רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רבבות עצים ייכרתו בגלל תוכניות הבנייה המהירות

ועדת הדגל של שר האוצר כחלון, הותמ"ל, הפועלת לאישור מהיר של בנייה, צפויה לגרום פגיעה חמורה ביערות. מומחים: הכריתה לא חייבת להיות דורסנית כל כך

26תגובות
עבודות ליד יער עילוט בגליל התחתון. בעילוט תוקם שכונה בת 544 יחידות דיור, שתביא לכריתה של כ–3,000 עצים
רמי שלוש

פגיעה אנושה בעצים וביערות, עם כריתה צפויה של עשרות אלפי עצים — זו התוצאה שכמעט לא מדברים עליה, הצפויה מעבודתה של הוועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים (הותמ"ל), ועדת הדגל של שר האוצר כחלון, שעוסקת בשנים האחרונות בקידום רבבות יחידות דיור במסלול אישור מהיר. הוועדה זוכה אמנם לביקורת מארגוני סביבה, מרשויות מקומיות וגם מתוך המערכת התכנונית עצמה, אך עיקר הביקורת עד היום התמקדה בטענה שתוכניות הענק יפגעו במרקם הוותיק של הערים והיישובים, יגרמו לעומס תחבורתי ולתחבורה ציבורית לקויה, ולא יפתרו את משבר הדיור. הטענות נדחות לרוב בידי הוועדות שבוחנות את ההתנגדויות להותמ"ל. העצים, כאמור, נותרו מחוץ לדיון.

עיקר הכריתות הן ביישובים בחברה הערבית. בעבר ניטעו סביבם יערות כדי להגביל את התפשטותם, ולאורך השנים סבלו היישובים הערבים מתת־תכנון, עד שכיום נוצר מחסור אדיר בשטחי מגורים ותעסוקה. כעת הותמ"ל, שהיא ועדה נטולת חסמים, מאשרת תוכניות רחבות היקף ביישובים אלה.

יער ליד שפרעם. מתוכננת שכונה של כ–1,600 יחידות דיור שתביא לכריתה של כ–7,500 עצים
רמי שלוש

כך למשל, בעילוט שבגליל תוקם שכונה בת 544 יחידות דיור בלבד, שגובלת ביערות ממזרח ומדרום לה ותביא לכריתה של כ–3,000 עצים. על תוכנית זו כתבה פקידת היערות הממשלתית כי היא חורבן מבחינה נופית ואקולוגית; בתוכנית לשכונה בטמרה הסמוכה לקרית אתא, שתאכלס 4,300 יח"ד ושטחי תעסוקה מסומנים כ–17 אלף עצים לכריתה, מתוכם 11 אלף במטעי זיתים, בנוסף לאלפי ברושים ואורנים. לצד הכריתה המסיבית, מסומנים כאן כ–5,000 עצים לשימור; בשפרעם מתוכננת שכונה של 1,625 יחידות דיור ושטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר, שתביא לכריתה של יותר מ–7,500 עצים; באבו־גוש מתוכננת שכונה של 603 יחידות דיור ומלון — שתביא לכריתה של יותר מ–7,600 עצים, בין היתר בשל קו ביוב חדש עבורה.

אין ספק שהיישובים הערבים סובלים ממחסור בבנייה, אך השאלה היא אם הבולדוזריות שמאפיינת את גישת הותמ"ל הינה פתרון נכון ליישובים אלו, שגובלים בטבע וממוקמים רובם ככולם באזורים רגישים מבחינה נופית.

ביישובים היהודיים תוכניות הותמ"ל הן פחות דורסניות ביחס לעצים. בתוכנית בקצרין לשכונה בת 1,744 דירות מסומנים לכריתה יותר מ–1,000 עצים לצד כ–300 עצים לשימור; בתוכנית לשכונה בקרית אתא, בת 4,061 יח"ד, מסומנים 729 עצים לכריתה לצד 212 עצים לשימור. עם זאת, ביישובים כמו אופקים, מעלות, לוד או עכו, תהיה בנייה מסיבית על חשבון אלפי דונמים של מטעים.

 

חשיבות אקלימית

מתכנן הערים ערן בן נון, רכז משמר התכנון בחברה להגנת הטבע, הגיש לאחרונה התנגדות לתוכנית באבו־גוש. לפי ההתנגדות, התוכנית פוגעת בערכי טבע ומתקרבת אל נחל יתלה. עוד מצוין כי אבו־גוש (כמו יישובים ערבים נוספים) מוגדר בתוכנית מתאר ארצית כמרקם שימור משולב: הגדרה שמטרתה לאחד ברצף אחד ערכי טבע, חקלאות ונוף תוך יצירת שדרה ירוקה. בשיחה עם "הארץ" מוסיף בן נון, "צריך לתכנן את היישובים הערבים, אבל השאלה איך עושים את זה, איך מתכננים את השטחים הציבוריים הפתוחים. ישנה אפשרות לתכנון טוב ששומר על העצים, אבל הותמ"ל פחות מצטיינת בזה כי היא צריכה לתכנן בצורה מהירה".

גם קק"ל מגישה התנגדויות לחלק מתוכניות הותמ"ל, אך מדוברת קק"ל נמסר כי לחברה יש השפעה מוגבלת על התוכניות, ובחלק מהמקרים ההחלטות המתקבלות בהותמ"ל אינן על דעתה. "קק"ל סבורה שבשינויי ייעוד, מיער למגורים למשל, הכרוכים בכריתת יער, כדאי ככל הניתן לייעד מקום ליער חדש כדי לשמור שטחים פתוחים אלה לדורות הבאים, אך לא כולם שותפים לרצון זה".

אדריכלית הנוף ד"ר זיוה קולודני מתרעמת על הזלזול בעצים של מנגנוני התכנון. לדבריה, היערות באזורים הרריים מנעו התפרסות אורבנית מוגזמת. "יש מעט מאוד שטחים פתוחים בארץ ומעט שטחים נטועים. לעץ לוקח 40–50 שנה לגדול והוא יוצר אזור מצוין לנופש — במיוחד בישובים ערבים שאין בהם כמעט שטחים פתוחים. צריך לחשוב איך מצופפים את היישובים האלה, אבל המדינה מוותרת ולא מתמודדת עם הנושא".

בהקשר זה יש לציין מחקר של המגזין "Nature" שציטט משה גלעד: המחקר מיפה את עצי העולם, ולפיו בישראל צומחים רק שני עצים לאדם, לעומת מרוקו, בה צומחים 15 עצים לאדם, 55 בקפריסין, 245 בספרד, 140 באיטליה ו–300 ביוון. התוכניות של הותמ"ל עוד ירעו את המצב הזה.

"ליערות יש חשיבות אקלימית", מזכירה קולודני. "מלבד תפקידם בעיצוב הנופי ובטיולים ופיקניקים. ירושלים למשל מוקפת יערות וגם סביב אבו גוש הם חלק מהטבעת הנופית. גם כשמסתכלים על תוכנית האב של ישראל, רואים שהיתה תפיסה של חגורת ירק לצד הערים".

פקידי היערות הארציים ממשרד החקלאות, ד"ר ארז ברקאי וענבר אשכנזי, שאמורים לעמוד על המשמר בנושא, מתקשים גם הם לעצור את הרכבת הדוהרת של הותמ"ל. אשכנזי אומרת בשיחה עם "הארץ": "ביישובים הערבים יש מצוקה קשה של קרקעות ציבוריות. נכון שכל היישובים הכפריים מוקפים ביערות ושמורות טבע ולכן אם מעוניינים להרחיבם, חלק מהשטח ייהרס. מאידך, חלק מהתוכניות ביישובים הכפריים אינן מוקמות על שטח אידיאלי לפיתוח". לתיקון המצב מציעים אשכנזי וברקאי הליך תכנון שבו ייערך סקר העצים לפני שלב התכנון. "אנחנו רוצים שהמתכנן יוסיף תצהיר כי קיבל את סקרי העצים לפני התכנון ושקל אותם במהלכו".

מהותמ"ל נמסר: "כבר בשלב התכנון הראשון, בעת הכנת התוכניות, נערך סקר עצים פרטני הבוחן את מיקום העצים, ערכיותם וייחודם. סקר זה אף מועבר לפקיד היערות לקבלת חוות דעתו. בהתאם לזאת, הותמ"ל פועל לשימור העצים במתחמי התכנון ולשילובם ככל הניתן במערכת השטחים הפתוחים של השכונות החדשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#