טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקשר בין העיר הלבנה של אריתריאה לתל אביב

14 שנים אחרי מקבילתה הישראלית, אוצרות האדריכלות האקלקטיים והציוריים של אסמרה, בירת אריתריאה, נכנסו לרשימה אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו

תגובות
בניין פיאט טגליירו באסמרה, שהוקם ב– 1938 . אוונגרד מודרניסטי שנבנה תחת שלטון קולוניאלי, כמו בתל אביב
David Stanley

צירופה של "העיר הלבנה" של אסמרה, בירת אריתריאה, לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו נבלעה במהומת השווא שעוררה ההכרזה על מערת המכפלה כאתר מורשת (עולמי, ולא פלסטיני) בסיכון.

העיר הלבנה של אסמרה נבנתה בערך באותן שנים שבה נבנתה מקבילתה התל־אביבית, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית כבר ב–2003. שתי הערים היו אז, בשנות ה–30 וה–40, תחת שלטון קולוניאלי — אסמרה תחת המגף האיטלקי הפשיסטי ותל אביב תחת המנדט הבריטי. לשתיהן זו היתה תקופת זוהר אדריכלית והן נחשבות בין הערים היחידות בעולם שרבעים שלמים במרכזן תוכננו ונבנו ברוח האוונגרד המודרניסטי בן הזמן.

המודרניזם באסמרה הוא אקלקטי וציורי, ונוטה לסגנון אר־דקו. בתל אביב, שבה הסגנון זכה לכינוי "באוהאוס", הוא מופשט ומינימליסטי. לפני עשר שנים התקיימה בגלריה של מרכז באוהאוס בתל אביב תערוכה בעלת שם לא תקין פוליטי אך מעלה חיוך סלחני — "עיר לבנה ביבשת השחורה", ובה הוצגו מבחר מבין אוצרות האדריכלות של אסמרה, בירתה של מדינה בעלת משטר רודני חשוך שמאות אלפי פליטים נסים ממנה, גם לתל אביב.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות