בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתה נעמי הנריק, מעצבת אנדרטת פורצי הדרך בעלייה לירושלים

הנריק, בת 97 במותה, עיצבה גם את האנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן. "אנדרטאותיה לא מתקשרות לפוליטיקה אלא למשהו אישי", אמרה בתה

6תגובות
אנדרטת פורצי הדרך
ד"ר אבישי טייכר

האמנית והפסלת נעמי הנריק מתה שלשום (שישי) בביתה בשכונת עין כרם בירושלים, שלושה חודשים לפני שמלאו לה 98 שנים. עבודתה המפורסמת ביותר היא אנדרטת פורצי הדרך שבולטת על צלע ההר כשנוסעים על כביש 1 בעלייה לירושלים.

נעמי הנריק
י. שטייניץ

הנריק נולדה למשפחת צלרינג בסרביה ועלתה לארץ כילדה. במלחמת העולם השנייה הכירה את בעלה לעתיד רון, איתו התחתנה ב–1945. לאחר המלחמה הם נסעו לאנגליה ושהו בה בזמן מלחמת העצמאות. לדברי בתה רותי שטייניץ בזמן השהות באנגליה, התפתח באמה הצורך להנציח את הלוחמים. "התרחשה מלחמה ושני בני דודים שלה נהרגו וגם חברים, והיא היתה באנגליה והיא הרגישה שהיא כל כך חייבת להם", מספרת שטייניץ, "זה מה שהיא סיפרה לי על איך היא הגיעה לעצב אנדרטאות. היא הרגישה נורא שהיא נמצאת באנגליה והם בארץ".

כבר בשנות ה–50 הוכרז על תחרות לעיצוב אנדרטת פורצי הדרך, אך ההצעה שזכתה הוקפאה. ב–1961 הוכרזה תחרות חדשה אליה הוגשו 57 הצעות, מתוכן בחר צוות השופטים בהצעה של הנריק ושל האדריכל טוביה קץ שגברו על אמנים ידועים כמו קוסו אלול ומנשה קדישמן. האנדרטה נחנכה במארס 1967, שלושה חודשים לפני שהתרחשה מלחמת ששת הימים.

האנדרטה מורכבת מצינורות נירוסטה היוצאים מתוך בסיס בטון ונשענים על מספר מוטות. כשנחנכה האנדרטה, אמרה הנריק לעיתון "דבר" שהאנדרטה היא הפשטה של רעיון הפריצה לירושלים והיא מביעה תנועה של פריצה מעל מחסום בכיוון לירושלים. בשיחה עם האדריכל מיכאל יעקובסון בבלוג "חלון אחורי" הסבירה לפני חמש שנים שתנועת יד פורצת הנחתה אותה לאורך העבודה. "התחלתי עם משהו שנראה יותר כמו יד, ועבדתי על הרבה סקיצות והגעתי להפשטה. בטון בבסיס ושבעה אלמנטים שכל אחד מהם בנפרד וגם יחד שואפים לירושלים".

לאחר מלחמת יום הכיפורים הנריק עיצבה גם את האנדרטה לחללי חטיבה 679 ששוכנת בקרבת הר שיפון שברמת הגולן. לב האנדרטה הוא צריח של טנק T–54 סורי ובולטים מעליו פלטות מחלקי טנק הנראות ככנפי ציפור. האנדרטאות של הנריק נראות כוחניות ומאפיינות את הרוח המלחמתית של האנדרטאות בראשית ימיהם. בתה מפרשת את האמנות אחרת. "אנשים מייחסים את זה לכוחנות, אבל אם מסתכלים על הפיסול שלה רואים אדם מאוד מורכב, והאנדרטאות לא מתקשרות לפוליטיקה אלא למשהו אישי", אומרת שטייניץ. "המוטו מאחורי האנדרטה לפורצי הדרך היה 'מנשרים קלו מאריות גברו'. היא רצתה להראות את כוחות הנפש של הצעירים ולא את הניצחון. ואת האנדרטה ברמת הגולן היא עשתה בהתנדבות, לאחר שחברתו של האחיין שלה, ביקשה ממנה שתעצב אנדרטה. הם נתנו את החומרים".

צד נוסף בעבודתיה של הנריק הוא עבודות פסיפס בהן בולטת אהבתה לירושלים ולארץ, כמו למשל הפסיפס "ירושלים הרים סביב לה" שממוקם בהר הרצל או פסיפס בעקבות מפת מידבא, המוצב בקארדו בירושלים. בתה מספרת על העבודה המשותפת עם אביה, שהיה גאולוג. "הוא היה מביא לה את האבנים מכל חלקי הארץ. היא היתה אומרת לו: 'רון, תביא לי 'ירוק' והוא היה מביא לה. הוא ידע מאיפה להביא לה. היה לו חלק מאד עקרוני בעבודה. הוא היה יד ימינה בכל דבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו