בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגדל עזריאלי הרביעי: "כוונות טובות ושום דבר מחייב"

היום תאשר הוועדה המחוזית בתל אביב את הקמת אחד המבנים הגבוהים בארץ, בן 90 קומות. חברת עזריאלי והעירייה מאמינות שהתוכנית חדשנית ותפתור את בעיות התנועה באזור, אך הסימנים מעידים שהכאוס הקיים יישמר

47תגובות
מגדלי עזריאלי במבט על. תכף יהפכו לארבעה
אייל טואג

היום (שני) צפויה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב לאשר בדיון פנימי את הקמתו של מגדל עזריאלי הרביעי, שיתנשא לגובה של 90 קומות - פי 2 ממגדלי עזריאלי הקיימים. כך, יהפוך לאחד משני המגדלים הגבוהים בארץ, לצד מגדל נוסף שטרם אושר סופית. חברת עזריאלי רכשה לפני מספר שנים את המגרש, לאחר שעיתון "ידיעות אחרונות" יזם הקמת מגדל בן 53 קומות בסמוך או במקום בית ידיעות. הריסת הבניין החלה בחודש שעבר.

המגדל החדש ובניין נמוך שיוקם לצידו ישתרעו על פני 112 אלף מטרים רבועים שיתווספו ל-150 אלף מ"ר של מרכז עזריאלי הקיים. השימושים יהיו מגוונים: למעלה מ-60 אלף של שטחי תעסוקה, 15 אלף שטחי מסחר, 200 יחידות של דיור מוגן, 300 יחידות דיור רגילות ועוד כ-2500 מ"ר של שטחי ציבור. לצד המגדל תמוקם תחנת הרכבת הקלה של הקו האדום שנמצא בבנייה.

הדמיה של הצומת ברחובות מוזס ובגין, כפי שייראה אחרי הבנייה
הדמייה: משה צור אדריכלים

לאחר שהוועדה המחוזית תאשר את גובהו של המגדל ואת שימושיו, הדיון יחזור לוועדה המקומית של עיריית תל אביב שתקבע את עיצובו הסופי (את המגדל מעצב אדריכל זר). ככל הנראה לא צפויה התנגדות של רשות התעופה האזרחית לגובה המגדל מכיוון שהמגדל איננו ממוקם מתחת למסלול נחיתה.

המרחב הסובב את מרכז עזריאלי, לבו של מטרופולין גוש דן, הוא אחד האזורים הבעייתיים ביותר למעבר בעיר. נוסעי התחבורה הציבורית, הולכי הרגל ורוכבי האופניים שמזדמנים למרכז עזריאלי ולתחנת השלום נאלצים לצעוד במרחב עוין - ללא צל, ללא מקום לעצור ולנוח, המדרכות צרות וחולקים אותן גם רוכבי האופניים וגם הולכי הרגל, והכבישים שלצדן רחבים במיוחד. בכביש גבעת התחמושת שמחבר בין מזרח העיר למערב יש עשרה נתיבים, בכביש מנחם בגין יש לפחות 12 נתיבים. להולכי הרגל נותרים בין 15 ל-17 אחוז מהמרחב הציבורי. מדובר בשטח מצומצם במיוחד. להשוואה - בשדרות הדיאגונאל בברצלונה 40 אחוזי מהמרחב הציבורי מיועד להולכי רגל, כלומר פי 2.5.

המגיעים לאזור מרכז עזריאלי יצטרכו ללכת מרחק של יותר מ-300 מטרים מכיוון תחנת הרכבת לתחנות האוטובוס העמוסות בכביש בגין ויותר מחצי קילומטר אם הם ילכו מרחוב יגאל אלון בחלק המזרחי של העיר לכיוון קפלן. בתוכנית העתידית אמנם מרחיבים את המדרכות, אבל יידרש מאמץ קיצוני כדי לטפל באזור שכרגע מוטה לטובת כלי רכב פרטיים בלבד ושיכלול גריעה מתוך הנתיבים לרכב הפרטי לטובת הולכי הרגל.

השוואת הגבהים של הבניין העתידי ביחס למגדלי עזריאלים הקיימים, הדמייה
מינהל התכנון / משרד משה צור אדריכלים

לטענת חברת עזריאלי ועיריית תל אביב, הקמת המגדל תלווה בשיפור של המרחב כולו. כשהחלה חברת עזריאלי לקדם את בניית המגדל החריג, דרשה העירייה מהחברה לתכנן מחדש את כל המרחב שמקיף את שלושת מגדלי עזריאלי והקניון, כך שיהיה נגיש יותר להולכי רגל ונוסעי התחבורה הציבורית. בהתאם, המגדל החדש יכלול חזית מסחרית רציפה, רחבה פרטית לשימוש הציבור בשטח של 600 מ"ר שחלקו יהיה פתוח וחלקו סגור, שבילי אופניים יקיפו את המרכז מכל הכיוונים לכיוון תחנת השלום (אך ייקטעו בצמתים), המדרכות יורחבו, יינטעו עצים נוספים, ימוקמו מספר בתי קפה לאורך כביש בגין ומתוכננת גם טיילת לאורך נתיבי איילון לאופניים והולכי רגל כחלק מהתוכנית לקירוי איילון. בנוסף מתוכננים למעלה מ-1,000 מקומות חניה לדו־גלגלי ואופניים, 400 מהם בקומת הקרקע.

התוכנית לא מתייחסת לצומת קפלן־בגין עצמו, שכיום מציב אתגר כמעט בלתי אפשרי להולכי רגל ורוכבי אופניים. לפני מספר חודשים סיימה העירייה לשפץ קטע מכביש בגין, מתחת לגשר עזריאלי, אך תרומתו לשיפור המצב בצומת דלה והשינוי הוא בעיקרו קוסמטי. בעירייה עובדים על תוכנית נוספת לשיפור מרחב הצומת כולו. בתוכנית למגדל הרביעי מסומנים "אזורי חיפוש": גשרים עתידיים שיתחברו לכיוון צפון הקריה, למתחם שפע־טל שממוקם מדרום למרכז עזריאלי ולכיוון תחנת הרכבת השלום, אך לא שורטט עבורם מיקום מדויק.

בדיון התנגדויות לתוכנית שנערך בחודש יולי, הוגשו התנגדויות על ידי רשויות בלבד – נת"ע, רכבת ישראל, משרד התחבורה, נתיבי איילון, עיריית תל אביב  – וחברת עזריאלי עצמה שביקשה, בין היתר, לעלות את מספר יחידות הדיור בפרויקט. אף אזרח, חבר מועצה, ארגון סביבתי או חברתי לא הביע דרישה לשינויים בתוכנית שיש לה השפעה מכרעת על המטרופולין כולו.

ההתנגדות המרכזית הייתה של משרד התחבורה והרכבת. האחרונים טוענים שהתוכנית לא מייצרת קישוריוּת טובה באמצעות גשר או מנהרה בין תחנת הרכבת הקלה, שתמוקם בסמוך למגדל לתחנת הרכבת, וכי הנוסעים יצרכו ללכת מאות מטרים סביב המרכז או לעבור דרך מרכז הקניות. האדריכל ערי גושן, שייצג את הרכבת בדיון אמר: "יש בתוכנית הרבה כוונות טובות, אבל אין בה שום דבר מחייב". לדבריו, התוכנית לא פותרת את הבעיות הרבות בהן נתקלים הולכי רגל ורוכבי אופניים בצעידה ורכיבה סביב מרכז עזריאלי, והוא מתאר את המצב הבלתי אפשרי כיום, במסגרתו יש עומס רב על מכונות מכירת הכרטיסים בקניון. "האינטרס של היזם הוא שמקסימום אנשים יעברו לאורך מקסימום חזיתות של חנויות וזה אינטרס שהוא הפוך מהאינטרס הציבורי של קישוריות של הולכי רגל. צריך ליצור מעבר הולכי רגל בין שני אמצעי התחבורה - הרכבת הרכבת הקלה". 

המדרכה שהורחבה ליד גשר בגין. הבעיה לא נפתרה
רועי רוטמן

גם נציגי משרד התחבורה טענו בדיון שהקישוריות בין אמצעי התחבורה השונים לא מספקת. בהקשרים אלו אומרים בחברת עזריאלי שכרגע אין להם לאן להתחבר, כלומר שתחנת הרכבת עדיין לא התרחבה לכיוון צפון ולכן אין טעם לקבוע כעת מיקום מדויק לגשר. עם זאת, אין מכחישים בחברה כי יש להם אינטרס שכמה שיותר אנשים יעברו בקניון.

מהנדס עיריית תל אביב, עודד גבולי, הביע תרעומת על ההתנגדויות. "כל שנה שחברת עזריאלי לא בונה את הבניין, הציבור מפסיד 60 מיליון שקלים של ארנונה. עושים מהפרויקט הזה נורא מורכב, אבל בסך הכול זה עוד בניין". גבולי אמר בדיון שאין לו בעיה שנוסעי תחבורה ציבורית ילכו סביב הבניין. "התחלנו לתכנן את הבניין עם קרוב לעשרה שימושים. זה היה מין חלום שלי. במקום לדחוף את הפרויקט הזה כל הזמן שמים לו עזים. שכל הגורמים מסביב, עם כל הכבוד, יירגעו, שיזרמו ושיבינו שזה חשוב לנו לא פחות מלהם".

גיל יעקב, מנכ"ל 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל, אומר ש"הוועדה המחוזית צריכה לעמוד על טובת הציבור ולחייב פתרון למעבר רגלי מהיר בין הרכבת לרכבת הקלה. זה הזוי שגופים שאמורים לתכנן את העתיד התחבורתי של ישראל, נכנסים לתוך טעות ידועה מראש בעיניים פקוחות. אני קורא לכל חברי הוועדה המחוזית ללכת ברגל ולבצע מעברים בתחבורה הציבורית והרכבת באזור עזריאלי כדי להבין על מה הם מצביעים ביום שני ועד כמה הנושא קריטי ליעילות התחבורה הציבורית באחד המקומות הכי מרכזיים ועמוסים בישראל. מעבר רגלי זה דבר בסיסי שחייב להיות תנאי בתכנית".

זהבה ארזואן, יו"ר עמותת "ירוק וגם בטון" שחברים בה פעילים עירוניים, מתרעמת על כך שהעירייה עומדת להוסיף בעיר מספר גבוה של שטחי תעסוקה, מסחר ומגורים ומשיתה במקביל על היזם מטלות מזעריות. "עזריאלי הוא דוגמה נוספת לכך שלא מקפידים על המדיניות העירונית בכל הקשור ליזמים גדולים. לפי החישוב שביצעו אדריכלים המייעצים לעמותה, לפי תוכנית המתאר היו אמורים להיות בתוכנית שטחי ציבור גדולים יותר. בפועל העירייה בחרה להקצות רק 2,500 מ"ר בנוי, ובמקום שטח ציבורי פתוח, נתנו מדרכה רחבה על שטח פרטי וקראו לה "כיכר", וזה בעיר שיש בה מחסור ניכר בשטחי ציבור". מה שבעיקר חמור בעיני ארזואן, זה שתקנון התכנית לא קובע איפה יהיו מעט השטחים הציבוריים ולא קובע הנחיות עיצוביות לגביהם, כלומר לא ניתן יהיה להבטיח ייעוד של השטחים האלו לפונקציות שמצריכות נגישות לקרקע, לשטח פתוח ולרחוב.

ממשרד התחבורה מסרו כי "רשות התעופה האווירית (רת"א) ורשות שדות התעופה (רש"ת) פועלות מול עיריית תל אביב-יפו באשר להתפתחות העירונית ובנייה גבוהה בעיר. קיימות מספר בקשות לבניינים שגובהם עולה על 80 מטרים ועלולה להיות להם השפעה על תהליכי הטיסה (המראה ונחיתה) בנתב"ג. בקשות אלה נבחנות בימים אלה". מרשות שדות התעופה נמסר בנפרד שאין לה התנגדות לבניין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו