בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה פסוריאזיס? לא, אלה מגדלי ב.ס.ר בבני ברק

היתרון הגדול בבניינים גבוהים הוא שלפחות אתה לא צריך להסתכל עליהם כשאתה בתוכם אלא יכול ליהנות מהנוף. במגדלי ב.ס.ר 3 ו-4 אפילו העונג הזה נשלל ממך

49תגובות
מגדלי ב.ס.ר 3 ו-4, בני ברק
דור קדמי

בני ברק נחשבת לעיר החרדית הגדולה בישראל, ורחובותיה הם מטפורה יעילה למרחב אורתודוקסי למהדרין שמעורר בחילונים רבים תחושת אי־נחת. כל זה קורה מדרום לדרך ז'בוטינסקי הסואנת והמפויחת. עם זאת, מצפון לאותה הדרך צמח לו בשנים האחרונות עולם מקביל המורכב מבנייני משרדים חדישים בשכירות גבוהה, אלפי עובדים הפוקדים בשעת צהריים עסקי מזון שלא כולם גלאט כושר ואף, געוואלד, כתפיים חשופות ופדחות גלויות פה ושם ביום אביב חם. האזור הזה לא צמח בטעות, אלא קוּדם בעשור האחרון באגרסיביות על ידי ראשי העירייה, שראו באזור התעשייה המתפורר של העיר הזדמנות פז להתחרות עם הבורסה של רמת גן ורמת החי"ל של תל אביב. זאת לא מפאת ליברליות פתאומית שאחזה בהם, אלא מתוך מחשבה אסטרטגית שתאפשר לאחת הערים העניות בישראל להמשיך להתקיים לפי דרכה. אזור התעשייה, באמצעות תשלומי הארנונה והמסים שלו, מיועד אם כך להיות הפרה החולבת של העיר ולחפות על מה שקורה מדרום לז'בוטינסקי. מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס, ולמרות חוקי העזר העירוניים, עובד במשרדים יוכל להגיע למבנה הפתוח בשבת ולתת עוד כמה שעות אקסטרה בלי לקבל עונש מעושי דברו של השוכן במרומים.

בטריטוריה הזו צמחה "ארץ ב.ס.ר", המאוכלסת בפרויקטים רבים של החברה ההנדסית שעובדת זה שנים בארגון קבוצות רכישה וניהול פרויקטים. בראשית היו המגדלים בעלי השמות היצירתיים ב.ס.ר 1 ו-2, שני ענקים אפרפרים הממוקמים זה מול זה בשני הדפנות של דרך בן גוריון, האחד מהם נטוע ברמת גן והשני בבני ברק. בשנים האחרונות נוספו קצת מזרחה מהם ב.ס.ר 3 ו-4, שתוכננו על ידי ישר אדריכלים כתאומים כמעט זהים של 35 ו–40 קומות בהתאמה.

באדריכלות, תכנון של מבנים תאומים אחד בקרבת משנהו היא סוגיה סבוכה עם הרבה תשובות אפשריות: האם המבנים צריכים להיות זהים או שכל אחד צריך להתבדל בייחודו? מה צריך להיות המרחק בין המבנים האלו כדי שהם לא ייתפשו כפרויקט אחד, מחד גיסא, וגם לא סתם כמבנים שאין ביניהם קשר, מאידך גיסא? כיצד עליהם לפנות זה כלפי זה כדי ליצור את היחסים הרצויים? לדוגמה, אם נשקף את המבנים כמו במראה, נגדיר באופן שונה מאוד את האזור שביניהם, מאשר אם נציב אותם זה לצד זה באותו הכיוון. גדולי האדריכלים התחבטו בשאלות האלו בלי סוף, ואפילו בישראל נוכל למצוא דוגמאות מאירות עיניים לגישות השונות. חבל שהאדריכלים של ב.ס.ר לא הטרידו את עצמם בכל זה.

חוסר המודעות הזה מתחיל במבנים עצמם: מדובר בשתי קופסאות מוארכות חסרות השראה ועטופות זכוכית, שקו המתאר של הקומות בולט מעבר לה בצורת פסים אופקיים. ואז ישנו הפיצ'ר העיצובי המרכזי - מסגרות אדמומיות הצומחות מחזיתות המבנה ומאפשרות לכאורה אזורי פרימיום בצורת מרפסות חוץ הממסגרות את הנוף מהמשרדים. השטיק העיצובי הזה, הנראה כלקוח מאדריכלות צפון־אירופית של שנות האלפיים המוקדמות, אולי מספק כמה אזורי עישון מרהיבים סביב הקומה ה–30, אך ממרחק הוא נדמה בעיקר כמחלת עור חשוכת מרפא שיצאה משליטה.

הבעיה הנוספת בפסוריאזיס הזה הוא שנראה שהמסגרות מוקמו על חזיתות הבניין בידי עיוור, מעין חורחה לואיס בורחס של האדריכלות שבז לחוקי הקומפוזיציה והפרספקטיבה והשליך מרפסות בגדלים וגבהים שונים מתוך דחף יצירתי חסר עכבות. מה שהיה עשוי לעבור כגימיק יצירתי בבניין יחיד הופך כבר לבדיחה רעה ברגע שהסידור ה"חופשי" הזה משוכפל גם בב.ס.ר 4. כאמור, תאומים הם אף פעם לא עניין פשוט: או שהם זהים ואז העניין באדריכלות יהיה במיקום שלהם האחד ביחס לאחר (מגדלי התאומים בניו יורק לדוגמה), או שהם מספיק שונים כדי שהצבה פשוטה עדיין תוכל ליצור מורכבות ועניין (למשל מגדלי עזריאלי). במגדלי ב.ס.ר 1 ו-2 השוכנים במרחק נגיעה, שרחוקים מלהיות מופת של אדריכלות עכשווית בערך כמו שבני ברק רחוקה מתל אביב, הלכו על שני מבנים בגבהים שונים הפונים זה לזה וצומחים מבלוק מסחר, רחוב וחניה של כמה קומות. לא מדובר באסטרטגיה חדשנית, אך לפחות היה שם ניסיון להגיד משהו על הסביבה האורבנית. ממשיכיהם לא מסוגלים אפילו לעשות את זה: הם דומים מאוד זה לזה אך לא זהים, מה שמעורר תחושה לא נוחה של אשליה אופטית – אתה מסתכל ולא בטוח האם האחד גבוה מהאחר או לא, והאם המסגרות האדמדמות אכן שוכפלו בכוונה או בטעות. בנוסף לכך, ההצבה העצלה שלהם זה לצד זה לא מוסיפה ולא מורידה דבר, חוץ מכספי ארנונה כמובן, מה שאומר שהאזור ביניהם, עם "פביליון מסחר" נמוך המכיל כמה בתי אוכל בסיסיים, נשאר לא מוגדר ומשונה למראה מבחינת השטח הפתוח סביבו ומבחינת המבנה, למרות המחשבה המסוימת שהושקעה בפרטים שלו. לי זה הזכיר פחות את הנויה גלרי של מיס ון דר רוהה בברלין ויותר תחנת רכבת תחתית בבוקרשט.

האדישות של המגדלים נמשכת בלא הפרעה גם לתוך המבואות שלהם, המעוצבות בלא חדווה כחללים מבהיקים בגוני שחור ולבן ועם אחת המסגרות האדמדמות (איך אפשר בלי) המשמשת ככניסה ראשית. הארגון של הקומה יעיל יחסית ולא מספק ריגושים מיוחדים, עד שמגיעים סוף סוף לאחת המרפסות. נהוג לומר שהיתרון הגדול בבניינים גבוהים הוא שלפחות אתה לא צריך להסתכל עליהם ברגע שאתה בתוכם אלא יכול ליהנות מהנוף. בב.ס.ר 3 ו-4 אפילו העונג הזה נשלל ממך: כמה שלא תנסה, הבניין התאום אורב בטווח הראייה, מזכיר לך איפה אתה נמצא ואת הסתמיות של הפרויקט. אפילו בבני ברק, לא בטוח שהסתמיות הזאת היא גזירה משמים.

מגדלי ב.ס.ר בני ברק. הכניסה לאחד המגדלים
דור קדמי

מגדלי ב.ס.ר 3 ו - 4, בני ברק

משרד אדריכלים: ישר אדריכלים
שטח: כ 100,000- מ"ר
שנה: בסר 3: 2013 , בסר 4: 2016
שימוש: משרדים ומסחר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו