שאחראית על פיתוח מרכז העיר, היתה תוכנית לשיפוץ הרחוב שכללה שדרוג המרחב עבור הולכי רגל, תוספת הצללות ועצים ושבילי אופניים, אך זו נגנזה מסיבות תקציביות. המשמעות היא ששיפוץ הקמפוס אולי יעשה את המתחם למזמין יותר, אך הרחוב יישאר ציר של כלי רכב ולא ייהפך לאחד המשמש בעיקר הולכי רגל. ספדיה אומר שאין כוונה להפוך את המתחם למונומנט: "עד היום זה היה קמפוס שהוסתר מהציבור ואנחנו פותחים אותו לקהל. אני חושב שרחוב דוד המלך הוא שדרה ייצוגית שצריכה לשמור על צביונה".

ספדיה מתרגז כששואלים אותו אם הפסיק לעבוד בישראל. "הנמכתי פה בזמנו את קצב העבודה בגלל שעבדתי במקביל על פרויקט בסינגפור ובארצות הברית ובעוד מדינה מזרח תיכונית, שלא אזכיר את שמה, אבל ברגע שיש פרויקט הולם אני בהחלט משקיע מאמץ", הוא מספר, "מה שהשתנה זה המבנה של המשרד שלי. שלושת האדריכלים הבכירים נשארו — קרלוס פרוס, מירון כהן ואירית כוכבי — ולכל אחד יש משרד משלו ובמקביל הם עובדים אתי". נוסף על שיפוץ הקמפוס, הוא עובד על תכנון מתחם מלונות בים המלח, מוזיאון הארכיאולוגיה בירושלים שנמצא בשלבי בנייה מתקדמים והזרוע הרביעית של נתב"ג. "אני ממשיך ללוות את הבניינים שלי גם כשהם בנויים, במיוחד בישראל. למשל, אני נפגש בהתנדבות עם מנהל נתב"ג כדי ללדבר על שינויים". ספדיה אמנם אומר שאין לו בעיה לקבל הערות — "יש לי עור של פיל" — אך מנגד הוא מתעצבן כמעט על כל אמירה ביקורתית. "מה זה אומר שהעיר במחלוקת? שהיא פגעה בלוד ורמלה? זה שטויות", הוא הודף את הטענות נגד מודיעין, שאת תוכנית־האב שלה יצר, "אומרים שזו עיר שינה — זה נכון בינתיים, אבל בעוד עשר שנים יהיו מקומות תעסוקה. זה לוקח זמן".

הדמיה של היברו יוניון קולג'
מחלקת ארכיטקטורה

אחת הטענות של מתכננים היא שהתכנון הפרברי המפוזר, שהחליש את מרכזי הערים הוותיקות ושספדיה שותף לו לאורך 25 שנה במודיעין, נמנה על הגורמים למשבר הדיור המתמשך. גם את הטענה הזו ספדיה שולל: "אחד הדברים שמשפיעים על משבר הדיור הוא שיש מאות אם לא אלפי דירות של תושבי חוץ, בירושלים ובתל אביב. הם לא בבאר שבע והם קונים אותן ובכלל לא גרים בהן. עוד בעיה היא שמנהל מקרקעי ישראל שולט בקרקעות, ואלו יקרות ולא זמינות. גם מערכת הבנייה בישראל היא הכי פחות יעילה — ואני מכיר מערכות בנייה בכל העולם. זה מייקר את הבנייה".

לי למשל, כמו להרבה צעירים, עם או בלי משפחות שעובדים בתל אביב, אין מה לחפש במקומות כמו מודיעין. אם לא אגור בתל אביב אני אעבור לברלין.

"אז את מפונקת. יש לי שתי בנות שעובדות במנהטן, אבל הן לא יכולות לגור בה, אז אחת גרה בקווינס ואחת בברוקלין. ככה אנשים מתחילים את החיים".  

היא יכולה להגיע ברכבת.

"זה נכון. עדיפות לתחבורה ציבורית זה הדבר הכי חשוב כדי לגור במרחק מהעיר, ואנחנו שנים על שנים הזנחנו את התחבורה. אחת ההתמודדויות של ערים גדולות היא לתת נגישות ללב העיר לאלו שרוצים לעבוד בה על ידי תחבורה ציבורית יעילה, ובתי עולה על הרכבת התחתית ויושבת 50 דקות עד שהיא מגיעה לעבודה למנהטן. אני לוקח את הקרדיט שהבאנו את הרכבת למודיעין — אנחנו עשינו את זה. לא רכבת ישראל, ולא משרד התחבורה, והקדמנו את בואה בעשר שנים על ידי זה שמימנו את הקו מתקציב הפיתוח. מי שגר במודיעין יכול להגיע לתל אביב ב–12 דקות (לפי אתר רכבת ישראל אורכת הנסיעה 29 דקות — נ"ר). זה הישג. עשינו את זה כי אני האמנתי שכדי לתת חיים לעיר צריך לקשר אותה למרכז".

תחנת הרכבת במודיעין
ניר כפרי

אני מניחה שלא תסכים, אבל אני לא רואה הבדל בין מודיעין לשכונות הפרבריות של פתח תקווה או ראשון לציון.

"בטח שאני לא אסכים. סלחי לי, אבל זה שטויות מה שאת אומרת. אם את אומרת שזה דומה לפרברים של פתח תקוה, אז את צריכה לפתוח את העיניים. במודיעין יש מרכזי חנויות ובתי ספר שמשולבים עם הגנים. איפה יש את זה בפתח תקוה? אני חושב שהמודל של מודיעין לא קיים בעולם — באים מחו"ל ללמוד את הפרויקט, כמו שבאים ללמוד את ממילא כמופת של איך מתייחסים לעיר היסטורית בכבוד".

מלבד מודיעין, תכנן ספדיה פרויקט פרברי גדול נוסף: תוכנית מערב ירושלים, שתכנונה החל בסוף שנות ה–90 וכללה 20 אלף יחידות דיור במערב העיר על גבעות ירוקות. התוכנית, הידועה כתוכנית ספדיה, נגנזה ב–2007 לאחר ש–16 אלף איש חתמו על התנגדויות בטענה שבדומה למודיעין היא מעודדת פרבור, מגבירה את התלות ברכב פרטי ותפגע במרכז העיר. מנגד, תומכיה גרסו כי הפגיעה בנוף מצומצמת וכי ירושלים זקוקה לעוד יחידות דיור באופן מיידי מכיוון שאין במרכז העיר מספיק עתודות בנייה.

בחודשים האחרונים נידונה בוועדה לקידום מתחמים מועדפים תוכנית בנייה במצפה נפתוח שבשכונת רמות, שהופרדה בעבר מתוכנית ספדיה. גם זו נדחתה בינתיים — אך לא הוכנסה סופית למגירה. "קרה עם התוכנית בדיוק מה שחששתי", אומר ספדיה, "אמרתי שזה מה שיקרה שברגע שיבטלו את תוכנית מערב ירושלים, יזמים יתחילו לכרסם בצורה פרטיזנית ויבנו בכל המקומות הרגישים. תוכנית מערב ירושלים אמרה שיש אזורים נפלאים שצריך לשמר אותם ושיש אזורים שטובים לפיתוח. ואם דיברנו על מצוקת הדיור, אז יש קרקעות שצריך לפתח", הוא אומר לסיכום.

צילום פנורמי של מצפה נפתוח
אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות