בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנחם באר, מהבולטים באדריכלי הקיבוצים, מת בגיל 92

באר, שהתעקש לשלב מרכיבים אמנותיים במבנים שתיכנן, מת בגיל 92 בקיבוץ געתון ועבד עד יומו האחרון

2תגובות
בית הבנים בקיבוץ כפר מנחם שתיכנן באר בשיתוף פעולה עם בן הקיבוץ, הפסל משה סעידי
עמרי טלמור

שבועיים לפני יום הולדתו ה–92, מת אתמול (שבת) מהתקף לב האדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון. באר השתייך לקבוצת אדריכלים שפעלו בקיבוצים כמו חנן הברון, פרדי כהנא וחיליק ערד, והיה יד ימינו של האדריכל הראשי של הקיבוץ הארצי, שמואל מסטצ'קין. הוא נקבר היום בקיבוצו.

לבאר היתה השפעה רבה על האדריכלות בקיבוצים והוא תיכנן 15 חדרי אוכל, וכן אולמות מופעים וספורט, בתי ספר, מפעלים, ספריות, בריכות שחייה ועשרות בתי מגורים. מחוץ לקיבוץ הוא תיכנן סדרה של מבני ציבור, בהם שישה מבני אקדמיה במכללות ושלושה מבני משרדים למועצות אזוריות. מבנייניו הבולטים: חדר האוכל בקיבוץ געתון ואולם המופעים בקיבוץ; בית התרבות בקיבוץ המעפיל; המועדון לחבר ואולם המופעים בקיבוץ המעפיל ואולם הספורט בקיבוץ שמיר.

בית הבנים בקיבוץ כפר מנחם שתיכנן באר בשיתוף פעולה עם בן הקיבוץ, הפסל משה סעידי
מיכאל יעקובסון

עבודותיו של באר תועדו בשנים האחרונות על ידי הצלם עמרי טלמור. הצילומים בשילוב טקסטים ומאמרים הופיעו בספר שפורסם לפני שנתיים, "אבני דרך — אבני בניין, על דרכו האדריכלית של מנחם", שערכו ההיסטוריון מוקי צור והצייר והפסל יובל דניאלי, כחלק מסדרת ספרים על אדריכלות בקיבוצים. הצילומים הוצגו גם בתערוכה שאצר אשתקד האדריכל והעיתונאי מיכאל יעקובסון והוצגה בבית האדריכל ביפו ובבית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב.

בית התרבות בקיבוץ עברון שתיכנן מנחם באר
עמרי טלמור

באר היה ניצול שואה מבודפשט שעלה לארץ ב–1947 לאחר שהות בקפריסין, לשם נשלח עם חבריו שהיו בספינת המעפילים "כנסת ישראל". את האהבה לבניינים ולחומר הוא שאב מאביו, אברהם, שהיא צבע וצייר חובב. "את מנחם בנו הוא לקח אתו לבניינים שצבע. כך הפגיש אותו עם קבלנים, הראה לו קירות, ברזל ולבנים. אם אבא הפך מצייר לצבע, מנחם היה ממלווה צבע לאדריכל", כתב צור.

חדר האוכל בקיבוץ העוגן שתיכנן באר
עמרי טלמור

ואכן, אומר יובל דניאלי בשיחה עם "הארץ", ייחודו של באר הוא בשילוב הלא מתפשר בין אמנות לבניינים. "הוא היה יוצר בנשמה שהתלבט אם להיות מוזיקאי או אדריכל". בימי קום המדינה, אומר דניאלי, האדריכלים נמנעו מגוון אמנותי: "הפונקציונליות והבאוהאוס חגגו בשיח האדריכלי והיתה טענה שהאדריכלות לא צריכה קישוטים. אבל בקיבוץ האמנים רצו מקום להתבטא ובאר אמר שהוא יתכנן בניינים שיהיה בהם מקום לאמנות. 'הם לא מתחרים בי (האמנים), הם משלימים אותי'", מצטט דניאלי את באר. לדברי דניאלי הושפע באר בין השאר מחברו ושותפו לספינת המעפילים, הצייר והקריקטוריסט שמואל כ"ץ, שפיסל בין היתר לחברי געתון תבליט בבטון חשוף על חדר האוכל וקיר קרמי במועדון לחבר, ואף שירבט את הסקיצות לחדר האוכל.

אולם ספורט בקיבוץ כרמיה שתיכנן באר
עמרי טלמור

באר עצמו, מצוטט בספר: "את שיעורי הארכיטקטורה הראשונים ספגתי בבודפשט שבה לא היה בניין ציבורי בלי תבליט, בלי פסל... בהיותי סטודנט התרשמתי מחוק שקיים בארצות אחדות, ולפיו יש להקדיש אחוז מסוים מהתקציב של המבנה לשילוב אלמנטים אמנותיים בו. החלטתי שאנסה להפעיל 'חוק פרטי' כזה בבניינים שאתכנן". אחד הפרויקטים המפוארים ביותר ששילב בין אמנות לאדריכלות הוא בית הבנים בקיבוץ כפר מנחם, שבו באר שיתף פעולה עם בן הקיבוץ, הפסל משה סעידי. בספר כותב סעידי על הפגישות בהן עוצבה הכיפה הגאודזית המרשימה שלצידה מגדל הזיכרון עם תבליט לזכר הבנים — שאותו הוא פיסל.

מרכז אקולוגי במכללת הגליל המערבי שתיכנן באר
עמרי טלמור

בתו של באר, עדה באר גורביץ' הזכירה היום בשיחת טלפון עם "הארץ" את החיבור של אביה לעולם המוזיקה: הוא ניגן בויולה, אחיותיה בכינורות ואחיה בצ'לו. "כל סוף שבוע היה לנו קונצרט משפחתי בבית. גם אירועי פסח או ראש השנה נפתחו עם קונצרט של הרביעייה". היא מציינת שאביה עבד עד ימיו האחרונים. "ממש עד עכשיו הייתה לו עבודה קטנה. הוא לא היה שבע מעבודה אף פעם".

האדריכל יעקובסון מעריך במיוחד את בנייניו של באר מהסגנון הברוטליסטי שאפיין את שנות ה–60, שגם להם היה ייחוד משלהם. "כמו אחרים הוא השתמש באופן מושכל בחומריות הברוטליסטית, אך יותר מאדריכלים רבים אחרים בני דורו, הגושניות שיצר בבנייניו ביטאה אקספרסיביות מבלי לנסות להיות קליל". לדבריו, באר התעדכן כל הזמן — התחיל ממודרניזם מאוחר, עבר לברוטליזם והמשיך בשנות ה–80 גם לפוסט מודרניזם, כמו למשל בבניינים במכללת הגליל המערבי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו