בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעקבות מאבק האדריכלים, מועצת ההנדסה והאדריכלות שינתה את תנאי ההתמחות

השינוי שנערך ב-2008 עיכב את תהליך הכשרת האדריכלים, יצר תחרות עזה על מקומות עבודה, לא איפשר לאדריכלים צעירים להתמקח על שכרם והביא לירידה במספר הנרשמים ללימודי אדריכלות בעשרות אחוזים

7תגובות
הפגנת פורום אדריכלים צעירים ב-2014
ניב שפרן וניב קור

כשמונה שנים לאחר ששונו תנאי ההתמחות של אדריכלים צעירים החליטה אתמול מועצת ההנדסה והאדריכלות, הכפופה למשרד הרווחה, לשנותם בעקבות משא ומתן ומאבק שניהלו עמותת האדריכלים, פורום אדריכלים צעירים והתאחדות הסטודנטים. נהלי ההתמחות שנכנסו לתוקף ב-2008 כללו 3 שנות התמחות בתחומים שונים ומבחן מעשי בסופם, כך שהליך ההכשרה של אדריכל נמשכה בפועל קרוב לעשור: חמש שנות לימודים, המתנה של מספר חודשים עד שנה לרישום בפנקס האדריכלים, שלוש עד ארבע שנות התמחות והמתנה נוספת לבחינה שנערכת פעם בשנה בלבד. את ההתמחות היה ניתן לבצע במשרדים מאמנים בלבד, כשאדריכל מאמן מוגדר כאדריכל רישוי בעל 10 שנות ניסיון. השינוי שנערך ב-2008 עיכב את תהליך הכשרת האדריכלים, יצר תחרות עזה על מקומות עבודה, לא איפשר לאדריכלים צעירים להתמקח על שכרם ואף הביא לירידה במספר הנרשמים ללימודי אדריכלות בעשרות אחוזים.

השינויים בנהלי ההתמחות מחולקים לארבעה סעיפים: ותק האימון שנדרש למאמן יעמוד על 3 שנים במקום 8 שנים. השינוי יאפשר לבעלי משרדים צעירים להעסיק מתמחים וירחיב את שוק התעסוקה באופן משמעותי; משך ההתמחות יחולק לשנתיים שיוקדשו לתכנון מבנים ולשנה נוספת שתוקדש לתכנון ערים. כך שמי שלא יהיה מעוניין לעסוק בבינוי ערים, יוכל לסיים מוקדם יותר את תקופת ההתמחות; ניתן יהיה להתחיל את שנת ההתמחות הראשונה במהלך השנה החמישית ללימודים והעבודה כסטודנטים תיחשב למניין שעות ההתמחות, כשהסטודנטים יחויבו ב-1,500 שעות שנתיות. האפשרות להתמחות בתקופת הלימודים תמנע בזבוז זמן שיש למתמחים, שנאלצים כיום להמתין כמעט שנה בין סיום הלימודים לתחילת ההתמחות בפועל; הסעיף האחרון - בחינת הרישוי הקיימת תוחלף במערכת של קורסים והשתלמויות מקצועיות, כך שלמעשה בחינת הרישוי המעשית הבעייתית הקיימת היום תבוטל.

הפגנת פורום אדריכלים צעירים ב-2014
ניב שפרן וניב קור

יו"ר עמותת האדריכלים האדריכל אלי פירשט סבור שמדובר "במהפכה אמיתית". לדבריו, השינויים התאפשרו בעקבות דיונים עם מקבלי ההחלטות במועצת ההנדסה והאדריכלות. "לא רידדנו את ההתמחות, כי היא עדיין נדרשת ואפקטיבית. לעבודה במקביל ללימודים יש יתרון כי יש כאן אפשרות לממשק מעשיר". בנוסף, הוא מדגיש שהנהלים החדשים ישנו את אפשרויות ההתפתחות של משרדים. "הרעיון (של שינוי תנאי ההתמחות) היה כפול. פעם אחת לעזור לבוגרים ופעם שנייה לעזור למשרדים הצעירים. כי כיום אדריכל מתמחה צעיר לא רוצה לבוא לעבוד אצל מי שלא מאמן. ברגע ששינינו את שנות הוותק הנדרשות לאדריכל מאמן אנחנו מכניסים קבוצה גדולה של אדריכלים כמעסיקים וזה מייצר מגוון נוסף (בשוק העבודה)". לדבריו, חלק מהשינויים יוטמעו באופן מיידי. "כל מה שניתן ב'תרגיל' כזה או אחר ולא מותנה בשינוי תקנות ייושם. כמו למשל הגדלת היצע האדריכלים המאמנים. גם את החלפת הבחינה בהשתלמויות נוכל לקדם".

יו"ר פורום אדריכלים צעירים ויקטור אבקסיס
דוד פרתי

יו"ר פורום אדריכלים צעירים ויקטור אבקסיס מוסיף שתוקם ועדה ליישום שינוי נהלי ההתמחות וקביעת התכנים להשתלמויות ושר העבודה והרווחה חיים כץ אמון על אישור התקנות החדשות באופן סופי. לדבריו, "השינויים עליהם אנחנו נאבקים כבר 6 שנים יאפשרו לאדריכלים להתמחות באופן מקצועי והוגן ויאפשרו להם להתעסק במה שחשוב באמת וזה להביא שינוי למערכת התכנון הישראלית". יו"ר התאחדות הסטודנטים רם שפע (שסייע למאבק בשנתיים האחרונות כסגן יו"ר ההתאחדות) סבור שהמהלך יעזור לאחות את הנתק שבין האקדמיה לפרקטיקה. "אנשי המקצוע, אנשי רגולציה והאקדמיה ישבו ביחד והבינו שאי אפשר שיהיה נתק בין מה שהסטודנט לומד למה שקורה אחר כך". לדבריו, המהלך יאפשר לסטודנטים פוטנציאלים לבחון מחדש את האפשרות ללמוד אדריכלות. "אנשים לא יכלו להתחייב למסלול שלא ידעו מה סופו ושינוי תנאי ההתמחות מייצר ודאות בהליך ההכשרה". השר כץ מסר באמצעות הדוברת: "אני מברך על אימוץ המסקנות. המאבק שניהלו האדריכלים הצעירים, שהחל בהיותי יו"ר ועדת העבודה והרווחה ומסתיים כשאני שר – מוצדק. יש לפתוח את השוק ולאפשר לאדריכלים להיקלט בו עם מינימום מחסומים. בכוונתי לסייע ככל שניתן להפיכת המסקנות לפרקטיקה בשטח".

וכמה נרשמים?  

השנה לא חל שינוי משמעותי במספר הסטודנטים שנרשמים ללימודי אדריכלות. אשתקד דיווחנו על ירידה של עשרות אחוזים במספר הנרשמים בשנים האחרונות, מ-600 סטודנטים שנרשמו ללימודים לפני 7-6 שנים לכ-300 שנרשמו בשנתיים האחרונות במוסדות הבולטים. בטכניון, בשנתיים האחרונות נרשמו כ-260 סטודנטים בלבד. באוניברסיטת תל אביב חלה מעט התאוששות – מספר הנרשמים עלה מ-325 ב-2015 ל-384 ב-2016. האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל סירבה גם השנה למסור נתונים על מספר הסטודנטים שנרשמו. מקורות באקדמיה סבורים שמספר הנרשמים ממשיך לרדת.

בטכניון שינו בשנתיים האחרונות את מסלול ההעשרה כך שבתום תקופה של שש שנים (ובמקרים מסוימים חמש) יוכלו הסטודנטים לקבל תואר שני, כנהוג במקומות רבים בעולם. המסלול החדש אומנם צמצמם את מספר הנרשמים, אך לדברי פרופ' אלונה נצן שיפטן, הנרשמים שהתקבלו לא ביטלו את הרשמתם. "זה יצר מצב שהמחזור האחרון הוא מאד גדול - 87 סטודנטים". לדבריה, הגדלת היצע מקומות ההתמחות הוא חשוב. "צריך לאפשר גם להתמחות במגזר הציבורי. חשוב שבצמתים של קבלת ההחלטות יהיו אנשים שמבינים את מורכבות הסביבה הבנויה". היא מהססת לקבוע כיצד שינוי תנאי ההתמחות ישפיעו על נתוני ההרשמה. "זה לא חד משמעי כי יש אוסף של נתונים שמשפיע על כמות הנרשמים, אך אני מניחה שאם מסלול ההכשרה מתקצר זה יעלה את מספר הנרשמים".

ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ערן נוימן, מציין שלצד ההתאוששות יש שינוי דמוגרפי בסוג הנרשמים. "זה שינוי שהוא לטובה. יש מגוון הרבה יותר גדול של סטודנטים. יש יותר ערבים, יותר חרדים, כיפות סרוגות. זה מראה שיותר אנשים בכל החברה מבינים את החשיבות של אדריכלות". באשר למספר הנרשמים שירד בשנים האחרונות, הוא אומר: "יש ירידה בהרשמה בגלל פוטנציאל ההשתכרות העתידי. עם זאת,  אנחנו עדיין מצליחים לחלץ סטודנטים איכותיים מתוך 400 המועמדים שנרשמים ללימודים. אנחנו לא מרגישים שאנחנו עושים פשרה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו