בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחאה בסרי־לנקה נגד האדריכל משה ספדיה: "קשור לבנייה בשטחים הכבושים"

ספדיה, שמתכנן מגדל מגורים בבירת סרי לנקה, ניצב במרכז מחלוקת ציבורית במדינה בעקבות מעורבותו בעבר בתכנון מזרח ירושלים

9תגובות
משה ספדיה
תומר אפלבאום

האדריכל הישראלי־קנדי משה ספדיה עומד במרכז מחלוקת ציבורית בסרי לנקה בעקבות מעורבותו בתכנון במזרח ירושלים. ספדיה מתכנן בבירת סרי לנקה, קולומבו, מגדל מגורים בן 68 קומות. במכתב שפירסמו בחודש שעבר "עיתונאי סרי לנקה למען צדק גלובלי", בעיתונים המקומיים "סאנדיי טיימס" ו"דיילי אף־טי", הם טענו כי האדריכל "קשור באופן ישיר לבנייה בשטחים הפלסטיניים הכבושים". הם התבססו על מאמר שפירסם ב"גרדיאן" ב–2010 האדריכל והאקטיביסט אייב חיים, העומד בראש "ארגון מתכננים ואדריכלים למען צדק בפלסטין".

במאמר נוסף שפירסם חיים ב"דיילי אף־טי", לפני כעשרה ימים, טען כי ספדיה היה שותף לתוכנית 11155 שיזמה עיריית ירושלים. על פי התוכנית, שיזמה עמותת אלע"ד שמקדמת בנייה במזרח ירושלים, היה אמור להיבנות באזור עיר דוד/ואדי חילווה (שהוא חלק מסילוואן) פארק ארכיאולוגי ישראלי.

לטענת חיים, גם פרויקט ממילא שתיכנן ספדיה וכולל קניון, מגורי יוקרה ומלונאות, בנוי על שטח שהופקע ב–1967 מפלסטינים ומשמש כיום בעיקר יהודים. עם זאת על פי ספריו של האדריכל והחוקר דוד קרויאנקר, עד שנות ה–20 השטח היה פנוי ברובו. אז התחילו להיבנות בתים לאורך רחוב ממילא, ובהמשך נבנה המרכז המסחרי, כאשר בשכונה חיו ערבים ויהודים. ב–1949, לאחר מלחמת העצמאות, חצו קווי הפסקת האש את המתחם — שלושה רבעים ממתחם ממילא נשארו בידי ישראל ורבע הוכרז כשטח הפקר. אחדים מבתי השכונה ניזוקו קשות ומרבית הבתים הסמוכים לחומות נהפכו לעיי חורבות. במשך שנות ה–50 נהפכה השכונה לאזור ספר, והתגוררו בה בעיקר מיעוטי יכולת ומהגרים מצפון אפריקה. כמו כן, חיים טוען שספדיה נאם נגד החרם שיזמה אגודת האדריכלים הבריטית (RIBA) ב–2014.

בשיחה עם "הארץ" אמר ספדיה כי הוא אינו חושש מהמחאה נגדו. "אני קצת רגיל לזה שאני מסמל את הישראליות ושאני צריך להתמודד בעולם עם כל מה שאנחנו עושים. אני מתכנן בסעודיה ובדובאי ומקבלים אותי שם. אלע"ד ניסו לאמץ אותי וכשתפשתי את זה עזבתי את הפרויקט". לדבריו, כתב לחיים מייל שבו הסביר שב–1967 החליט להיות מעורב בפרויקטים בגבולות הערי העתיקה, תוך התמקדות ברובע היהודי, אבל גם בשכונות הערביות. הוא ציין כי הוא מאמין בפתרון של שתי מדינות והפיכת ירושלים לבירה משותפת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו