בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדריכלות

תעלומה: מי תכנן את המגדל הגבוה בארץ?

משה כץ רוצה הכרה בחלקו בתכנון גורד השחקים "בין ערים", אך במשרד שבו עבד מסרבים. לתביעה שהוגשה נגדו ענה בהצהרה "מרוחי יצרתי את סמלה העתידי של תל אביב" – ובתביעת נגד בגובה מיליון שקלים. אז למי מגיע הקרדיט ומה אומר החוק? תלוי את מי שואלים

69תגובות
הדמיית מגדל "בין ערים". "סמלה העתידי של תל אביב"
משרד מילוסלבסקי — שוורץ אדריכלים

במרץ אשתקד פורסם כי המגדל הגבוה ביותר בישראל, מגדל "בין ערים" שייבנה סמוך לתחנת רכבת סבידור מרכז בתל אביב וייתנשא למאה קומות, אושר באופן עקרוני בוועדה המחוזית. התוכנית טרם קיבלה תוקף והמגדל עדיין רחוק מלהיבנות, אך בקרוב יידרש בית המשפט המחוזי בתל אביב להכריע בשאלה מעניינת — למי מגיע קרדיט על תכנון המגדל?

ביוזמת עיריית תל אביב, תוכנן המגדל ב"מילוסלבסקי אדריכלים", משרדם של האדריכלים גיא מילוסלבסקי ואמנון שוורץ. בחודשים האחרונים החל אדריכל משה כץ, שעבד במשרדם של השניים בין השנים 2014–2015, לטעון שהוא זה שאחראי על הקונספט התכנוני של הבניין. בהמשך העלה לאתרו האישי ולעמוד הפייסבוק הפרטי שלו הדמיות של המגדל, ולצדן כתב כי "שנים אחרי שעיצבתי ותכננתי ויצרתי מרוחי את המגדל החד פעמי הזה — הגיע הזמן שייצא לפועל". כן העלה סרטון יוטיוב בו הוא מתאר את הליך היצירה, ולא מזכיר כי תוכנן במסגרת העבודה במשרד.

פעולותיו של כץ גררו בנובמבר האחרון תביעה מצד מילוסלבסקי, בגובה של 200 אלף שקלים, בה נכתב כי כץ מפר את זכויות היוצרים של "מילוסלבסקי אדריכלים", שם הועסק כשכיר. "בעזות מצח וללא הנד עפעף, השתמש לצורך פרסום עסקיו בפרויקטים אדריכליים לתכנון ובנייה, המהווים קניינה הבלעדי והמוחלט של התובעת. הוא הפר את זכויות התובעת והתעשר על חשבונה, חתר תחת עקרונות ויסודות התחרות המסחרית ההוגנת והפר את הסכם ההעסקה שנחתם עמו", נכתב על כץ בתביעה, שהוגשה על ידי עורך דין אליעד שחם.

הדמיית גורד השחקים שהעלה כץ ליוטיוב - דלג
הדמיית גורד השחקים שהעלה כץ ליוטיוב

בכתב ההגנה של כץ, שהוגש בתגובה אמצעות עורך הדין אביתר רגר, נכתב כי "שימש כמנהל הפרויקט האדריכלי של המגדל, וככזה היה איש המפתח בפרויקט המנהל את ההתקשרות עם הרשויות, מרכז ומכתיב את כל התהליכים של הבשלת והתקדמות הפרויקט על כל רבדיו". עוד צוין שם כי "לא מדובר באיש צוות או מעצב בלבד אלא בדמות קריטית לפרויקט שאין לה תחליף ובלעדיה הפרויקט לא יכול להתממש ולהתקדם". בשבוע שעבר הגיש כץ גם תביעה שכנגד, בגובה מיליון שקלים, בה נכתב בין היתר כי "המגדל אינו 'עוד פרויקט'. מדובר במבנה שעתיד להיות סמל של תל אביב ואולי של מדינת ישראל כולה לשנים רבות קדימה".

"אין במשרד ולא יהיה במשרד דבר כזה שנותנים קרדיט לאדריכל בתוך המשרד — זה יהיה אך ורק המשרד כיישות", אמר מילוסלבסקי בשיחה שערך עם כץ, ומתומללת בתביעה שכנגד. ל"הארץ", בתגובה להתפתחויות, מסר כי הפרויקט נמצא על שולחן התכנון במשרד מזה מספר שנים, הרבה לפני כניסתו של משה כץ למשרד. לדבריו, במהלך העבודה על פרויקטים, המשרד מעודד את האדריכלים השכירים לקחת חלק פעיל בתכנון — אך עדיין האחריות והתכנון הכולל של כל פרויקטים הם של הבעלים.

אז למי מגיע קרדיט?

הריב בין כץ למילוסלבסקי הוא מקרה מבחן מעניין. משרדי אדריכלים גדולים בעולם, נוהגים לתת קרדיט לאדריכלים במשרדם שעובדים על פרויקטים. באתר האדריכלות הבינלאומי "ArchDaily" מופיעה מתחת לכל פרויקט רשימת קרדיטים ארוכה. גם באתרי משרדים גדולים נהוג לציין לצד כל פרויקט מיהם האדריכלים שעבדו עליו. זאת ועוד שבמשרדים מסוימים בעלי המשרד לא תמיד מעורבים בתכנון של כל פרויקט ופרויקט.

משה כץ. "עיצבתי ותכננתי את המגדל החד פעמי הזה"
גיא מילוסלבסקי. "קרדיט - אך ורק למשרד כיישות"
גלית כהן

בישראל יש לא מעט משרדים שמעניקים קרדיט בולט לאדריכל אחראי או לצוות תכנון; משרדו של האדריכל פיצו קדם מעניק בעמוד הפייסבוק שלו קרדיט מכובד לצוות התכנון של כל פרויקט, על שלט אתר הבנייה של תחנת הרכבת בקרית מוצקין ניתן קרדיט לאדריכלית נעמה הבר, ממשרדם של האדריכלים אמנון רכטר ונתי רותם, ואילו אדריכלים שעבדו במשרדה של האדריכלית זוכת פרס ישראל עדה כרמי מתפארים באתר האינטרנט שלהם בפרויקטים הציבוריים שעבדו עליהם במסגרתו.

"בטח שאני נותנת קרדיט, בכל העולם נותנים", אומרת כרמי. "בספרות המקצועית, לצד כל בניין מופיע קרדיט לאדריכל הבכיר שעבד על הפרויקט. זה לא עניין של חוק אלא עניין של מוסר". לדבריה, האפשרות של אדריכלים שעבדו אצלה 'להשתמש' בפרויקטים לצורך השיווק שלהם הוא הערכה למי שעבד אצלה. "אני לא מבינה איך מעיזים לא לתת קרדיט למי שעשה עבודה טובה על הפרויקט שלך".

עורך דין ערן סורוקר, מומחה לזכויות יוצרים, מסביר ש"כשיש עבודת צוות, עולה בהרבה מקרים השאלה מי תרם הכי הרבה ליצירה וזה משתנה מענף לענף". לדבריו, העולם המשפטי מתייחס באופן פרטני לכל תחום ותחום. "הקרדיט צריך להיות סביר והאופן שבו הקרדיט ניתן מתפתח לאורך השנים. פעם לא היו נותנים קרדיט לצלמים אלא רק לסוכנות הצילום והיום נותנים. כשאנחנו מדברים על אמנות ברמה גבוהה כמו אדריכלות, צריך לשאוף לתת קרדיט. עולה גם השאלה מתי מתן הקרדיט נעצר. אני חושב שכן צריך לתת קרדיט למשל לשותף האחראי".

"הזכות לקרדיט היא תלוית נסיבות ונורמות ומשתנה בין ענפי יצירה שונים", מוסיף עורך הדין גלעד קורינאלדי, גם הוא מומחה לזכויות יוצרים, ומציין שהיא אינה אבסולוטית. "בלשון החוק: יוצר זכאי לקרדיט 'בהיקף ובמידה המקובלים/ראויים', בפרט כשמדובר ביצירה בה שותפים מספר אנשים וברמות תרומה שונות להתגבשות היצירה". לדבריו, בעוד שבתחום האקדמי עוזרי מחקר זוכים לקרדיט נאה, בתחום הפרסום למשל, הקרדיט האישי מוגבל. "היקף וגבולות הקרדיט בענף האדריכלות זכו להתייחסות מועטה בפסקי דין של בית המשפט העליון ואנו עדיין רחוקים מהתגבשות מסורת משפט ישראלית בהשוואה לאיטליה וצרפת בתחום זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו